מחאת האוהלים של תושבי העוטף בת"א: "הממשלה לא רואה אותנו"

איתי פכטר מקיבוץ כפר עזה, שהגיע למאהל עם ילדיו, הסביר מדוע פתחו במחאה: "אנחנו חיים באי-ודאות. אין לנו יום אחד שבו אנחנו שולחים בבטחה את הילדים לבית הספר. ממשלת ישראל לא סופרת אותנו, לא רואה אותנו ולא מבינה אותנו".

בתיה הולין, מפגינה נוספת, מתגוררת סמוך לרצועה כבר 44 שנה, אך לדבריה השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד. "זוהי שנה של חולי פיזי, של שריפות נוראיות. אנחנו כולנו קמים לבקרים שבהם אנחנו לא יכולים לנשום. זו שנה של חוסר תקווה", היא אמרה. "לא יכול להיות שאנחנו נרגיש שאנחנו שקופים. התחושה שלי שאנחנו חיים בבועה, לא בתל אביב, הבועה היא שלנו".

מאהל המחאה של תושבי עוטף עזה. "אנחנו לא שקופים" צילום: מוטי קמחי

שלט במאהל המחאה שהוקם היום צילום: מוטי קמחי

בני גנץ בביקור במאהל המחאה צילום: מוטי קמחי

בחודש נובמבר האחרון העידה הולין בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם, במסגרת גיבוש הדו"ח שעסק באלימות בגבול רצועת עזה. "מצאתי שם אנשים שהיו מוכנים להקשיב, לא היה להם שמץ מושג. אבל הדו"ח שלהם שיצא בחודש שעבר היה מאוד לרעתנו ונגדנו. אנחנו רוצים שלפחות פה אצלנו מישהו יהיה בעדנו. שמישהו יחשוב שאנחנו חלק ממדינת ישראל".

אחד המפגינים הוא חבר הכנסת חיים ילין ממפלגת העבודה, המתגורר בקיבוץ בארי. ילין שקישט את האוהל שהקים בבלונים, לאות מחאה על בלוני התבערה המופרחים מהרצועה. "באתי לכאן כתושב עוטף עזה, ואשן כאן באוהל שפתחתי. תושבי עוטף עזה זועקים את הכאב שהם נושאים כבר שנים", הוא אמר. למאהל הגיעו הערב ראשי המפלגות בני גנץ (כחול לבן) ואבי גבאי (העבודה), ששוחחו עם התושבים.

תושבת קיבוץ גבולות נעמה שקד לוי ניסתה להמחיש את המצב הבלתי הגיוני עימו מתמודדות המשפחות בעוטף. "בשנה האחרונה הילדים שלי מפחדים מבלונים. אין דבר כזה בעולם". היא גם העידה על אובדן אמון ברשויות המדינה ובכוחות הביטחון: "אין לנו אמון היום לצערי - לא בדובר צה"ל, לא בפיקוד העורף ולא במדינה. אין, נשבר".

"החיים שלנו הפכו להיות לא שפויים", הזדעקה מפגינה אחרת שהקימה אוהל בשדרה. "השנה וחצי האחרונות הן באמת בלתי נסבלות, והיום אנחנו מבקשים להגיד שעזה היא כבר לא הבעיה של הדרום, היא הבעיה של כל מדינת ישראל. זה פחד קיומי, אני מפחדת למות".