יו”ר נמל אשדוד: "שביתה בנמל? זה שייך לשנות ה־80"

בשבועות האחרונים מנסים נציגי משרדי האוצר והתחבורה להגיע לרפורמה מוסכמת בנמלי ישראל, זאת קרוב לשמונה שנים אחרי ההפרטה המובטחת. כזכור, עד 2005 פעלה רשות הרכבות והנמלים ואז המדינה פיצלה את הגוף הארכאי הזה לשלוש חברות נמל: אשדוד, אילת וחיפה, בצירוף הבטחה חגיגית שעד 2010 הפעילות שם תעבור בחלקה לידיים פרטיות והישיבה של הוועדים "על השאלטר", והשליטה בשער הכניסה למדינת ישראל תילקח מידיהם.

מאז עברו מים רבים ברציפי הנמלים של חיפה ואשדוד, רצופי שביתות ועיצומי עבודה. אולם בשבועיים האחרונים הנהלת נמל אשדוד החליטה להתנתק מהתלות בדיוני הרפורמה כמנוע צמיחה של הנמל, ובפרסום ראשון ב"כלכליסט" אפשר לחשוף שדירקטוריון החברה אישר השקעת עתק של כ־613 מיליון שקל בשדרוג הנמל.

בראיון מספרת יו"ר הדירקטוריון אורנה הוזמן בכור (48) ש"זה רק חלק מתקציב ההשקעות לשנים הבאות. מדובר ב־613 מיליון שקל עבור רציף 21 בנמל שאם נעבוד שם כמו שצריך ונשדרג אותו לקראת התחרות — אז נוכל להכניס לשם את האוניות הכי גדולות בעולם, כלומר כאלו שנושאות מטען של כ־18 אלף מכולות". הוזמן בכור מספרת שנתקלו בדילמה: "האם להשבית את הרציף כבר עכשיו ולעבוד שם בבליץ השקעות כדי להכין את הנמל לתחרות או לשדרג אותו באטיות במשך שלוש שנים, כך שהלקוחות לא ייפגעו. החלטנו על עבודה מיידית שכרוכה בהפסקת הפעילות ברציף, וכך לא לאבד את הלקוחות שיבואו בתחילת העשור, כי אתה יודע איך זה — לקוח שעוזב קשה מאוד להחזיר אותו", היא מספרת.

החשש של הוזמן בכור משותף לא רק להנהלה אלא גם לעובדים. בשנתיים האחרונות מתקדמות בקצב מהיר בנייה של שני נמלים חדשים ופרטיים : אחד בחיפה ואחד באשדוד — שיפעילו חברות פרטיות. באשדוד זו TIL ההולנדית ובחיפה SIPG הסינית הממשלתית. אם לוקחים בחשבון שמדובר בתשתיות עתירות ציוד חדיש ועניות בכוח אדם שביכולתו להשבית את הפעילות, וההבנה שמועד הפתיחה הוא עוד כשנתיים, האיום בתקופה זו על הנמלים מוחשי מתמיד.

מה תעשו עם הלקוחות שאיבדו מקומות אחסנה כי אתם בשדרוג?

"צריך למצוא ללקוחות קיימים פתרונות ולכן אנחנו עובדים על פתרונות אחסון ברציפים אחרים. ברציף הנבנה אמור לקום גם מסוע גרעינים, תחום משמעותי שיתפתח: בקרוב תחל לעבוד גם הממגורה לתבואה באשדוד ואנחנו נרצה להיות חלק מהתהליך".

ללא מגע יד אדם

אחד הסודות שעוד לא הגיעו לאוזני העובדים בצורה מסודרת הוא בתוכנית השאפתנית להפוך חלק מרציף 21 החדש והמשודרג לרציף חצי־אוטומטי, כלומר כזה שקיים בנמלים הכי חדישים. "מדובר באמירה של קדמה ושל טכנולוגיה והעובדים מבינים את זה. בפועל המשמעות היא שחדר הבקרה לא יהיה בנמל עצמו ואולי אפילו רחוק משם, כאשר חלק מפריקת המטענים או המכולות תיעשה ללא מגע יד אדם, ואז אפשר יהיה לנייד את העובדים ממקום למקום".

