הגבלות מופרכות על ביט ופפר פיי: גזרה שאין דרך לעמוד בה

לכאורה, חברות כרטיסי האשראי רשמו לאחרונה ניצחון על הבנקים: הן שכנעו את בנק ישראל להגביל את פעילותן של אפליקציות התשלום ביט ופפר פיי, שמאיימות להתחרות בהם על סליקת תשלומים בבתי עסק. אבל הניצחון הזה יהיה כנראה ניצחון פירוס, ודרכם של הבנקים לפיתוח שירותי תשלום חלופיים לאלה שחוק שטרום מחייב אותם למכור ‑ נראית סלולה.

בשבוע שעבר נחשפה ב”כלכליסט” הפשרה שנרקמה בבנק ישראל כדי להניח את דעתה של קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, הקונה של לאומי קארד, שחששה שאפליקציות התשלום ישתו לה את הלקוחות. הפשרה קבעה שמחזור העסקאות בכל אפליקציית תשלום לא יעלה על שני מיליארד שקל בשנה. הסכום הזה אמור כנראה לטפס משנה לשנה, עד להגעתם ארצה של שחקנים בינלאומיים כמו אפל פיי וגוגל פיי.

אפליקציות תשלומים פפר פיי, ביט ופייבוקס

אלא שההסדר שנקבע הוא משענת קנה רצוץ. איך אמור בנק הפועלים לשלוט בסכום הכולל שיועבר לבתי העסק באמצעות האפליקציה שלו? מה יקרה ברגע שבו השקל העודף הראשון ינסה לעבור לאיזו קוסמטיקאית או מדריך יוגה? האם תידלק נורה אדומה, ולצדה הכתובת "צר לנו, המכסה מלאה, נתראה בשנה הבאה”?

בחברות כרטיסי האשראי חששו בצדק שהבנקים לא יתקינו נורה אדומה כזאת, והמגבלה תתמסמס, והציעו מגבלה מסוג אחר: קבלת תשלום באמצעות האפליקציות תותר רק לעסקים עם מחזור שנתי נמוך, עד 150 או 200 אלף שקל בשנה. הבנקים התנגדו לכך נחרצות, בטענה שלא ניתן לשלוט על מחזור בית העסק (טיעון מופרך למדי). מכל מקום, בבנק ישראל הסכימו לבסוף ל”גישת המחזור”, שאין שום דרך ליישם ולאכוף אותה.

בינתיים מקבלים הבנקים הגדולים מידי בנק ישראל סוכרייה ענקית: אישור רשמי להקים חברות כרטיסי אשראי שיחליפו את אלה שאיבדו. כן־כן, חברות כרטיסי אשראי לכל דבר ‑ רק בלי המילה “כרטיס”.

המחשבה שביט ופפר פיי יהפכו יום אחד לכרטיס האשראי החדש של הציבור אולי מציתה את הדמיון, אבל במה הועילו חכמים בתקנתם כשדרשו מהבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי? לא זו בלבד שהם יחליפו אותן בפעילות חדשה ואולי מוצלחת יותר, אלא הם גם יצליחו לשמר את הקשר לבתי העסק שמאפשר להם להציע להם הלוואות ‑ אותן הלוואות שחוק שטרום ביקש לפתוח לתחרות.