תקלות וכשלים מסוכנים התגלו בקרונות הרכבת הקלה שיגיעו לארץ

דו"ח ביקורת בטיחות שהזמינה נת"ע מהחברה הסינית CRC שמייצרת עבורה את קרונות הרכבת הקלה מגלה שורת ליקויים פוטנציאליים חמורים בקרונות, שמחייבים תיקון טרם אספקתם לישראל – כך נודע ל"כלכליסט". מדובר ב־90 קרונות שישמשו את הקו האדום של הרכבת. חמישה מהם כבר הגיעו לישראל כדי לבצע נסיעות מבחן במרחקים קצרים מאוד – היתר אמורים להיות מסופקים עד סוף 2020 לקראת תחילת פעילותו של הקו המתוכננת לסוף שנת 2021. בנת"ע אומרים כי לפי שעה לא צפויים עיכובים בתחילת פעילות הקו בעקבות הממצאים, וכי לא צפויות גם עלויות נוספות משום שהסינים יידרשו לתקן את הליקויים.

אחד מקרונות הרכבת הקלה שכבר הגיעו לישראל צילום: נתע

מדו"ח הביקורת שממצאיו הגיעו לידי "כלכליסט" עולים הממצאים הבאים בקרונות: חשש מהאצה בלתי מבוקרת; חשש לתנועה של הקרונות בזמן ירידת ועליית נוסעים; חשש לקבלת פקודות בלימה שגויות; פתיחת דלתות בעת הנסיעה; כשל במערכת גילוי האש ותקלה בפתיחת דלתות בשעת חירום. מיותר לציין כי ללא טיפול נאות כשלים אלה עלולים לפגוע בפעילות השוטפת של קו הרכבת הקלה הראשון שמוקם בימים אלה ואמור לחבר בין בת ים, תל אביב ופתח תקווה.

חלק מהפתרונות "בלתי מתקבלים על הדעת"

עיון בדו"ח הארוך המכונה "SIL Analysis report", מגלה כי יצרנית הקרונות הסינית אף מציעה פתרונות לחלק מהכשלים – חלקם מכונים בנת"ע סבירים, אולם חלק אחר מכונה "בלתי מתקבל על הדעת". "לאחרונים יידרש פתרון אחר לגמרי", אומרים גורמים בנת"ע. כך, למשל, בנוגע לחשש שלא ניתן יהיה לעצור האצה של הקרון באמצעות ניתוק של אספקת החשמל למערכת ההנעה – מה שעלול להוביל להתנגשות בהולכי רגל או כלי רכב – מציעה היצרנית שבתרחיש כזה תופעל בלימת חירום, או שככל הניתן – הנהג יצפצף כדי להזהיר הולכי רגל. פתרון זה נדחה על ידי נת"ע מכל וכל.

באשר לחשש שהרכבת תסטה מהפסים טוען היצרן כי "ישנם קירות הגנה במנהרה ולאורך הקטע העילי", ואילו לגבי חשש שהרכבת תנוע בזמן ירידת ועליית נוסעים, הפתרון המוצע הוא בלימה עצמית של הנהג. חשש נוסף של קבלת פקודות בלימה שגויות על ידי הרכבת נענה בפתרון של "בלימת חירום או צפצוף, או הבהוב באורות להולכי רגל ולכלי רכב". גם ההתרעה על פעולה בלתי תקינה של מערכת בקרת ההחלקה נפתרת, על ידי היצרן באופן זהה – אזהרת הנוסעים.

בעיות אחרות שהתגלו בדו"ח, והינן בדרגת חומרה פחותה, הן חשש שמערכת האוורור לא תפעל בצורה תקינה בחירום, (הפתרון המוצע: שהנוסעים יפתחו דלתות או ישברו את החלונות); מערכת פתיחת הדלתות בחירום לא תפעל (הפתרון המוצע: פתיחת חירום ידנית); בעיה בתקשורת עם נוסעים באינטרקום פנימי (הפתרון: הנוסע ישתמש בטלפון הנייד או ימשוך בידית בלימת חירום – מה שעלול לגרום לפגיעה בנוסעים). עוד עולות בעיות בטיחות משניות של מערכת גילוי האש שאינה מתריעה בפני הנהג על שריפה כמו גם סכנה שהדלת תפתח בזמן נסיעה (הפתרון המוצע: הנוסעים לא יתקרבו לדלת, ויאחזו בידיות אחיזה).

