משרד הבריאות רוצה אחיזה במאוחדת, האוצר מסרב לסייע

משרד האוצר מסרב להעניק סיוע נוסף לקופת חולים מאוחדת, השלישית בגודלה במדינה, שנקלעה למשבר הפיננסי החמור ביותר מאז היווסדה, כך נודע ל"כלכליסט".

חודשים ספורים אחרי שחתמה על הסכם הייצוב לשנים 2019-2017 וקיבלה 540 מיליון שקל לצורך כיסוי גירעונות, התגלה בשבועות האחרונים כי מאוחדת תסיים את 2018 בגירעון חריג של 440 מיליון שקל. על הסכם הייצוב חתמה מאוחדת בחודש נובמבר 2018 והמדינה חתמה עליו חודש לאחר מכן, ובו נקבע כי הגירעון ב־2018 יעמוד על 280 מיליון שקל. הפער בין הגירעון הצפוי לזה שבפועל הוא 160 מיליון שקל. ההערכה היא כי ב־2019 יגיע הגירעון בקופה לחצי מיליארד שקל, סכום עתק בקנה המידה של מאוחדת.

סיגל רגב-רוזנברג - מנכ"לית קופת חולים מאוחדת צילום: רועי בן משה

עוד נודע ל"כלכליסט" כי משרד הבריאות דורש למנות דירקטור מטעמו בדירקטוריון של מאוחדת, אשר יפקח על ניהול הכספים בתוך הקופה עקב המחדל שהביא למשבר. רוב חיצי הביקורת מופנים למנכ"ל הקודם זאב וורמברנד שניהל את מאוחדת במשך חמש שנים עד לסוף שנת 2018. במשרדי האוצר והבריאות רואים גם את דירקטוריון הקופה והעומד בראשו אייל גבאי כאחראים, מאחר שלא פיקחו כיאות על הההתנהלות הפיננסית של מאוחדת.

"עזוב את מה שאומרים במשרד האוצר. מה, יסגרו את מאוחדת? שיסגרו. מה רוצים שם גיליוטינה?", מגיבה בחריפות סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית מאוחדת החדשה שנכנסה לתפקיד ב־23 לדצמבר 2018. היא גילתה את הגירעון החריג לפני כחודש וחצי ודיווחה על כך מיידית למשרדי האוצר והבריאות.

"אי אפשר להמשיך ככה"

"משרדי האוצר והבריאות צריכים לדאוג שמאוחדת חוזרת לקצב הרגיל, שמכינים תוכנית הבראה, שאכן ממנים בודק חיצוני שילווה אותה גם בתוכנית הבראה" אומרת רגב-רוזנברג. "אין עוד הרבה אופציות במקרה הזה. הם לא סגרו את לאומית גם אחרי שהיא נכנסה לגירעון הרבה יותר גדול ממאוחדת וגם אחרי התוספת הענקית שלאומית קיבלה".

רגב-רוזנברג מבקשת להזכיר כי מאוחדת לא נקלעה מעולם למשבר כזה. "בשנים האחרונות עמדה הקופה בכל הסכמי הייצוב - אז פעם אחת זה ברח לה. קרתה תקלה. אז מה. צריכים לדאוג שהיא תחזור למקום ושהיא תמשיך לפעול".

לרגב-רוזנברג יש תחזית מאוד קודרת עבור כל קופות החולים. "מתרכזים כעת במאוחדת, אבל שיהיה ברור - אף קופה לא תעמוד בהסכם הייצוב ב־2019. הראשונה היא מאוחדת אבל השנייה תהיה כללית והשלישית תהיה מכבי. כולן בדרך לפתוח את ההסכם". לטענתה, לא מדובר באירוע נקודתי אלא בבעיה מבנית. "יש צורך בהפסקה של השיטה הטפשית הזו של הסכמי הייצוב. כבר צוטטתי ב'כלכליסט' כי האוצר חייב להפסיק להחזיק אותנו מהצוואר עם רצועה. חייבים להחזיר את השיטה למשהו נורמלי. אני 25 שנה במערכת ואני 25 שנה רק מתייעלת. צריך לשים לזה סוף".

למנכ"לית מאוחדת, שכיהנה שנה כסמנכ"לית הכספים של כללית, ולפני כן היתה סמנכ"לית הכספים של מאוחדת, יש פתרונות מעשיים. לדבריה, יש להתאים את התקציב למדד תשומות הבריאות (שנקבע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ולא למדד היוקר (אותו קובע האוצר במו"מ), משום שמערכת הבריאות הציבורית הוא לא יעילה בהגדרה והמנגנון שנבנה משאיר אותה בכל שנה בגירעון ובהתייעלות מתמדת. "התייעלנו ב־20 מיליארד שקל כבר, אז שחררו כבר", היא אומרת. "אל תשחררו את כל ה־20 מיליארד שקל אבל לפחות שחררו 7 או 8 מיליארד שקל. אי אפשר להמשיך ככה. אפשר לחשוב שאנו יוצאים כל יום הביתה עם משכורות עתק", מלינה רגב רוזנברג.

