פערים בהתנחלויות: תושב לא חרדי מקבל פי שניים מחרדי

ההתנחלויות הדתיות־לאומיות והחילוניות נהנות מההשתתפות הממשלתית הגבוהה ביותר בתקציביהן: 3,250 שקל לתושב ב־2016 - כך קובע דו"ח של מכון אדוה המתפרסם הבוקר. תקציב זה גבוה ב־119% מהתקציב שמעבירה הממשלה להתנחלויות החרדיות, 1,500 שקל לנפש לשנה, וב־46% מהתקציב המועבר לעיירות הפיתוח, 2,200 שקל לנפש לשנה.

הדו"ח של החוקרים ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור־אטיאס בחן את השתתפות המדינה בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות, הביטחון וסעיפים נוספים של הרשויות המקומיות. הם ציינו כי ההשתתפות הממשלתית חשובה במיוחד ביישובים מעוטי אמצעים, שאין להם הכנסות עצמיות מספיקות.

קרני שומרון צילום: יריב כץ

הפערים אינם מסתיימים רק בתקצוב המיועד אלא גם במענקי האיזון, תוספת תקציבית שמשרד הפנים מעביר כסיוע ליישובים חלשים. מענקי האיזון להתנחלויות הלא חרדיות עומדים על 1,025 שקל לנפש בשנה, סכום הגבוה ב־46% מהמענקים להתנחלויות החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית ועמנואל - 700 שקל לנפש בשנה. מענקי האיזון לעיירות הפיתוח נמוכים עוד יותר, 660 שקל - פער של 55% לעומת ההתנחלויות הלא חרדיות.

התוצאה היא שההוצאה הכוללת לנפש בהתנחלות לא חרדית היא 8,000 שקל, הסכום הגבוה ביותר מבין סוגי הרשויות שנבדקו. סכום זה גבוה משמעותית מ־3,850 שקל שההתנחלויות החרדיות מוציאות לכל תושב בשנה, פער של 107%. ביישובים ערביים ההוצאה השנתית לנפש היא 5,700 שקל (פער של 40%), ואפילו הערים החזקות בישראל מוציאות פחות על כל תושב: 7,850 שקל, 2% פחות מההתנחלויות הסרוגות והחילוניות.

ההתנחלויות החרדיות יוכלו אולי להתנחם בכך שלפני 20 שנה הפער בהשתתפות המיועדת היה גדול הרבה יותר - 172%. הפער משקף את מדיניות הממשלה שהגדירה תקציבים שנתפרו ליישובים קטנים בשטחים. תורמים לו גם צורכי הביטחון היקרים ביישובים הקטנים והמבודדים, בעוד חלק גדול מבתי הספר החרדיים אינם ממלכתיים ולכן מקבלים תקציבים נמוכים יותר.

נתונים קשים במיוחד חושף הדו"ח לגבי עיירות הפיתוח: ההשתתפות הממשלתית לנפש בתקציבן גדלה ב־20 השנים האחרונות ב־25% בלבד. זוהי העלייה הנמוכה ביותר: ההשתתפות התקציבית לנפש עלתה באותה תקופה ב־53% בהתנחלויות הלא חרדיות וב־91% בהתנחלויות החרדיות.

ד"ר סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה ומחבר הדו"ח, מעלה את האפשרות שהזנחת עיירות הפיתוח נובעת גם מקריסת הייצוג הפוליטי שלהן. בכנסות ה־13 וה־14, בין 1992 ל־1999, כיהנו 12 חברי כנסת מעיירות הפיתוח, ואילו בכנסת ה־19 (2013-2015) מספרם הידרדר לארבעה בלבד. לעומת זאת הייצוג הפוליטי של ההתנחלויות עמד בכנסת ה־19 על 12 ח"כים.

הדו"ח מגלה גם מגמה חיובית של התמתנות הקיפוח בהקצבות לרשויות הערביות. ההשתתפות הממשלתית לנפש עומדת על 2,700 שקל - צמיחה של 108% ב־20 השנים האחרונות, שנובע בין היתר מתוכניות תקצוב דיפרנציאליות בבתי הספר היסודיים ומכך שיותר נערים ערבים לומדים בתיכון.

סבירסקי אמר ש"הנתונים מראים כי סדר היום הממשלתי מוטה לטובת היישובים הישראליים מעבר לקו הירוק. ההתנחלויות זכו ועדיין זוכות בהעדפה בתחומים שונים, בראשם השתתפות הממשלה בתקציבים מוניציפליים".