נשים חרדיות עובדות הדביקו את השכר לשעה של יתר הנשים היהודיות

בשנים 2015־2018 נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, ואילו בקרב תעסוקת גברים חרדיים נעצרה העלייה. כך עולה מנתוני השנתון החרדי שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה. נתוני השנתון מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי הממשלה והמוסד לביטוח לאומי.

מהנתונים עולה כי בשנת 2018 נרשמה ירידה קלה בשיעור הגברים החרדים העובדים, לאחר 3 שנים שבהן הייתה עצירה בלבד, ושיעורם עמד על 51%, בהשוואה ל־87% מועסקים בקרב גברים יהודים לא חרדים; שכר הגברים החרדים העובדים עלה בין השנים 2017-2014 ב־11% לעומת עלייה של 8% בקרב גברים יהודים לא חרדים. 

עובדות חרדיות צילום: גיא אסיאג

לעומת זאת, בקרב נשים חרדיות המגמה שונה: 76% מהן עבדו אשתקד לעומת 71% בשנת 2015; גם הפער בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא חרדיות קטן יחסית: 76% מהנשים החרדיות עובדות, לעומת 83% מהנשים היהודיות הלא חרדיות.

ד"ר גלעד מלאך מהמכון לדמוקרטיה, שערך את השנתון החרדי יחד עם ד"ר לי כהנר, הסביר ל"כלכליסט" כי הסיבות לירידה הקלה בתעסוקת חרדים היא ש"הממשלה עצרה את התמריצים שלהם לצאת לעבודה והכפילה את מלגות הכולל לאברכי הישיבות. בשנת 2014 התנאי למתן הנחה בתשלום הורים למעונות יום היה שהגבר יעבוד, אך הממשלה הנוכחית ביטלה זאת ב־2015. הדבר גרם לכך שנבלמה המגמה של שילוב גברים בשוק התעסוקה".

לדבריו, "לגבי שילוב נשים בכוח העבודה, המערכת החרדית מוכוונת תעסוקה. יש עלייה במספר הנערות החרדיות שנבחנות בבחינות בגרות ופונות להשכלה גבוהה, וב־7 השנים האחרונות חל זינוק בשיעור החרדיות שעובדות. הנורמה החברתית היא שנשים ייצאו לעבוד וירוויחו כמה שיותר כדי שהגבר ימשיך להיות אברך. לשם כך הן צריכות את התעודות הטובות ביותר וההכשרה הטובה ביותר.

"זאת ועוד, בשנים האחרונות רואים שהשכר של נשים חרדיות עלה בצורה יפה. הן עובדות פחות שעות ומרוויחות פחות, אך בהשוואת השכר השעתי, הכנסתן דומה לזו של נשים חילוניות.

"גם בפרמטרים של קידום בתעסוקה וקבלת סמכויות בעבודה אנו רואים שהחרדיות דומות ליהודיות לא חרדיות וזה דבר חיובי. אנו רואים גם ירידה בשיעור הנשים החרדיות שעוסקות בחינוך וכך יש גיוון בענייני התעסוקה, ואפשר לומר שהן דומות יותר לעובדות לא חרדיות. בסופו של דבר בעוד ועוד תחומים הן דומות לנשים לא חרדיות".

יריד תעסוקה לאקדמאים חרדים צילום: אוראל כהן

שכר חודשי נמוך

עוד לפי מלאך, מהשנתון עולה כי בשנת 2018 מספר האברכים עלה על קצב הגידול שלהם באוכלוסייה. בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 6% במספר האברכים, לעומת שיעור הגידול הטבעי במגזר החרדי שעומד על 4%".

מהשנתון עולה עוד כי רמת השכר של גברים חרדים שכירים נמוכה מאוד לעומת רמת השכר של גברים שכירים מהאוכלוסייה הכללית. ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים בשנת 2017 עמדה על 8,467 שקל, שהם 62% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב כלל הגברים השכירים במשק, שהיא 13,669 שקל. לעומתם, ב־2017 נשים חרדיות השתכרו 7,527 שקל בחודש בממוצע - 82% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב כלל הנשים, שעומדת על 9,232 שקל.

