ההשכלה הגבוהה תחת מתקפה: בנט, תלמד מהסינים

ההידרדרות של המוסדות האקדמיים הישראליים במדד טיימס הבריטי, שנחשפה בשבוע שעבר ב"כלכליסט", מלמדת שאף אחד מהם כבר אינו ממוקם בין ה־200 הראשונים בעולם. הידרדרות דומה נרשמה גם במדד ה־QS הבריטי. האוניברסיטה העברית נסוגה בשנים האחרונות 15 מקומות בדירוג אל המקום ה־154 ומלבדה אף אוניברסיטה אינה בין ה־200 הראשונות. אפילו במדד שנגחאי, שבו האוניברסיטה העברית חגגה השנה את שיבתה אל ה־100 הראשונות, אי אפשר להתעלם מכך שלפני כמה שנים היא היתה בסביבות המקום ה־50.

הסיבה לפיחות במעמדן של האוניברסיטאות הישראליות אינה בהכרח ירידה באיכותן. אנשי דירוג הטיימס אפיינו את המדד השנה במילים "המזרח סוגר על המערב". ובמילים אחרות, האוניברסיטאות ממזרח אסיה, בייחוד מסין, רושמות התקדמות גדולה, בין היתר בזכות השקעות ממשלתיות, ודוחקות את המתחרים אחורה. כך, למשל, ישראל תשקיע בשנים הקרובות 12 מיליון דולר לשנה במחקר קוונטי, ארה”ב כ־600 מיליון דולר וסין 3.3 מיליארד דולר.

ההתפתחות המדאיגה והמאיימת הזו מתרחשת בקדנציה של שר החינוך נפתלי בנט, אבל הוא עסוק בזמן האחרון בעיקר בהסתה נגד ההשכלה הגבוהה. בנט פרסם לאחרונה הודעה ש"שברתי את קרטל האוניברסיטאות". בשבוע שעבר הגיע לכנס החגיגי במלאת 60 שנה למועצה להשכלה גבוהה והכריז ש"האקדמיה כבר לא המגרש הביתי של שוברים שתיקה והשמאל הקיצוני".

שר החינוך נפתלי בנט צילום: עמית שעל

נראה שהשאלות האם תהיה לאוניברסיטה באריאל פקולטה לרפואה או האם המרכז הבינתחומי יוכל להעניק תוארי דוקטורט מעסיקות אותו הרבה יותר ממעמד האקדמיה הישראלית בעולם. בנט מודע מאוד לצורך לשמר את מעמדה של ישראל כאומת החדשנות. הוא משקיע הרבה מאוד בהכשרת תלמידי תיכון במתמטיקה וסטודנטים להנדסה. אלא שבינתיים הולכות האוניברסיטאות הישראליות שיצרו חלק גודל מהתשתית לאומת הסטארט־אפ ונסוגות מהפסגה העולמית. לכך עלולות להיות השפעות כלכליות דרמטיות.

חיוני שבנט יבין את תפקידו, יפסיק להילחם באוניברסיטאות ויתחיל לחפש דרכים להעביר להן הרבה יותר כסף כדי להחזיר אותן לפסגה העולמית. כיוון שישראל אינה מסוגלת להתחרות בסכומים שמשקיעים הסינים, זה הזמן להקים צוות שיבדוק איך לנצל יתרונות ישראליים ולהפיק תוצאות גדולות בכסף בינוני.