יו"ר נת"ע רם בלינקוב צילום: עמית שעל

גורמים בנת"ע אומרים כי הממצאים מוכרים להם בשלב זה ומדגישים כי הבדיקה בוצעה לבקשתם וכי בעקבותיה "הורמו דגלים" בכל הנוגע לקרונות שאמורים לשרת את הרכבת העירונית הראשונה בתל אביב וסביבתה. לתפיסתם, הספקית הסינית אמורה לתקן את כלל הכשלים לשביעות רצונם – וזאת טרם ההפעלה הרשמית בסוף שנת 2021. נכון להיום, כאמור, מבצעים כמה קרונות בודדים בדיקות התאמה למסילות, כאשר המכרז כולו מסתכם באספקת 90 קרונות, עם אפשרות הרחבה ל־30 קרונות נוספים.

הבעיות שהתגלו בציוד שאמור להגיע לישראל התגלו גם במקומות אחרים בעולם שם סופקו קרונות על ידי חברות ממשלתיות סיניות, כאשר בחלק מהמקומות, דוגמת בוסטון, ארה"ב, פעולת הקרונות הופסקה במטרה לתקן את הליקויים.

המכרז לבחירת ספקית הקרונות העלה כבר בזמן אמת, לפני ארבע שנים, שורת סימני שאלה, לאחר שהתברר שהספקית הסינית CRC נבחרה בשל המחיר שהציעה – 1.27 מיליארד שקל, לעומת המתחרה הספרדית CAF שביקשה 1.36 מיליארד שקל.

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צילום: תומריקו

ידונו בגיבוש מנהלת מיוחדת להסעת ההמונים בת"א

המכרז עורר ביקורת עוד טרם שלב הזכייה ודו"ח שהזמינה בעבר החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, בחן את הליך הרכש באמצעות בודקים חיצוניים שהגיעו למסקנה כי "מבנה המכרז, תנאי הסף הנמוכים, המשקל הנמוך לאיכות, והתיקונים שבוצעו בניקוד ואפשרו לכל המציעים שעברו את דרישות הסף לעבור (גם) את ציון הסף – גרמו לכך שתנאי האיכות קיבלו משקל נמוך תוך סיכון מעל לסביר". בסופו של תהליך, הדו"ח נגנז.

בשלב זה נת"ע אינה מוכנה לשאת בעלויות חדשות, אם וכאשר יעלו, והיא מצפה לתיקון מלא מצד הספק הסיני. האם התיקון של הקרונות יפגע בלוחות הזמנים של הפרויקט כלומר בפתיחה המיועדת לסוף 2021? בסביבת נת"ע טוענים שאין קשר מכיוון שהציוד עוד לא הגיע לישראל אולם באותה נשימה מזכירים בסביבת החברה כי העיכובים שנולדו בזמן החפירות באזור המרכז עלולים לדחות את הפתיחה המיועדת בטווח של שלושה עד חמישה חודשים.

בתוך כך, בחברה אמורים לדון השבוע בגיבוש מינהלת מיוחדת שתרכז את כל פעילות הסעת ההמונים בתל אביב כולל פרויקט המטרו. מדובר בפרויקט חדש בהיקף כספי של 150–200 מיליארד שקל שאמור לקום במהלך העשור הבא ולחבר יותר מ־20 רשויות במרכז המדינה. הפרויקט אמור לזכות לחקיקה מיוחדת עבורו שתמנע עיכובים מצד ראשי עירייה שונים כאשר אחד השמות הבולטים שהוזכרו לעמוד בראשו הוא המשנה למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות מאיר שמרה. שמרה היה אחראי על חלק מנושאי התחבורה ברשות.

בנת"ע מאשרים בתגובה כי "כל המערכות ותתי־המערכות של הקו האדום והקרונות בכללם כפופות לתהליך קפדני של בטיחות המערכת על פי הסטנדרטים בינלאומיים המקובלים והמחמירים. תהליך זה נדרש באופן הכרחי, נאכף על ידי חברה בינלאומית לניהול פרויקטים רכבתיים – חברת WSP, המבצעת בקרה עצמאית וניתוח באמצעות עמיתים ומומחים בכל שלב תכנון וייצור לרבות בתחום הבטיחות. בנוסף, מבוצע ניתוח הבטיחות בשתי רמות של הערכת בטיחות עצמאית (ISA). אין כל חלק במערכת הפטור מתהליך זה והוא יהיה עבור הפרויקט כולו לפני תחילת הפעלת השירות לציבור באוקטובר 2021. השימוש בנתונים מתוך פעילויות של ניתוח סיכונים ללא קשר לפרויקט במישור הכללי ולפני סיום התהליך במטרה למשוך כותרת סנסציונית הוא לא אחראי, לא תקין ובעיקר לא מדויק".