עלייה דרמטית בשיעור ההעתקות בבחינות הבגרות

עלייה משמעותית של 0.2% נרשמה במדד המחברות הפסולות של מערכת החינוך מ-0.8% בתשע"ו ל-1% בתשע"ז, כלומר מדובר בעלייה של 25% בשיעור התלמידים שנתפסו מרמים. אלא שבתשע"ה עוד עמד מדד המחברות הפסולות על 0.6% בלבד. כלומר מאז הוא עלה בקרוב ל-70%. המדד מבוסס על כמות המחברות הפסולות מכלל המחברות בבחינות הבגרות.

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר בתגובה ש"המשרד הצליח להתמודד עם תופעת הדלפת הבחינות באמצעות סגירת הטפסים בכספות עד חצי שעה לפני הבחינות. השנה לא היו הדלפות ולא ביטלנו בחינות ונהדק את המאבק בהעתקות". מדד המעורבות באירועי אלימות נותר יציב על 8%. אבואב אמר ש"האתגר הגדול שלנו שהאלימות עוברת למדיה החברתית. זה האתגר הגדול שלנו".

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב צילום: שאול גולן

שר החינוך, נפתלי בנט ומנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, הציגו היום (ד') את נתוני "התמונה החינוכית" לשנת הלימודים תשע"ז (2017) של מערכת החינוך. התמונה החינוכית הכוללת 22 מדדים היא התחליף שמציע בנט למדידה של בתי ספר באמצעות הישגי הבגרות בלבד. לטענת בנט המדדים משלבים "מצויינות לצד ערכים". בשנה האחרונה למדו בכיתות י'- יב' 384 אלף תלמידים, מתוכם 111 אלף תלמידי יב במוסדות המגישים לבגרות.

ירידה של 4% נרשמה בשנים האחרונות במדד הסקרנות והעניין בלמידה בבתי הספר מ-54% לפני שלוש שנים ל-50% השנה. כמחצית מהתלמידים מדווחים שהדברים שמלמדים בבית הספר פחות מסייעים להם מחוץ לשעות הלימודים ופחות מקנים להם ידע חשוב. במשרד מציינים כי בתגובה לנתונים אלה הוחלט לעבור לבחינות בגרות עם ספר פתוח, כלומר לעבור מלמידה מבוססת שינון ללמידה מבוססת הבנה וניתוח. עם זאת בפועל ייקח למשרד מספר שנים רק להטמיע את המעבר בבחינה אחת בהיסטוריה.

במדד ניהול פיתוח הצוות החינוכי נרשמה במדד הקודם התרסקות מ-45% ל-38% והשנה נותר מדד זה על הרמה הנמוכה. רק 45% מהתלמידים אמרו ש"בית הספר מעודד אותי לקחת חלק בחיים האזרחיים". בנט אמר "שזה נושא דרמטי ומטריד אותי, אבל אין תמונה חינוכי שהכל נפלא"

שר החינוך נפתלי בנט התגאה בייחוד בירידה בנשירה בשנתיים האחרונות מ-8,700 נושרים בתשע"ה (1.5% מהתלמידים בבתי הספר העל יסודיים), 8,000 בתשע"ו (1.3%) ו-7,300 (1.2%9 בתשע"ז. כלומר מדובר בירידה של 16% בנשירה בשנתיים.

עלייה של 2% נרשמה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הלומדים בכיתה י"ב מ-66% בתשע"ו ל-68% בתשע"ז. כמו כן, נרשמה עלייה של כ- 3% בשיעור תעודות הבגרות הכוללות 5 יחידות לימוד במתמטיקה מ-11.4% מכלל הניגשים לבגרות בתשע"ו ל-14.3% בתשע"ז. מדובר בעלייה מ-12,700 תלמידים ל-15,900, כלומר גידול של 25% במספר התלמידים שזכאים לבגרות עם מתמטיקה 5 יחידות.

כן נרשמה עלייה של כ- 2.5% בשיעור תעודות הבגרות הכוללות 5 יחידות לימוד באנגלית מ-33.1% בתשע"ו ל-35.7% בתשע"ז. בתשע"ד עוד עמד אחוז התעודות עם 5 יחידות אנגלית על 30.7%, כלומר זהו גידול של 5% ב-3 שנים. במשרד מייחסים זאת להצלחת התכניות הלאומיות לקידום המתמטיקה והאנגלית.

שר החינוך, נפתלי בנט אמר בתגובה, ש"התמונה החינוכית לשנת תשע"ז ברורה: ישראל צועדת בכיוון הנכון. יותר תלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה ואנגלית, גם בפריפריה, לצד עלייה כוללת בזכאות לבגרות - זו בשורה חברתית וחינוכית. אנחנו בונים את התשתית לשילוב תלמידי בישראל באקדמיה ובתעסוקה. תנאי כניסה להמון עולמות זה אנגלית ברמה גבוהה כתנאי פתיחה לחיים". מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב אמר ש"שלא רק תמונת הזכאות השתפרה, אלא שתעודת הבגרות נעשית יותר ויותר איכותית, עם עליה באחוזי הבוגרים שניגשים ל-5 יחידות במתמטיקה ובאנגלית".