ההסלמה בדרום: עוד קלף קואליציוני בידי נתניהו

היום (א'), בזמן שירי הרקטות מעזה אל ישראל נמשך, התחדשו במשכן הכנסת המגעים הקואליציוניים בין הליכוד לבין יהדות התורה וש"ס; במקביל כינס ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו את חברי הקבינט המדיני־ביטחוני לסקירות על המצב ונקיטת דרכי פעולה.

לכאורה אין קשר בין האירועים: עדיין לא ברור עד מתי תימשך הלחימה בדרום, באיזה היקף ומה תהיה עלותה לתקציב המדינה; ואילו נתניהו אמור להודיע לנשיא רובי ריבלין על שהצליח להקים ממשלה רק ב־28 במאי 2019, לאחר שיקבל בשבוע הבא ארכה נוספת.

בית שנפגע היום בבאר שבע צילום: חיים הורנשטיין

דבר אחד ברור: מערכת הביטחון כבר תשלח דרישת תשלום גבוהה למשרד האוצר, תכלול בה את עלות האמל"ח בימים האחרונים, ולכך יתווספו הדרישות למיגון הדרום, והפיצויים בעורף עקב ההכרזה על מצב חירום בדרום.

שר הביטחון החדש, ככל הנראה אביגדור ליברמן, ידאג להגדיל את הסכום על מנת לאפשר לישראל את המשך הלוחמה נגד חמאס. ליברמן כבר תבע ב־2018 תוספת תקציבית ניכרת לתקציב הביטחון לנוכח "החרפה מז'ורית" במצב הביטחוני, לפני שהתפטר מתפקידו.

דרישה זו תתווסף להודעתו של נתניהו, שניתנה עוד טרם ההחרפה הביטחונית, כי יגדיל את תקציב הביטחון - מהלך שיעמיק את הקיצוץ התקציבי העמוק שידרש ב־2020־2021.

כך, המצב הביטחוני עשוי להיות כלי בידיו של נתניהו כדי לרסן את תביעותיהן התקציביות של השותפות הקואליציוניות.

כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", עלות התביעות של איחוד מפלגות הימין הגיעה ל־1.5‑2 מיליארד שקל, יהדות התורה תבעה עוד 400 מיליון שקל לתקציב הישיבות, וישראל ביתנו דרשה 2.5 מיליארד שקל להנהגת פנסיית מינימום לקשישים, ועוד היד נטויה משום שבמשא ומתן הועלו דרישות תקציביות נוספות.

נתניהו וצוות המשא ומתן הקואליציוני ילחצו על השותפות למתן את דרישותיהן, ואם המצב הביטחוני יחריף - יהיה עליהן לפרוס את יישומן על פני כל הקדנציה.

במידה שהמצב הביטחוני יירגע באמצעות הפסקת אש או הסדר, ינסו המפלגות להתעקש על תביעותיהן.

בסופו של דבר, מחיר הלוחמה בדרום ומחיר הקמת הקואליציה יושתו על הציבור הישראלי באמצעות קיצוץ רוחבי חד בתקציב, או שינויים במערכת המס שמשמעותם צמצום הטבות במס.