המדינה תתמוך בביוטק: תממן 20% מהקמת מפעל ראשון

תמיכה בייצור התעשייתי: רשות החדשנות והרשות להשקעות ולפיתוח במשרד הכלכלה ייתנו מענקים לסטארט־אפים, בעיקר בתחום מדעי החיים, שיסייעו להם לצלוח את המעבר משלב המחקר והפיתוח במעבדה להקמת מפעל, כך נודע ל"כלכליסט". המענקים יהיו בהיקף של 20% מההשקעה הנדרשת מהחברה כדי להקים את המפעל.

חברות היושבות בצפון, בנגב, שדרות, עוטף עזה ובאשכול פריפריאלי 1 עד 4, יקבלו מענק גבוה יותר, של 30%. להערכת הרשויות, בשלב הראשון של התוכנית, בין חמש לעשר חברות ייהנו מהתמיכה שתגיע עד ל־10 מיליון שקל לחברה.

מסלול התמיכה הראשון מיועד לענף הביוטק. ברשויות הממשלתיות סבורים שתחום מדעי החיים רחוק מאוד ממימוש הפוטנציאל הצמיחה האדיר שלו בישראל, המתבטא, בין השאר, במספר הגבוה של בוגרי תארים אקדמיים בתחום.

אחד המכשולים הקשים להתפתחות חברות ביוטק בישראל הוא המעבר משלב המעבדה למפעל תעשייתי ראשוני, המייצר מאות עותקים מהמוצר, אך עדיין אינו מיועד לייצור המוני. זהו שלב הכרחי לקבלת אישורים מרגולטורים בארץ ובעולם כדי להתחיל בייצור מסחרי.

שלא יעברו לחו"ל

לדברי מנהל הרשות להשקעות ד"ר נחום איצקוביץ, המעורבות הממשלתית בשלב זה הכרחית. "קרנות הון סיכון אינן נכנסות להשקעה בתחום מדעי החיים בשלב המפעל התעשייתי הראשוני, כי המעבר משלב המעבדה לשלב הייצור עשוי להימשך 15 שנה וכרוך בסיכון גדול יחסית", הוא אומר.

מסלול התמיכה כבר יצא לפיילוט, כשבפברואר 2017 ניתן מענק ראשון לחברת ביונדווקס המפתחת חיסון אוניברסלי לסוגים שונים של שפעת וצופה לקבל אישורים למסחור ב־2020. ביונדווקס משקיעה כעת כ־20 מיליון שקל בהקמת מפעל בהר חוצבים בירושלים, מהם תקבל 30% מהמדינה. החברה מצפה להעסיק 18 עובדים, וכ־90% ממוצריה מיועדים לייצוא.

מסלול התמיכה השני מיועד לחברות המפתחות מוצרים טכנולוגיים מתקדמים בתחומים שונים ולא רק בביוטק. חברות המצויות לקראת סיום פיתוח של מוצר פורץ דרך, או שכבר השלימו אותו, יוכלו לבקש מענק להקמת המפעל בישראל במקום להעביר את הייצור לחו"ל.

גם מסלול זה יצא לפיילוט בשנה שעברה, כאשר יוטילייט המפתחת תאים סולאריים יעילים יצאה להקמת מפעל ב־20 מיליון שקל, מהם תקבל מהמדינה 30%. החברה צופה להעסיק 14 עובדים, וכל התוצרת מיועדת לייצוא.

רשות החדשנות מעריכה כי בישראל כ־1,450 חברות בתחום מדעי החיים, שמעסיקות יותר מ־85 אלף עובדים, ומרביתן הוקמו בעשור האחרון. הענף מוגדר כבעל סיכון גבוה, המתבטא בהיקף החברות הנסגרות מדי שנה. בעשור האחרון נפתחו מדי שנה כ־130 חברות בתחום מדעי החיים, בעוד כ־65 נסגרו.

הענף בנוי במידה רבה מחברות זעירות: ל־70% פחות מעשרה עובדים, 25% מעסיקות בין עשרה עובדים ל־50, ורק ל־5% מהחברות יותר מ־50 עובדים.

מימין: שר הכלכלה אלי כהן ומנהל רשות ההשקעות נחום איצקוביץ' צילום: דוברות משרד הכלכלה והתעשייה

בשנה שעברה גייסו חברות בתחום מדעי החיים 1.2 מיליארד דולר מקרנות הון סיכון, כרבע מההשקעות של הקרנות. אולם להערכת גורמים בתחום, הקרנות אינן נכנסות בשלב המעבר ממחקר ופיתוח למפעל ראשוני, אלא בשלב מתקדם יותר.

רשות החדשנות מציעה כיום כ־20 מסלולים של מענקים שנתיים בסכום כולל של כ־1.6 מיליארד שקל. כמה מהמסלולים מיועדים לחברות מדעי החיים, שהמרכזי בהם הוא החממות הביו־טכנולוגיות שמציעות לחברות תקציב של עד 8.1 מיליון שקל לשלוש שנים.

הקלה במס חברות

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר כי "זוהי הזדמנות נפלאה לחברות ישראליות לזכות לסיוע משלבי הפיתוח המוקדמים ועד להקמת מפעל ייצור מתקדם בישראל. מדובר בתוצר של עבודה מקיפה שבוצעה בשיתוף מלא בינינו לבין הרשות להשקעות שבמסגרתה זוהו החסמים שמונעים מחברות בתחילת דרכן להגיע ליעד הסופי שמשמעותו הקמת חברה שלמה בישראל הכוללת מו"פ, ייצור, שיווק ומכירות".

התמיכה של הרשות להשקעות ורשות החדשנות מצטרפת לשינוי גישה גם ברשות המסים, כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט": כעת גם חברות המעסיקות פחות מעשרה עובדים יקבלו הטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, אם הן יעמדו ברף הייצוא הנדרש. עד כה נטען שחברות קטנות לא עומדות באחת ממטרות החוק, עידוד התעסוקה. אולם המציאות התרומה הכלכלית של הסטארט־אפים שינו את הגישה.

כעת גם חברות קטנות המייצאות יותר מ־25% מהמוצרים או השירותים שהן מייצרות, רובן סטארט־אפים, ישלמו מס חברות של 16% במקום 23%, ואם הן בפריפריה או בירושלים - ישלמו רק 7.5%. כמו כן הן ישלמו מס דיבידנד של 20% במקום 25%–30%.