בטיפול נמרץ: אסותא אשדוד ייכנס למינוס בעוד שבועיים

בית החולים אסותא באשדוד ייקלע לבעיה תזרימית קשה כבר בעוד שבועיים, כשחשבון ההפעלה של בית החולים ייכנס בתחילת דצמבר למינוס. כך עולה מבדיקה מיוחדת שהכינה חברת ייעוץ וראיית החשבון דלויט עבור משרד האוצר והגיעה לידי "כלכליסט". האוצר ביקש לבחון את מצבו של בית החולים לאחר שהמדינה השקיעה כמיליארד שקל בהקמתו.

הבדיקה של דלויט התייחסה לחשבון ההפעלה של בית החולים – חשבון שממנו משלמים על הציוד והשכר – ולחשבון ההקמה של בית החולים שאליו הוזרמו מיליארד השקלים. לפי הבדיקה של דלויט, בסוף 2019 חשבון ההפעלה כבר יהיה במינוס של 169 מיליון שקל. במקביל, חשבון ההקמה ייקלע למינוס ביולי 2019. משמעות הבדיקה היא שבית החולים, שחשבונו מתנהל בבנק לאומי, יזדקק כבר בקרוב לקבלת אשראי, אלא אם כן המדינה תזרים לו כספים נוספים.

"להסדיר מיד את התזרים"

מחברי הדו"ח של דלויט מזהירים כי קיים "צורך מיידי להסדיר את תזרים המזומנים". לפי הדו"ח, בחשבון ההקמה של בית החולים ישנם כעת 25 מיליון שקל, ירידה דרמטית של 45% לעומת ספטמבר 2018. כבר באפריל 2019 הוא עלול לרדת לרמה של 5 מיליון שקלים בלבד, ומיולי 2019 לעבור למינוס של 2 מיליון שקל. המצב הפיננסי הרעוע הזה הוא עדיין תחת ההנחה כי בית החולים לא יחזיר לחברה האם שלו אסותא מרכזים 28 מיליון שקל - כספים שהחברה האם העבירה לצורך ההקמה.

בסוף יולי 2018, שנה לאחר פתיחת בית החולים, דווח על גרעון של 150 מיליון שקל וזאת בניגוד להערכות של בית החולים שתכנן תקציב מאוזן. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בסוף אוגוסט החל החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו בתהליך של הצבת חשב מטעם האגף שלו (חשכ"ל) בכל בית חולים שיבקש סיוע ממשלתי מיוחד. בשיחות שמנהלים האוצר ומשרד הבריאות עם אסותא אשדוד, זה היה התנאי לקבלת סיוע. אסותא אשדוד קיבל מענק הקמה התחלתי של 855 מיליון שקל, שאחרי הצמדות שהתווספו במהלך בנייתו זינק לכ־1 מיליארד שקל. כעת מבקש בית החולים עוד מאות מיליוני שקלים נוספים מהאוצר.

מימין: מנכ"ל אסותא פרופ' ארי שמיס ושר האוצר משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

בדו"ח מפרטים יועצי דלויט איך נוצר הבור התקציבי תוך שנה בלבד. כך, המודל המקורי כלל פעילות אמבולטורית רחבה אחר הצהריים, לרבות חדרי ניתוח, פעילות במכוני עיניים ופעילות במכון לב. אך מבדיקת דלויט עולה כי הפעילות החלה רק בחודש מרץ והיא היתה מצומצמת מאוד. רק הפספוס הזה תרם לגרעון של 45 מיליון שקל בחציון הראשון של 2018. זאת לאחר שתוכננה פעילות אמבולטורית בהיקף של 68 מיליון שקל ובוצעה רק בהיקף של 23 מיליון שקל. המודל העסקי היה מבוסס על פתיחה של שמונה חדרי ניתוח אבל אלה נפתחו בהדרגה ולא בבת אחת, מה שתרם לפספוס בתחזיות.

