מי ימנה את פרקליט המדינה

מהירות התגובה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לרשימת מועמדי שר המשפטים אמיר אוחנה לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, משמעותה מסר חד משמעי לשר: הסר ידך מהמינוי.

פרקליט מדינה אינו מנכ"ל, זהו תפקיד מקצועי, וראוי למנות את המקצוען הטוב, המנוסה והכשיר ביותר.

ואכן, מנדלבליט הודיע שיכריז על מניעות משפטית לכל מועמד שאיננו המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר.

פרקליט המדינה שי ניצן צילום: יאיר שגיא

פרקליט המדינה שי ניצן פורש מתפקידו בעוד שבועיים. אוחנה, שלא במפתיע, החליט שלא להאריך את כהונתו, ופרסם שמות של חמישה מועמדים אותם הוא שוקל למנות כממלאי מקום. מנדלבליט הודיע בתגובה שרק אחד מהחמישה מקובל עליו - למברגר - הוא המתאים לתפקיד. המשמעות היא שאם אוחנה יבחר במועמד אחר, ויוגש בג"ץ נגד הבחירה, מנדלבליט יתייצב נגד השר ויטען לחוסר סבירות בהחלטתו.

פרט ללמברגר, המועמדים שהציע אוחנה הם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי; המשנה לפרקליטת מחוז מרכז אורלי בן ארי־גינזברג; מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דן אלדד, ופרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז. ברשימה הזו יש כמה שפנים שהשר נהנה לנפנף אל מול אפה של "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות".

כך למשל, יש בה משנה לפרקליטת מחוז שזה כמו למנות סגן אלוף לתפקיד רמטכ"ל; יש בה את עו"ד אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית שנועד לתקוע אצבע בעין ולהעצים את היעדרה מהרשימה של ה"מתחרה" שלו, פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי; ויש בה את נזרי שכבר הודיע שיסיר את מועמדתו ויתמוך בלמברגר.

לנתק את הזיקה בין הפוליטיקאים למינוי הרגיש

המחלוקת שהתלקחה אתמול במהירות בין השר ליועץ היא עוד אחד מסממני התקופה והשיתוק שהמדינה והשירות הציבורי אחוזים בהם. במצב רגיל, היתה מוקמת ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה. אלא שנסיבות ממשלת המעבר לא מאפשרות את הקמתה. במצב הרגיל סמכות ההמלצה היא של הוועדה, וסמכות המינוי מסורה לממשלה.

שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים צילום: יריב כץ

אחד הוויכוחים שטרם הוכרעו הוא בשאלה האם הוועדה ממליצה על מועמד אחד או יותר שמתוכם ייבחר השר. עמדת היועצים המשפטיים בעבר, וכנראה של מנדלבליט היום, היא המלצה על שם אחד בלבד, בעוד שהשרים רוצים לפחות שלושה מועמדים מהם יבחרו. אוחנה הציג חמישה ופנקסו פתוח לעוד שמות.

הדילמה הזו זלגה לדיון הנוכחי. מנדלבליט ממוקד בלמברגר: "זאת, בשים לב לוותק הרב של עו"ד למברגר, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, לניסיונו העשיר וליכולותיו הגבוהות".

ועדת האיתור נועדה לנתק את הזיקה בין הפוליטיקאים למינוי רגיש במיוחד. והשאלה כעת היא האם יש לשמר את ניתוק הזיקה גם כשאין ועדה? ובמלים אחרות, האם יש להפקיד את המינוי הזמני בידי היועץ או בידי השר? עוד אחת מהשאלות שכרגע אין עליהן מענה, ונדמה שאפשר לנסח נימוקים משפטיים מתאימים לטובת שתי האפשרויות.

מימין: היועמש אביחי מנדלבליט שר המשפטים אמיר אוחנה צילום: אוראל כהן

בכל מקרה, הדילמה מתחדדת בתקופה ששר משפטים לעומתי רוצה למצב את עצמו כלוחם ביועץ המשפטי וכמובן ב"פרקליטות שבתוך הפרקליטות".

לכאורה אפשר למנוע את המהומה הזו בגלל שלמברגר נמצא בשתי הרשימות – גם של השר וגם של היועץ. לכן זהו הפתרון האולטימטיבי. מנדלבליט, בעמדתו, מגלה את דעתו ליום המיוחל שאולי יגיע: שתקום ממשלה ואז תקום ועדת איתור למחליף קבוע. ואז, אם לא תהיינה הפתעות מיוחדות כמו מועמד חיצוני מפתיע או מועמד שיצביעו לו רוב חברי הוועדה מלבד היועץ - למברגר יקבל את התפקיד, וממלא המקום הזמני שיבחר אוחנה ייאלץ לפנות את מקומו. למעט במקרה שיהיה זה למברגר עצמו.

דין פרקליט אינו כדין מנכ"ל

השר אוחנה נכשל במינוי מקורבו עו"ד אופיר כהן לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, לאחר שהובהר לו שממלא מקום זמני בתקופת ממשלת מעבר צריך לבוא מקרב שירות המדינה בלבד.

אוחנה פנה לשירות המדינה ומינה את הכנ"רית עו"ד סיגל יעקובי. אלא שעכשיו מבהיר לו מנדלבליט שדין פרקליט מדינה איננו כדין מנכ"ל ששקול למשרת אמון שפוליטיקאים רשאים למנות.

בתגובה שהוציא אתמול כתב מנדלבליט כי "מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים שעליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים - במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו - כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי־תלותו בגורם הממנה ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי".

ועכשיו, לאחר שהיועץ הביע עמדה נחרצת צריך לראות האם בכירי הפרקליטות שברשימת השר, בנוסף לנזרי, יסירו את מועמדותם ולא יילכו ראש בראש נגד מנדלבליט. ומעניין לראות האם השר אוחנה עצמו יוותר על התענוג הגדול, אם כי הזמני, ליצור את התקדים שבו פוליטיקאי ממנה פרקליט מדינה, ועוד בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה.