בלעדי לכלכליסט
דו"ח הבדיקה: "סמנכ"ל הכספים במאוחדת התריע בזמן אמת, וורמברנד התעלם"
ועדת הבדיקה של קופ"ח מאוחדת שיגרה טיוטות למבוקרים משרד האוצר בוחן נקיטת צעדים פליליים נגד המנכ"ל לשעבר זאב וורמברנד בינתיים, האוצר לא משחרר למאוחדת 200 מיליון שקל שהובטחו לה בהסכמי הייצוב
משרד האוצר בוחן נקיטת צעדים נגד מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר, זאב וורמברנד, גם במישור הפלילי בשל הגירעון העצום שבו מצויה הקופה. זאת לאחר שוועדת בדיקה שמינתה הקופה צפויה להטיל חלק מהאחריות לגירעון על וורמברנד, כך נודע ל"כלכליסט".
- קיצוץ של 5% בשכרם של בכירי מאוחדת כתנאי לתוכנית הבראה לקופה
- מסתמן פתרון למשבר במאוחדת: הקופה תגבש תוכנית התייעלות כולל מכירת נכסים
- משרד הבריאות רוצה אחיזה במאוחדת, האוצר מסרב לסייע
ועדת הבדיקה הוקמה כדי לבחון את התהליכים שהובילו אותה לגירעון עתק שצפוי להגיע לחצי מיליארד שקל בסוף 2019, סיימה את תפקידה ושיגרה טיוטות לכל המבוקרים. הוועדה, בראשות עו"ד רמי תמם, לשעבר חוקר בכיר בלהב 433, מונתה במסגרת תוכנית ההבראה שגובשה בין הקופה ומשרדי האוצר והבריאות, על רקע האשמות האוצר שבכירי הקופה הסתירו את הגירעון ופעלו בחוסר תום לב. גורמים שנחשפו לטיוטה מסרו ל"כלכליסט" כי אחת המסקנות החשובות שעולות היא כי ממלא מקום סמנכ"ל הכספים, רועי בן משה, ניסה להתריע בפני המנכ"ל על האפשרות של חריגה מיעדי הגירעון שנקבעו, אך וורמברנד התעלם ממנו. בן משה הוזז מתפקידו לאחר גילוי הגירעון האמיתי.
באמצע אפריל 2019 נחשף כי הקופה נקלעה למשבר, והגירעון צפוי להיות כפול מהתכנון. הגירעון של מאוחדת הסתכם בכ־489 מיליון שקל בסוף 2018, במקום יעד של 280 מיליון שקל. הגירעון נבע בעיקר מזינוק משמעותי בסעיפי ההוצאות, לרבות הסכמי שכר והשקעות עתק.
משא ומתן על הסכמי הייצוב
וורמברנד אמר בתגובה ל"כלכליסט" כי "מוסדות הקופה, כולל הדירקטוריון, ועדת הכספים וההנהלה, קיימו דיונים על הגירעון הצפוי וגם לגבי תוכניות ההתייעלות שנועדו להביא לצמצום חלקי בגירעון עד סוף 2020. המשא ומתן על הסכם הייצוב ל־2018–2020 התנהל מול אגף תקציבים ומשרד האוצר ביוני–נובמבר 2018. לאורך כל התקופה הקפידה הקופה לעדכן בנתונים גם את האוצר. ביום חתימת ההסכם בנובמבר 2018 האמנו כולנו שהקופה תעמוד בו על סמך הגירעון לאורך החודשים האחרונים ועל סמך התוכניות שהיו".
גרסת וורמברנד זוכה לתמיכה מצד גורמים במאוחדת ומצד בכירים במשרד הבריאות שרואים באוצר גם כאחראי למשבר, בכך שלא ידע לעצור את הקופה בזמן אמת כשהחלה לחתום על הסכמי שכר ולהשקיע בתשתיות וברכישת בתי חולים. לפי בכירים במאוחדת, "האוצר ידע שהגירעון ברבעון הראשון של 2018 כבר עמד על 300 מיליון שקל".
מנגד, באוצר טוענים כי לנוכח מצבה החריג של מאוחדת, האוצר הסכים לפנים משורת הדין ואחרי שהושג הסכם עם הקופה במרץ 2018, להוסיף עוד 100 מיליון שקל להסכם הייצוב ולהעניק 540 מיליון שקל במקום 440 מיליון, כאשר הקופה התחייבה לצמצם את הגירעון עד סוף 2018. גורם המעורה בפרטים התייחס להטלת האחריות על וורמברנד: "בסוף האוצר ייתן את הכסף, אבל נראה כי בדרך הם רוצים לראות מישהו תלוי על העץ".
האוצר מעכב כספי תמיכה
כעת נמשך המשא ומתן בין האוצר לבין בכירי הקופה סביב היקף הקיצוץ. לפני כמה שבועות נועדו מנכ"לית הקופה עם הממונה על אגף תקציבים שאול מרידור. עם זאת, אין התקדמות ממשית, והאוצר עדיין מעכב 200 מיליון שקל מכספי התמיכה, מהלך שמחריף את המשבר התזרימי של הקופה המבטחת 14% מהאוכלוסייה. לפי גורמים המעורים במשא ומתן, האוצר דורש ממאוחדת לרדת ברמת ההוצאה לכל מטופל מתחת לרמה של קופות החולים לאומית ומכבי, אולם מאוחדת מסרבת.
את צוות הבדיקה מרכיבים יחד עם תמם גם ד"ר איריס גינצבורג, יועצת ארגונית בכירה; פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי של מחלקת המחקר של בנק ישראל; ורו"ח יואב בן דור.
ממאוחדת נמסר כי "ועדת הבדיקה מצאה שהגירעון נבע מהוצאות שנועדו לשדרוג השירות ללקוחות. צר לנו כי גורמים לא אחראיים ממשיכים לפזר דיסאינפורמציה. מאוחדת מנהלת את המגעים עם משרדי האוצר והבריאות באחריות ולא תיגרר לשיח לא ראוי". מהאוצר נמסר כי "המשרד שומר לעצמו את הזכות לפנות בכל עת ולבחון את הצורך בנקיטת צעדים מול הקופה ונושאי משרה בה, בוודאי ככל שנעשו פעולות שלא עולות בקנה אחד עם מינהל תקין. הקופה מחויבת לעמוד בהיקף הוצאות לטובת יציבותה הפיננסית, השירות למבוטחיה ושמירה על כספי הציבור".