אורנה הוזמן בכור, יו"ר נמל אשדוד צילום: אוראל כהן

מבחינת הנמל, פריקה של מטענים ללא מגע יד אדם היא מציאות ששקולה למפץ הגדול. בשלב זה לא ברור איך העובדים יקבלו את הבשורה אולם הסברה היא שהמדינה תצליח לתמחר את הפיצוי להם במסגרת הרפורמה. ובפועל, ייתכן שלעובדים לא תהיה ברירה: הנמל של TIL ההולנדית שיקום כמה קילומטרים צפונית להם יהיה אוטומטי ברובו, עם יכולת פריקה של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ובלי ועדים שיעכבו את העבודה. במלים אחרות, ייתכן שבקרוב התחרות שם תוגדר כ"לא כוחות".

מאיפה כל הכסף להשקעות?

"הכל ממקורות שלנו, אנחנו לא מקבלים כלום מהמדינה. יש לנו חברת ייעוץ בינלאומית שמלווה אותנו ולטענתה הפיכת הרציף החדש לחצי אוטומטי תחייב השקעה של עוד חצי מיליארד שקל. זה אומר שבשנה וחצי הקרובות הנמל יוציא כ־1.1 מיליארד שקל בשדרוג והכנה לתחרות, ואם זו לא אמירה לעובדים שיש מי שרוצה ללכת אתם יחד למציאות חדשה — אני לא יודעת מה כן".

המדינה מוכרת נמל

בצד כל ההשקעות, בשבוע האחרון קיבלה הוזמן בכור אור ירוק משר התחבורה ישראל כץ לחפש משקיע לנמל. "כל הסיפור הזה נולד כתוצאה מהסבך של המשא ומתן ברפורמה”, היא מספרת. “היתה פגישה אצל השר כץ עם הוועדים והרעיון להביא משקיע עלה הפעם בצורה אחרת מכפי שהוצג בעבר. בשנים האחרונות השתעשעו עם הרעיון של הנפקה בבורסה של עד 49% מהאחזקות בנמל, אבל הפעם מדברים על משקיע שייקח את הנמל ב־100%. בלי הנפקת אג"ח ועם הליכה לכיוונים אחרים לגמרי".

מי ירצה לבוא אליכם? עם ועדים לוחמניים וציוד שמחייב שדרוג.

"אנחנו רוצים להביא משקיע מעולם הספנות ולא מהבורסה, כלומר או חברת ספנות גדולה שתביא אתה קווי מסחר או מפעיל טרמינלים. המשקיע שייכנס חייב לדעת שהנמל שלו יתחרה בנמלים שקמו ולכן הוא חייב להבין שיש פה עוד השקעות של כמיליארד עד מיליארד וחצי שקל. בפועל מדובר במהלך היסטורי — אתה מבין שהמדינה מוכרת את הפעילות בנמל?"

הרשות להגבלים חלק מהתהליך?

הוזמן בכור רומזת שאולי בעניין זה המדינה תצטרך להתגמש מעט. “בוא נחזור רגע למכרז להקמת הנמלים החדשים. כמה מציעים בכלל ניגשו למכרזים? לשני הנמלים ניגשו שלושה מציעים ששניים מהם זכו. עוד לא התחלנו לחפש משקיע אבל כמה אתה חושב שיגשו? לא יעמדו פה בתור מאות גורמים אלא כמה בודדים. אני הולכת לרכז עבודת מטה פנים־נמלית, להכין את כל הנתונים כולל פרק כלכלי, היערכות ומוכנות. במכרז הזה אנחנו הכלה שמחפשת חתן, והכל בתיאום עם רשות החברות ומשרדי האוצר והתחבורה. אנחנו חייבים סנכרון טוב בינינו כדי שנמצא משקיע חזק".

לדברי הוזמן בכור, ההליך כבר יצא לדרך עם פגישות פנימיות כדי להניע את התהליך. "נפגשתי עם רשות החברות ולוחות הזמנים הם שאפתניים, כי ברור לכולם שזה לא יקרה מחר בבוקר. רק לכתוב מכרז יקח שנה אבל הכוונה היא למצב את הנמל כנמל אזורי (HUB) באגן הים התיכון. יש לנו נכסים טובים. צריך לקחת את הנכסים האלה ולתרגם אותם להצלחה. אחרי שנסיים את הכל נציג את התוכנית למשקיעים פוטנציאליים ונמפה את מי זה מעניין".

מבנה המכירה זהה לזה שהיה בנמל אילת?

"בוודאי. הקונה לא יקבל זכויות במקרקעין או בבנייה. הוא יקבל את התפעול השוטף של הנמל לתקופה שנחליט. שים לב — המדינה רוצה למכור את הנמל ב־%100, אבל השטח והמקרקעין יישארו בידי המדינה"

הכניסה של הוזמן בכור לנמל לוותה בהרמות גבה. מדובר במקום עם פרופיל תקשורתי גבוה אבל גם ככזה שמשול ל"קן צרעות" מבחינת יחסי העבודה, גם בין הוועדים לנמל וגם בין הנהלה לעובדים. רק בחודש שעבר התרחשה שביתה פראית של כחמישה ימים כאשר המשטרה ובית הדין לעבודה לא מצליחים למצוא את ראשי הוועדים או לכפות עליהם חזרה לעבודה.