למעשה, בין השנים 2015־2017, עלה שכרם של הגברים החרדים ב־5% בלבד, לעומת קפיצה של 30% בשכרן של הנשים החרדיות.

כאשר בוחנים את השכר בפרמטר של שכר שעתי, ההבדלים בהשוואה לשכירים הלא חרדים עומדים בעינם. במונחים של שכר שעתי, ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים בשנת 2017 עומדת על 55% בלבד בהשוואה להכנסה הממוצעת החודשית בקרב גברים יהודים לא חרדים. לעומת זאת, רמת ההכנסה של נשים חרדיות עומדת על 76% מזו של נשים יהודיות לא חרדיות.

בקרב הגברים החרדים, השכר הנמוך נובע בראש ובראשונה משכר שעתי נמוך (53 שקל בשעה, שהם 68% מהשכר השעתי של יהודים לא חרדים שעמד על 70 שקל). סיבה נוספת לפער בשכר היא מספר שעות עבודה נמוך: 37 שעות עבודה שבועיות, המהוות 81% בהשוואה ל־45.3 שעות עבודה שבועיות אצל הגברים היהודים הלא חרדים.

אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בראש ובראשונה בשל עבודה במשרות חלקיות: בשנת 2017 אישה חרדית עבדה 28.9 שעות בשבוע בממוצע, המהוות 79% בהשוואה ל־36.5 שעות שבועיות בקרב כלל הנשים העובדות; לעומת זאת, רמת ההכנסה השעתית של נשים חרדיות דומה לשכר השעתי של יהודיות לא חרדיות: בשנת 2017, נשים חרדיות השתכרו בממוצע 60.5 שקל לשעה, לעומת 61 שקל לשעה בקרב יהודיות לא חרדיות. בקרב כלל הנשים בישראל שיעור ההכנסה לשעה אף היה נמוך יותר ועמד על 58.8 שקל לשעה. נתונים אלו מעידים על מיומנויות וכישורים גבוהים בקרב הנשים החרדיות, הזהים לאלה של הנשים הלא־חרדיות.

בחינה מגדרית מראה שדפוסי הקידום של נשים חרדיות קרובים לדפוסי הקידום של יהודיות לא חרדיות, בעוד שהפער בין גברים חרדים ליהודים לא חרדים הינו גדול. וכך, שיעור הנשים החרדיות שקודמו בעבודה בעשור האחרון (31%) נמוך אמנם משיעור הלא יהודיות שקודמו בעבודה (40%), אך הפער בין גברים חרדים (32%) וגברים יהודים לא חרדים (47%) הינו דרמטי.

הדמיון בולט אף יותר באשר לקבלת סמכויות רבות יותר במקום העבודה. שיעור הנשים החרדיות שקיבלו סמכויות רבות יותר בעבודה (31%) קרוב מאוד לשיעור היהודיות הלא חרדיות שקיבלו יתר סמכויות (34%). לעומת זאת, רק רק כרבע (28%) מהשכירים החרדים הרחיבו את הסמכויות עליהן הם אחראיים, לעומת 34% מהשכירים הלא חרדים.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן צילום: הילה ספאק

השכלה מובילה לצמיחה

שכרן הגבוה יחסית של הנשים החרדיות לעומת זה של הגברים החרדים יכול להיות מוסבר לאור שיעורי הנשים הניגשות לבחינת הבגרות, וכן מספר הסטודנטיות החרדיות. מן הנתונים עולה כי בעוד ששיעור התלמידות החרדיות שניגשו לבחינות הבגרות עלה בעשור האחרון מ־31% בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) ל־51% בשנת הלימודים תשע"ז, (2016/7), בקרב הבנים נרשמה ירידה מ־16% ל־14% באותן השנים.

עלייה מרשימה נרשמה גם במספר הלומדות במוסדות להשכלה גבוהה: 70% מהסטודנטים החרדים שלמדו במוסדות אקדמיים בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) הם למעשה סטודנטיות. כך, בעוד בקרב הגברים החרדים הרוכשים השכלה גבוהה חלה עלייה של 9% בין השנים 2017־2019, הרי שבקרב הנשים החרדיות הצמיחה היתה מהירה יותר ועמדה על 12%.