הקבינט נתן לנתניהו צ'ק פתוח של 729 מיליון שקל עבור ה"אייר פורס 1"

הקבינט המדיני ביטחוני אישר סכום של 729 מיליון שקל למטוס "אייר פורס 1" של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב־12 באוגוסט 2015. כך עולה ממכתב ששלח סגן החשב הכללי במשרד האוצר יובל רז אל חבר ועדת הכספים ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), והגיע לידי "כלכליסט".

לפי אותה החלטה של הקבינט, תקציב הרכישה וההקמה יעמוד על 393 מיליון שקל, ותפעול ותחזוקת המטוס יעמדו על 336 מיליון שקל לחמש שנים. הסכום הכולל אושר שנה בלבד לאחר שמשרד האוצר העריך את העלות ב־175 מיליון שקל בלבד.

עוד עולה מהמכתב כי המטוס מתוכנן להיכנס לשירות ולבצע את הטיסה הראשונה במחצית השנייה של 2019. יהיו בו 116 מקומות ישיבה, ויותקנו בו כיסאות רחבים בדומה לאלה שיש במחלקת עסקים במטוסים. עם זאת לפי ההערכות לא תותקן בו מיטה זוגית. המטוס אמור לשמש גם את נשיא המדינה ראובן ריבלין, המעדיף מצדו לטוס בטיסות מסחריות וזולות.

עלות התפעול זינקה

המטוס, מסוג בואינג 767, הגיע לישראל לפני כשנתיים ועבר הליכי הסבה. ההחלטה העקרונית על רכישתו התקבלה במאי 2014 בתקופת הממשלה הקודמת בראשות נתניהו בעקבות המלצה של ועדה ציבורית בראשות מבקר המדינה שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. הממשלה קבעה כי הקבינט יקבע את התקציב.

בפני ועדת גולדברג הושמעו הערכות של נציגי מערכת הביטחון שלפיהן עלות רכישת מטוס בן 10–15 שנה והסבתו לצרכי ראש הממשלה תעלה כ־70 מיליון דולר – כ־270 מיליון שקל – ואולי אף פחות מכך.

בנימין ושרה נתניהו באחת הנסיעות לחו"ל צילום: Kobi Gideon

אלא שמשרד האוצר הודיע לוועדה באפריל 2014 כי רכישת מטוס ייעודי לראש הממשלה ולנשיא המדינה תעלה 175-140 מיליון שקל. זאת באופן הבא: רכישת המטוס תעלה 40-30 מיליון דולר, הסבתו לשימוש המיועד תעלה עוד כ־10 מיליון דולר ובסך הכל כ־50 מיליון דולר (כ־175 מיליון שקל). עם זאת, האוצר הזהיר אז מפני הוצאות שוטפות ובלתי צפויות בתפעול המטוס.

עוד ציינו אז באוצר כי תחשיב עלות המטוס אינו כולל תוספת לצורכי מיגון ואבטחת המטוס. כמו כן לא הוכללו בחישוב גם עלויות של חכירת מטוס מסחרי בזמן שהמטוס המיועד יהיה בטיפולים.

לפי החלטת הקבינט ב־2015, משרד רה"מ ירכוש באמצעות משרד הביטחון בהליך של מכרז מטוס יעודי, בעל אופק שירות של 20 שנה, ויכולת טווח טיסה ארוך, כדי לאפשר טיסות ליעדים רחוקים באופן ישיר. הקבינט קבע כי אופן ההתקשרות ופריסת התשלומים של הפרויקט ייקבעו בתיאום בין משרד הביטחון, אגף התקציבים במשרד האוצר ואגף החשב הכללי במשרד האוצר.

אחרי האישור בקבינט באוגוסט 2015, אישר הקבינט בנובמבר אותה שנה כ־400 מיליון שקל לרכישת המטוס והסבתו ותקציב שנתי של 30 מיליון שקל למשך חמש שנים לצורך אחזקה כלומר כ־550 מיליון שקל.

ח"כ מיקי לוי צילום: עומר מסינגר

בנובמבר 2018 אישרה ועדת הכספים העברה של 60 מיליון שקל לרכישת המטוס. לוועדה נמסר שהעלות הכוללת של הרכישה, הסבה ותפעול למשך חמש שנים היא 580 מיליון שקל. כלומר, מדובר בניצול של 580 מיליון שקל מתוך מסגרת כוללת של 729 מיליון שקל.

רז ציין במכתבו כי עלות הפרויקט המתוכננת עד כה – 580 מיליון שקל – היא לפי החלוקה הבאה: 277 מיליון שקל לרכישה והסבה, 223 מיליון שקל תפעול ואחזקה לחמש שנים, 60 מיליון שקל לתשתיות ואמצעים, 14 מיליון שקל לבניית כשירות מבצעית ו־6 מיליון שקל לתקורות ניהוליות. לפי תחשיב זה עלות התפעול והאחזקה השנתית כבר מזנקת לכ־44.6 מיליון שקלים בשנה – סכום גבוה מזה שהוערך קודם לכן ועמד על כ־30 מיליון שקל בשנה.

רז ציין כי למשרד הביטחון הועבר עד לחודש דצמבר תקציב של 327 מיליון שקל. זאת כאשר משרד הביטחון ביצע התקשרויות עם ספקים עד כה בסכום של 462 מיליון שקל.

"בזבוז של מאות מיליונים"

לוי פנה לרז לאחר שוועדת הכספים אישרה בנובמבר להעביר 60 מיליון שקל עבור המטוס, ובאותה פנייה תקציבית הוחלט להסיט 90 מיליון שקלים מפיתוח הנגב והגליל. ח״כ לוי אמר ל"כלכליסט" כי "רכישת מטוס מיוחד לרה"מ בעלות של מאות מיליוני שקלים היא ביזבוז כסף בלתי מתקבל על הדעת. מבוקר עד ערב חברי הממשלה הזו מתעסקים רק בעצמם ובענייניהם במקום בציבור ורווחתו. המטוס שנקנה הינו מטוס 767 ישן שהדחיות בהתקנת אמצעים שונים עליו, התשלום לרשות שדות התעופה ועלות תפעולו הגבוהה אינן מצדיקות את הכסף שנשפך. אין למדינת ישראל מאות מיליונים מיותרים לבזבז. ראש הממשלה יכול לטוס באותה הדרך שבה טס עד היום באמצעות מכרזים נקודתיים שיחסכו למדינה כסף רב".