בלעדי לכלכליסט
שכר ההנהלה יקוצץ אם כללית תהיה בגירעון
פיקוח הדוק על הוצאות השכר, הפחתת ההפניות למיון והרחבת שעות פעילות המרפאות - אלה עיקרי ההגבלות שיוטלו על קופ"ח כללית במסגרת הסכם הייצוב שיעניק לה 3.4 מיליארד שקל
הסכם הייצוב (חבילת סיוע) שנחתם בסוף השבוע בין משרדי האוצר, הבריאות וקופת חולים כללית לשנים 2019-2017 יעניק לקופה כ־3.4 מיליארד שקל, כאשר 1.53 מיליארד שקל יגיעו לקופה כבר השבוע. כך עולה מההסכם שנחתם ביום חמישי והגיע לידי "כלכליסט". להסכם הייצוב עם כללית השלכות רוחב מרחיקות לכת שכן הן יקבעו את הכללים והתנאים עבור הסכמי הייצוב מול קופות החולים מכבי ומאוחדת הנמצאות גם הן בגירעון.
- הכללית ניצלה: משרד הבריאות חתם על הסכם ייצוב שיעניק לה 3.4 מיליארד שקל
- מערכת הבריאות: מקצצים לנו בשמיכה הקצרה
- קופ"ח כללית הודיעה לבתי חולים שהיא לא תוכל לשלם את חובותיה
ב־2017 זינק הגירעון של הקופה לרמה חסרת תקדים והגיע ל־1.28 מיליארד שקל לעומת כ־638 מיליון שקל ב־2016. לפיכך, משקל הגירעון של הכללית מכלל הגירעון של הקופות הגיע ליותר מ־75%, זאת כאשר הגירעון של כללית גדול פי 5.7 מהגירעון של קופת חולים לאומית, השני בגודלו (226 מיליון שקל). הכספים יכסו את הגירעון המיידי ויאפשרו לכללית, הקופה הגדולה ביותר המשרתת כמחצית מהאוכלוסייה, לחזור ולשלם את חובותיה לבתי החולים אחרי שלא הצליחה לעשות זאת בשבועיים האחרונים. במהלך 2019 תקבל כללית עוד 889 מיליון שקל לצורך ניהול שוטף, כל עוד היא תעמוד בשלל ההתחייבויות שלקחה על עצמה, במה שנחשב לאחד מהסכמי הייצוב הנוקשים שנחתמו.
בין השאר, הקופה מתחייבת לסגור את הגירעון העומד על 1.288 מיליארד שקל עד סוף 2019 ולהגיע לאיזון תקציבי (יכולה עדיין לגמור את 2018 בגרעון אך אותו גירעון ייחשב כהוצאה בדו"חות של 2019). ההסכם, המתפרס על פני 26 עמודים, קובע כי אם יהיה גירעון - שכר ההנהלה יקוצץ אוטומטית ב־5%.
עוד נקבע כי שיעור העלייה בהוצאות השכר אינו יכול לעלות על 75% משיעור העלייה בהכנסות של הקופה. לדוגמה, אם הכנסות הקופה גדלו ב־4%, אזי שכר הרופאים העצמאיים לא יוכל לגדול ביותר מ־3%. עם זאת, פרישת עובדים לא תיכלל במגבלה שהוטלה. ההסכם מחייב את הקופה בדיווח מפורט לממונה על השכר באוצר בנוגע להוצאות השכר, שעות נוספות וכו', כאשר הפרה של חוק הדיווח הזה תיחשב כהפרה של ההסכם כולו.
החל מתחילת 2019 הקופה מתחייבת שלא לתת הטבות לעובדים חדשים לרבות פטורים או הנחות בהשתפות עצמית או התחייבויות, במטרה לחסוך כסף לקופה. כמו כן הקופה התחייבה לא ליצור קשר יזום עם מבוטחים שאינם חברי כללית - לא באמצעות מוקדים וגם לא בכל אמצעי אחר.
נוסף על כך הכללית התחייבה להגיש הצעת תקציב עד סוף נובמבר בכל שנה ותקציב מאושר עד סוף דצמבר, כאשר עליה להכין ולהגיש תוכנית התייעלות. הנתונים הללו יוגשו למשרדי האוצר והבריאות - נדבך נוסף בפיקוח ההדוק של שני המשרדים על הקופה. המידע שיימסר כולל דיווחים רבעוניים מפורטים (תקציב, הוצאות, הכנסות, עמידה במגבלות ועוד). אם לא די בכך, הבריאות והאוצר דרשו מהכללית התחייבות חתומה הן של המנכ"ל והן של יו"ר הדירקטוריון שהקופה עומדת בכלל סעיפי ההסכם.
עוד התחייבה הכללית להשקיע בקידום מאגר מידע רפואי, זאת תוך הגברת שיתוף הפעולה עם פרויקט איתן (שיתוף מידע רפואי) המבוסס על שדרוג של מערכת שיתוף המידע אופק, המהווה רשת תקשורת סגורה ומאובטחת שמאפשרת שיתוף והעברת מידע בין בתי החולים וקופות החולים.
סעיף נוסף בהסכם קובע כי הקופה התחייבה לצמצם פניות לחדרי מיון שסובלים מעומס חסר תקדים, וזאת באמצעות הרחבת הרפואה בקהילה: הרחבת שעות הפעילות של המרפאות, של מוקדי השירות, ועד סוף שנת 2018 היא תגיש תוכנית מיוחדת ומוסדרת לצמצום הפערים בין הכללית לשאר קופות החולים.
עוד מתחייבת הכללית להשקיע 7 מיליון שקל למאבק נגד העישון. סעיף מעניין במיוחד קובע כי הכללית לא תוכל להנפיק טופס 17 (טופס לביצוע ניתוח בבית חולים) אם מימון הפרוצדורה יהיה כרוך בתוספת תשלום מצד המבוטח, ללא קשר אם המממן הוא המטופל עצמו או חברת ביטוח.
בתוך כך ל"כלכליסט" נודע כי הקיצוץ שהושת על משרד הבריאות בהיקף 40 מיליון שקל בתקציב 2019 כחלק מהקיצוץ הרוחבי בהיקף של מיליארד שקל על כל משרדי הממשלה למימון הפעימה הראשונה של ההטבות לגמלאי המשטרה - לא ייצא לפועל. עוד נודע כי את רוב הקיצוץ יספוג משרד האוצר בעצמו וחלק ממנו (כ־10 מיליון שקל) הגיע מוויתור כספים של כללית בעקבות החתימה על הסכם הייצוב.
ממשרד הבריאות נמסר כי ההבנות שהושגו בין משרדי הבריאות והאוצר לבין כללית, "מאפשרות את החתימה על הסכם הייצוב והמשך העבודה הנדרשת לצורך תפקודה התקין של המערכת". באוצר מסרו כי "הפחתת תקציב משרד הבריאות תחול במלואה בהתאם להחלטת הממשלה".