מהפך בשיטות העבודה

אם לא די בכך רק השבוע חברו מחדש יו"ר הוועדים המיתולוגיים — אלון חסן ואבינועם שושן — עם התפקדות מתוקשרת להסתדרות הלאומית ועם ניסיון למנוע חתימה על הסכם חלש לכאורה, כזה שאולי יפגע בעובדים.

איך היתה הקבלה שלך כאשה שמגיעה לנמל?

"אני מביאה אתי ניסיון ניהול משמעותי של ארבעה משרדים ממשלתיים, כולל משרד הפנים עם תקציב 6 מיליארד שקל ו־250 רשויות מקומיות. אני מבינה ברגולציה ועבודת ממשלה. הייתי בעצמי רגולטור הרבה שנים ואני יודעת איך לקדם דברים מול הרגולטור. אני עושה הכל שייכנסו יותר נשים לנמל. בדחיפתי ניתן כאן עדיפות לנשים לתפקידים בכירים”.

מה גילית על הנמל שלא ידעת קודם?

"שאלו אותי למה אני צריכה את זה. הדימוי של הנמל מאוד שלילי. מצאתי כאן חברה מצוינת שמניבה רווחים טובים וזה הביא אותי לדיסונסס: מה צריך לעשות, בגלל הבלאגן שהיה פה בשנים האחרונות”.

השביתות המרובות לא פגעו בהכנסות?

אורנה הוזמן בכור לא מוכנה לדבר על הנתונים אבל ההערכות הן שבחציון הראשון של 2018 מחזור הפעילות של הנמל נע סביב 500 מיליון שקל, ירידה של כ־5% ביחס לחציון המקביל אשתקד. "הרבעון הראשון של 2018 היה מאוד קשה והיתה ירידה בפעילות. מאז שחזרנו מהשביתה והתיישבנו למשא ומתן עם העובדים התפוקות רגילות ורואים את זה. שני הרבעונים הראשונים של 2018 קשים ביחס לרווח נקי של יותר מ־200 מיליון שקל ב־2017. אני מקווה שנדביק את הקצב. הנפילה היתה בגלל עיצומים והאטה חד משמעית של הנמל. היינו כמה פעמים בבתי הדין לעבודה וצריך להגיד את האמת, שזה פגע בנו — רואים את זה במספרים".

עכשיו העובדים דורשים שדרוגי שכר וכניסה לרציפים החדשים. זה על השולחן?

"זה לא על השולחן בכלל ושר התחבורה אומר זאת בצורה החלטית. חשוב לראות שהשר כץ לא ממצמץ ולא מתקפל ומה שקבעו אז — הגנה של עשר שנים מפני פיטורי התייעלות — זה בתמורה לצמצום בכוח אדם. אנחנו בשלבים הקריטיים של המשא ומתן ושיטות העבודה פה יעברו מהפך".

מה זה כולל?

"זה שינוי תפיסה בנמל. אמנם נשארים עם שישה ימי עבודה בשבוע אבל כן יעבדו 24 שעות מסביב לשעון. יש לי הבנה כלפיהם אבל נושא השביתות שייך לשנות ה־80. ראית מה קרה עם השביתה האחרונה? זה לא קידם אותם לשום מקום. הם צרחו וצרחו ומאז השביתה יושבים ומשקיעים המון שעות במשא ומתן. רק בהידברות ובשקיפות נתקדם".

בנמל יש 1,400 עובדים. כמה מהם יפרשו?

"אנחנו מנסים לגבש עם האוצר חבילה אטרקטיבית. כשיש חבילה טובה במחיר הגיוני אז זה מאפשר לקדם רפורמה, כמו זו שהיתה עכשיו בחברת החשמל. בפועל מדברים על היקף פרישה ראשוני של 200-180 עובדים, אז יש סיכוי. הבעיה היא שהמשכורת של העובדים עקומה, כלומר הבסיס נמוך וההישענות היא על הפרמיה. זה מאוד חשוב איך הממונה על האוצר יסתכל על החבילה הזאת, כי בעוד שנתיים אנחנו עם נמל חדש מול העיניים שיחזיק אולי 500-400 איש. זה האתגר הגדול".