עוד עולה שנרשמה ירידה חדה בהכנסות משירותים דיפרנציאליים, CT (טומוגרפיה ממוחשבת) ו־PET (בדיקת מיפוי באמצעות חומר רדיואקטיבי) לעומת התחזיות: במקום הכנסות של 76 מיליון שקל בחציון הראשון נכנסו לקופת בית החולים רק 51 מיליון שקל - פער של 25 מיליון שקל נוספים. כמו כן בבית החולים חזו בחציון הראשון הכנסות בהיקף 20 מיליון שקל בשל מאיץ קווי ו־IVF (הפריה חוץ גופית) - אך לא נרשמה כל הכנסה בשל הפרוצדורות הללו.

הסיבה המרכזית שעומדת מאחורי רוב הפערים הללו בין התחזית לבין המצב בפועל היא שרוב קופות החולים, למעט מכבי שהיא הבעלים של אסותא, לא חתמו על הסכם עם בית החולים ולכן הביקושים של מטופלים היו נמוכים משמעותית מהתחזיות. קופת חולים כמו כללית, בעלת בתי חולים משלה, העדיפה לנתב את חבריה לבתי החולים שבבעלותה.

מי שמשלם את החשבונות לבתי החולים הן קופות החולים. הן בדרך כלל מערערות על החשבונות בטענות שונות, כמו למשל שהחולה קיבל טיפול מיותר. המודל שלפיו פעל אסותא היה מבוסס על שיעור ערעורים נמוך מקופות החולים העומד על 2.5% כאשר בפועל שיעור זה היה גבוה בהרבה ועמד על 7% מכלל הפעילויות. מנגד, חלק מהפער נסגר דווקא בגלל הכנסות גבוהות בהרבה מהתחזיות בנושא אשפוז: 85 מיליון שקל לעומת תחזית של 48 מיליון שקל.

הפערים בין המציאות בפועל לבין המציאות שעליה בנו בכירי אסותא באים לידי ביטוי לא רק במונחי הכנסות אלא גם בכמויות. לדוגמה, באסותא חזו כ־47 אלף פרוצדורות במכון הלב כשבפועל נרשמו כ־3,500 בלבד, כלומר רק 7.6% מהצפי בוצע. כך, במרפאות ציפו לכ־43 אלף פרוצדורות אך בוצעו רק כ־15 אלף, ובבריאות האישה בוצעו כ־4,000 פרוצדורות לעומת צפי של יותר מ־20 אלף.

"כולם בגירעון"

כבית חולים ציבורי שנמצא בבעלות פרטית של קופת חולים מכבי מבקש אסותא מהאוצר סיוע נוסף של מאות מיליוני שקלים ומבקש גם ממשרד הבריאות אישור להכפיל את מספר המיטות מ־300 ל־600. קבלת מיטות נוספות תאפשר לבית החולים להגדיל את הכנסותיו. עם זאת גורמים במערכת הבריאות אמרו שיהיה קשה לספק יותר מיטות במצוקה התקציבית הנוכחית במערכת הבריאות. מאסותא אשדוד נמסר כי "בית חולים אינו מוסד פרטי אלא בית חולים ציבורי לכל דבר. כל בתי החולים הציבוריים נמצאים בגירעון של מאות מיליוני שקלים בגלל פער בין ההוצאות הגבוהות להכנסות הנמוכות יחסית. פער זה מכביד יותר על בית חולים המכיל רק 300 מיטות, ומוגדר כבית חולים קטן. כדי לשרת את תושבי האזור באופן יעיל עליו להגיע ל־600 מיטות". בנוגע לפער בין התחזיות למציאות לא נמסרה תגובה.

גורמים באוצר מסרו שבאסותא מאיימים "שאם לא ניתן כסף בית החולים ייסגר, אבל כדי שהבעיות לא יחזרו כמה דקות אחרי שניתן את הכסף אנו מבקשים להבין מה לא עבד באותו מודל עסקי, איפה לא הצליחו ומה יהיה מחר".

מבית החולים נמסר: "משרדי האוצר והבריאות, מכבי ואסותא נמצאים בסיכומים מתקדמים לפתרון מצבו הכספי של בית החולים. אנו לא מכירים את הדו"ח אותו מצטט הכתב, ויש בו בנוסף לא מעט אי דיוקים. אם נקבל את הדו"ח, נלמד אותו לעומקו".