המחוזי אישר למשטרה לחפש בניידים של יועצי נתניהו, אך עיכב את ביצוע ההחלטה
במסגרת החקירה נגדם בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר, דחה המחוזי את הערר של יועצי רה"מ עופר גולן, יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן. המחוזי הורה על עיכוב ביצוע ההחלטה, לצורך ערעור היועצים לביהמ"ש העליון
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אברהם היימן, דחה היום (ג') את ערעור יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו - עופר גולן, יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן והחליט לאפשר למשטרה לבצע חיפוש כירורגי בטלפונים הניידים שלהם במסגרת החקירה נגדם בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר.
עם זאת, השופט קיבל את בקשת הסנגורים לעיכוב ביצוע על ההחלטה עד ל-1 בדצמבר, לצורך הגשת רשות ערעור לעליון על ההחלטה.
- בכירים בקמפיין הליכוד חשודים בהטרדת עד המדינה פילבר
- "זו היתה ברית של גנבים"
- נתניהו עונה בחקירה לגרסת פילבר: "אם עסקת בזק־yes בכלל עלתה זה בגלל פילבר"
היועצים של נתניהו, עופר גולן, יונתן אוריך, יוסי שלום וישראל איינהורן הגישו ערעור מפורט על החלטת השלום לאפשר למשטרה לחפש בניידים שלהם וטענו כי "חדירה למחשב (הטלפונים הניידים) וחיפוש בו, ללא צו חיפוש, לא נעשתה כדין".
בית משפט השלום בתל אביב קבע לפני כשלושה שבועות כי נפלו פגמים בהתנהלות המשטרה בחקירת החשדות נגד היועצים וכתב כי "חיפוש ותפיסה של מכשירי הטלפון מבלי שקדמה לכך בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי הוא פגם משמעותי". עם זאת, הוא אישר למשטרה לבצע חיפוש ממוקד בטלפונים הניידים.
כעת, כאמור, המחוזי מאשרר החלטה זו, ודחה את הערר של היועצים, שמתכוונים להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון.
גולן ואוריך מיוצגים על ידי עו"ד עמית חדד. יוסי שלום מיוצג בידי עו"ד מאיר ארנפלד ואיינהורן מיוצג על ידי עו"ד ליאור אפשטיין.
החשד שעומד בבסיס חקירת היאל"כ (היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית) בלהב 433 הוא ארוע מ-29 באוגוסט השנה, אז הגיע לביתו של פילבר, עד המדינה בתיק 4000, רכב "ברסלב" הנושא מערכת כריזה והשמיע הקלטה חוזרת של קריאות שיחזור בו מעדותו ומילים בגנות התנהלותו. המשטרה רואה בהתנהלות זו בה לקחו חלק היועצים "הטרדת עד" ופתחה בסוף חודש אוקטובר בחקירה נגד סביבתו הקרובה של נתניהו.
מנגד, טענו היועצים בערר שהגישו למחוזי כי "מדובר באירוע שהתרחש באור יום, גלוי לכל, כשהעד כלל לא היה בבית והכל כחלק מקמפיין בחירות".
הסנגורים: "חיפוש לא חוקי"
הם טענו עוד כי "במהלך החקירות ביצעו השוטרים חיפוש לא חוקי ברכב כדי להשיג את הטלפון, וחמור מכך הם חדרו ללא צו וללא סמכות לטלפונים הניידים כדי לחפש בהם ראיות מפלילות לשיטתם. חיפוש זה תועד על ידי המשטרה ורק לאחר שהפיקה ראיות ממנו, טרחה המשטרה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל צו שיתיר לה לחדור לטלפונים. במילים אחרות, משטרת ישראל קודם ביצעה את החיפוש ורק אחר כך פנתה לקבל צו". למרות הפגמים הרבים שהתגלו בחקירה, בית משפט השלום אישר לה לבצע "חיפושים מדודים, תחת פיקוח שיפוטי צמוד".
