מנהרת הענק להצלת הכנרת: "ישראל ביקשה סיוע מגרמניה"

מנהל רשות המים גיורא שחם מקדם בחשאי בשיתוף עם שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ תוכנית שאפתנית להזרמת 500-300 מיליון מטר מעוקב (מ"ק) מים לכנרת. המים יוזרמו ממתקני ההתפלה שלאורך החוף באמצעות מנהרה מיוחדת שתאפשר לחסוך באנרגיה הכרוכה בהובלת המים במעלה ההרים בדרך. תוואי המנהרה עדיין לא הוגדר סופית.

התוכנית לא רק שאפתנית אלא גם יקרה. על פי מסמכים שהעביר שחם לשטייניץ, העלות מוערכת ב־5 מיליארד שקל. הפרויקט אינו מתוקצב, ובמשרד האנרגיה מבקשים לגייס למימונו את האיחוד האירופי ובמיוחד את ממשלת גרמניה. לצורך קידום המימון גויס האלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי.

צילום: תומריקו

חמשת מכוני ההתפלה הקיימים היום בישראל מספקים כ־630 מיליון מ"ק מים בשנה. עד שנת 2023 יוקמו עוד שני מכוני התפלה, וכמות המים המותפלים צפויה לצמוח לכמיליארד מ"ק בשנה. כך שעל פי הנתונים הידועים היום, התוכנית החשאית מבקשת להזרים בין 30% ל־50% מכמות המים המותפלים לכנרת.

גיורא איילנד. שיחות עם גרמניה גם בנושא המים צילום: עמית שעל

על פי הנתונים, 1.6 מיליון מ"ק שווים עלייה של סנטימטר אחד במפלס הכנרת שחסרים בו 5.4 מטר לקו האדום העליון. כיום המפלס נמוך ב־1.2 מטר מהקו האדום התחתון, כך שתהליך המילוי, אם אכן יתקיים, יימשך זמן רב.

גורמים במשק המים מעריכים כי כשיוקם מתקן התפלה נוסף באזור עמק חפר יתאפשר לייצר די מים לצריכה ביתית וכמות נכבדה של עודפים שיוזרמו לכנרת. העלאת מפלס מי הכנרת תאפשר לייצב אותה גם מבחינה אקולוגית וכן לשמר את עסקי התיירות שמהם מתפרנסים רבים מתושבי האזור. הפרויקט יאפשר לספק לפחות חלק מכמות המים הדרושה למדינת ירדן ולרשות הפלסטינית שישראל מחויבת לספק להן על פי ההסכמים שנחתמו עמן.

בשיחה עם "כלכליסט" איילנד סירב להתייחס לפרויקט, אך אישר כי הוא נפגש עם אנשי ממשל גרמניים לשיחות בנושא המים. "גרמניה מודאגת ממצב המים במזרח התיכון, משום שזו אחת הסיבות להגירה של תושבי האזור לאירופה", מסביר איילנד. "לכן היא מסייעת לירדן. יש לי קשר עם גורמי ממשל בגרמניה. אני מנהל איתם שיחות גם על נושא המים".

בתגובה לפניית "כלכליסט" אמר גיורא שחם, מנהל רשות המים: "אני לא יכול לפרט בעניין, אלה דברים שנמצאים אצל שר האנרגיה וכרוכים בהיבטים מדיניים". באשר לצורך בהזרמת מים מותפלים לכנרת אמר שחם כי "צריכים ליצור מצב שיש לנו יכולת לשמר את הכנרת".

עם זאת גורמים בכירים במשק המים מותחים ביקורת על הפרויקט. "מדובר בתוכניות הזויות שלא יצאו לפועל ועוד מעט אין מים לשתייה בגליל המערבי". עוד נטען כי המים המותפלים הם באיכות גבוהה, ואילו מי הכנרת נחשבים פחות נקיים. על פי אותם גורמים, "לוקחים מים טובים ומזרימים למאגר שמלכלך אותם". טענה נוספת היא כי הפרויקט יקר ומסובך בעוד שיש פתרון זול ופשוט יותר לאגירת מים: השבת עודפי מים לאקוויפר (מאגר מי תהום). תוכנית כזו קיימת ברשות המים מאז שנת 2012, אלא ששחם טוען כי "המקומות שבהם אפשר להחדיר הם מוגבלים וכמויות ההחזרה הן רק כמה עשרות מיליוני קוב בשנה".

ממשרד האנרגיה נמסר: "הנושא נבחן. לכשיסתיים ההליך נעדכן".