משה כחלון צילום: רויטרס

אצבע מאשימה מהאוצר

במשרד האוצר לא מוכנים לקבל את ההסברים – לא את זה של רגב-רוזנברג, וגם לא את אלה של וומברנד וגבאי. במשרד טוענים כי אין כעת 300 מיליון שקל כדי לסייע לקופה המקרטעת, הן ב־2018 והן ב־2019. זאת על רקע הגירעון הממשלתי המתעצם ומאיים להגיע ל־50 מיליארד שקל בסוף השנה. באוצר טוענים כי גם אם היה נמצא כסף, הוא היה צריך ללכת למחלקות פנימיות ולחדרי מיון בבתי חולים ולא למאוחדת שלא ידעה להתנהל. יותר מכך, באוצר חוששים להעביר מסר שבו מוענק פרס לקופה ששבועות ספורים אחרי שהתחייבה לעמוד ביעד גירעון מסוים - 280 מיליון שקל ב־2018 - הוא חרג באופן כל כך קיצוני.

רגב-רוזנברג מגינה על קודמה בתפקיד ומסבירה כי לא היה חוסר תום לב בתחזיות של וורמברנד וכי הוא פעל באופן נועז וטוב שכך. "זאב עשה טוב שהעז. מותר לקופות קטנות להוביל. מותר להן להיות מעבר לאוסף של מרפאות. מותר להן לשחק בשוק של בתי החולים. מותר להן להוביל בשדה הטכנולוגי. אחרת אין באמת תחרות", היא אומרת. זאב בא מקופה גדולה, והוא חשב כמו גדול. האסטרטגיה שלו היתה נכונה לגמרי. גם למבוטחי מאוחדת מגיע. מגיע להם שירותי דיגיטליים מהמעלה הראשונה, בתי חולים פרטים וזמינות טובה של רופאים טובים".

נימה של ביקורת שולחת רגב-רוזנברג לגבי הקצב המסחרר בו ביצעה מאוחדת בתקופת וורמברנד את הרפומות הגדולות שהוא תיכנן. "אולי היה כאן עומס ריגושים", היא מודה. "אולי זה היה קצת too big על קופה שהיא too small כי מאוחדת היא בסך הכל קופה קטנה".

עם זאת, בכירים במערכת הבריאות רואים בוורמברנד ובמנהל הכספים שלו כאחראים העיקריים למחדל: "וורמברנד רצה להפוך את מאוחדת לקופה גדולה. הוא הותיר את מאוחדת כקופה קטנה אך עם גירעון של קופה גדולה", אומר בכיר במערכת הבריאות. "ההתנהלות שלו היתה שילוב של שתי גישות שהן בעייתיות בפני עצמן־ היהיה בסדר הישראלי יחד עם אחריי המבול".

רגב-רוזנברג מבקשת להפריך את האפשרות שמדובר בתרגיל של מאוחדת או בנסיון להסתיר נתונים מהאוצר. "זאב היה מופתע לחלוטין. גם הניסיון להדביק את זה למנהל הכספים רועי בן משה אינו הוגן. בן אדם, לא משנה כמה מיומן יהיה, לא יכול לנהל דבר כזה מורכב. זה גם ביש מזל שלי", היא אומרת, "כי אני רוצה לפתח את הקופה, לפתח שירותים חדשים ועכשיו זה יהיה לי מאוד מורכב" היא מוסיפה.

במבחן התוצאה - רועי בן משה הודח מתפקיד מנהל הכספים של מאוחדת והועבר לתפקיד אחר במחוז ירושלים של הקופה. וורמברנד לא שילם במשרתו כמנכ"ל מכיוון שהתפטר מהתפקיד קודם לחשיפת החריגה. רגב רוזנברג גם מגינה על הדירקטוריון שלה. "הדירקטוריון תלוי לגמרי בדיווחים של המנכ"ל ושל מנהל הכספים. אם המנכ"ל אומר שהוא עומד ביעד אין לדירקטוריון מה לעשות. אגב, משרד האוצר ביקש את כל הפרוטוקולים וקיבל אותם. הם חיפשו וחיפשו, ולא מצאו שום דבר חריג בפרוטוקולים".