סנגוריהם של היועצים טענו בערר כי החלטת בית משפט השלום "מלבינה" למעשה את פעולות המשטרה הפסולות וכתבו כי "ככל שהחלטת בית המשפט תיוותר על כנה, המסר שיועבר לרשויות יהיה כי הן זכאיות להפר את החוק ואת הלכות בית המשפט העליון ולרמוס זכויות נחקרים ברגל גסה, וזאת מבלי שיהיו לכך השלכות כלשהן מצידן".
הם טענו כי החיפוש הבלתי חוקי, שאין בו הסכמה או הסכמה מדעת, הינו בוטה, חמור ביותר ומהווה רמיסת זכויות הנחקרים ושלילת הליך הוגן".
המדינה מנגד טענה כי תפיסת הטלפונים היתה כדין, היועצים הסכימו לחיפוש בהם, והיה חיוני ומהותי לקידום החקירה.
שופט המחוזי אברהם היימן כתב היום בהחלטתו כי עיין היטב בהחלטת השלום שבחן את האינטרסים המנוגדים – הזכות לפרטיות של היועצים אל מול צרכי החקירה ובחינת החשדות – וכי לא מצא טעות בקביעת האיזון שקבע בית משפט השלום. השופט היימן כתב כי "אם המקרה היה מגיע לפתחי והחלטתי, מלכתחילה, אף אני הייתי מחליט בדיוק כפי שהחליט בית משפט השלום, ונימוקיי, בעיקרם, היו זהים לנימוקיו". הוא נימק זאת בחשד הסביר של החוקרים כי בניידים של היועצים קיים חומר חקירה חיוני למיצוי החקירה, וכי מדובר ב"אינטרס ציבורי חשוב".
היימן חוזר ומבקר את המשטרה על כך שלא דקדקה בזכויות הנחקרים, "על החוקרים היה להוציא צו חדירה לחומר מחשב בטרם ביצוע החיפוש בניגוד לדין". עם זאת, הוא הכביר מילים בחשיבות חקירת עבירה של הטרדת עד המדינה ולדבריו, "ראוי לשמור מכל משמר השפעה על עד כזה, והטרדתו יש בה משום רצון או כוונה להשפיע עליו... יש בסיס לקביעה כי סיכול החיפוש בטלפונים הניידים, יש בו כדי לפגוע במיצוי החקירה ובכך לפגוע באינטרס ציבורי רב חשיבות".
כאמור, היימן דחה את הערר וקבע כי ההעתק המלא של תוצרי הנתונים ממכשירי הטלפון, לאחר מיצוי התוצרים הרלוונטיים לחקירה מתוכם, יישמרו בכספת בית המשפט.
עו"ד חדד ביקש לעכב את ביצוע את ההחלטה עד להחלטה בבקשת רשות הערעור שהם מתכוונים להגיש לעליון ועו"ד ארנפלד ביקש כי ככל שייערך חיפוש בטלפונים שיותר לסנגורים להיות נוכחים בחיפוש. כאמור, השופט עיכב את ביצוע ההחלטה עד ל-1 בדצמבר.
תגובת יועצי ראש הממשלה עופר גולן ויונתן אוריך להחלטת המחוזי בעניינם: "בית המשפט המחוזי חיזק את החלטתו של בית משפט השלום, וקבע שהמשטרה, שאמונה על שמירת החוק, דרסה אותו ברגל גסה כשהפרה במתכוון את זכויות היסוד שלנו. אבל במקום שבית המשפט יתן למשטרה סטירה, הוא נותן לה סוכריה. אבסורד. התנהלות בתי המשפט מעבירה למשטרה מסר ציבורי מזעזע: צפצפו על החוק, המשיכו לרמוס את זכויות הפרט, ואל תחששו - כי בכל מקרה יבוא השופט שיציל אתכם. בית המשפט העליון חייב לשים סוף להתנהגות המערב הפרוע של המשטרה ולהבהיר לה שמדינת ישראל היא מדינת חוק שאפילו המשטרה כפופה לו".