"לא יודע" - האם כדאי לאמץ את טקטיקת ראיון העבודה של מנכ"ל גוגל

השאלות הקשות הן גם השאלות החשובות למעסיקים והן נועדו לאפשר להם לבחון את התאמתכם לתפקיד מעבר למה שכתוב בקורות החיים שלכם.

ב-2004 במהלך ראיון העבודה הראשון שלו בענקית הטכנולוגיה, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי נתקל בשאלה קשה לגבי מוצר שהוא לא הכיר. התשובה שהוא נתן למראיין הייתה פשוט "אני לא יודע". כשסיפר סונדאר על ראיון העבודה הזאת ב-2017 הוא אמר שהוא הסביר למראיין שהוא לא השתמש במוצר וביקש עוד מידע. בשלב זה המראיין עשה הדגמה של שימוש במוצר. מיותר לציין שפיצ'אי התקבל בסופו של דבר לעבודה.

מתי זה לגיטימי להגיע "לא יודע/ת" בראיון עבודה צילום: שאטרסטוק

בראיון עבודה, כשאתם נתקלים בשאלה שאין לכם מושג כיצד לענות עליה, האם זה לגיטימי להשתמש בטקטיקה של מנכ"ל גוגל ופשוט להגיד "לא יודע"?

"התשובה המיידית היא כן, אבל אסייג. אנחנו לא מצפים שהמועמדים יידעו הכל. אנחנו מצפים שמועמדים גם ילמדו במהלך התפקיד וסביר להניח שלא יידעו הכל אבל אנחנו כן רוצים לדעת מה הפער ולדעת האם הידע הקיים מספיק טוב, איזו תוכנית למידה לבנות מולו בחלקים החסרים והיכן מתאים לשבץ אותו. אם מישהו אומר שהוא יודע הכל ארים גבה", אומרת יעל יצחקי, דירקטור משאבי האנוש של חברת Sisense ישראל.

"מועמדים לתפקידים מסויימים כנראה לא יכירו את המוצר וזה לגיטימי, במקומות אחרים צריך ידע ספציפי. בשפות תכנות למשל, אם יש את הגרעין המרכזי אז זה בסדר שיש שפות אחרות שלא יודעים. אנחנו תמיד בוחנים את הידע הקיים מול מה שצריך בתפקיד ובודקים מה גודל הפער. זה בהחלט מקובל להגיד "לא יודע" לגבי הדברים שספציפיים למוצר או דברים פריפריאלים שצריכים להיות הקפיצה הבאה שלך בתפקיד", היא אומרת.

אחד הדברים החשובים ביותר כאשר אתם נתקלים במהלך ראיון בשאלה שאינכם יודעים את התשובה עליה הוא לא לשקר או להמציא - זה עלול לגרום לכם להיראות רע ולסבך אתכם יותר מאשר פשוט להודות שאתם לא יודעים. "אני מאוד מאמינה בלהיות אמיתיים. אפשר לנסות להמציא תשובה ולעשות יותר נזק - צריך להיות כנים", אומרת הדס פרידמן, מנהלת משאבי אנוש בחברת Vonage. לדבריה, דרך טובה להתמודד עם שאלה שלא הצלחתם לענות עליה בראיון היא להודות שאתם לא יודעים ולהמשיך לחקור אחרי הראיון. היא מספר על מועמדים שהבינו שמשהו לא הסתדר להם בתשובה במהלך הראיון אז הגיעו לראיון הבא עם התשובה הנכונה, או כאלה ששלחו מייל אחרי הראיון עם התשובה.

"באופן כללי זה לגיטימי לא לדעת את כל התשובות אבל זה מאוד תלוי בסיטואציה. אם מועמד לתפקיד ספציפי מגיע עם נסיון רלוונטי של שנים, כזה שאנחנו מצפים שהוא ילמד אותנו אז זה לא לגיטימי שהוא לא יידע - עדיף שיגיד שהוא לא יודע מלשקר - אבל זה יהיה בעייתי להעביר מועמד כזה", היא אומרת. "לעומת זאת שאלה כללית שלא ממש בוחנת את מה שעשה המועמד בעבר אז זה לגיטמי שלא יידע כרגע את התשובה, אבל אם אני רואה שמדובר במישהו עם מוטיבציה, אדם איכותי שאפשר ללמד ויקלוט תוך שניה - זה לגיטימי לא לדעת".

כאשר מדובר בשאלות הנוגעות לפעילות ומוצרי החברה גם כאן יש איזון עדין שמאוד תלוי בסיטואציה ובתפקיד. "אני כן מצפה ממועמדים שיקראו עלינו לפני אבל זה יכול להיות לגיטימי לא להבין את הכל. הייתי רוצה לראות שמועמד עשה שיעורי בית לפני שהתראיין ואנחנו גם לא נתקלים בהרבה מועמדים שלא עושים את זה כי חשוב להם להגיע לחברה שהם יודעים מה היא עושה", היא אומרת.

גם הדרך שבה אומרים "אני לא יודע/ת" חשובה. זה יכול להיות בצורה מתעניינת עם רצון לשמוע עוד ורצון לדעת או למשל בצורה מזלזלת. "זה לגמרי לגיטימי שמועמד יבקש עוד מידע. אנחנו מסתכלים על המכלול של המועמד, על המוטיבציה, על האינטליגנציה ועד כמה הוא יכול ורוצה ללמוד דברים חדשים. כמובן שאם מדובר במועמד ששנים בשוק ויש פער בין מה שהוא מציג שהוא יודע ומה שהוא יודע בפועל זה יהיה בעייתי".