הותר לפרסום: המשטרה גייסה עד מדינה נגד המיליארדר בני שטיינמץ
ביהמ"ש צמצם לבקשת "כלכליסט" את צו איסור הפרסום על שתי הפרשיות שבהן נחשד שטיינמץ בקבלת זכויות כרייה בתמורה לשוחד וכן בעסקת קרקעות פיקטיבית שנועדה להסוות את תשלומי השוחד. פרטי עד המדינה אסורים עדיין לפרסום. במסגרת החקירה הבינלאומית הוגש נגד שטיינמץ כתב אישום על שוחד והלבנת הון בשוויץ, הוא זוכה מכתב אישום דומה ברומניה, ובישראל הוא מנהל מו"מ עם הפרקליטות להסדר כולל. שטיינמץ: " אין כל התפתחות חדשה בחקירה ומדובר בטענות ממוחזרות"
המשטרה גייסה עד מדינה במסגרת חקירת החשד לביצוע עבירות שוחד והלבנת הון נגד המיליארדר בני שטיינמץ. כך הותר היום לפרסום, לאחר שצו איסור הפרסום שביקשה המשטרה צומצם בעקבות עתירת "כלכליסט". עם זאת שופט בית משפט השלום בראשל"צ, גיא אבנון, קבע בצו המעודכן כי כל פרט מזהה על עד המדינה עדיין אסור בפרסום. עד המדינה גויס בסמוך לפתיחת החקירה בישראל.
- הערעור נדחה: BSGR של שטיינמץ תשלם 2 מיליארד ד' לחברת ואלה
- הסכסוך בין שטיינמץ לאנרג'יאן מחריף: החברה מסרבת לקבל את כתב התביעה נגדה
- בני שטיינמץ יועמד לדין בשוויץ על עבירות שחיתות ושוחד
שטיינמץ נחקר בישראל בשתי פרשיות – גינאה ורומניה. במרכז פרשת גינאה נחקר חשד לקבלת זכויות כרייה בתמורה לשוחד. במרכז פרשת רומניה עומד חשד לעסקת קרקעות פיקטיבית ברומניה על מנת להסוות תשלומי שוחד. במסגרת הפרשות ערכה בין היתר היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) חיקורי דין בארה"ב וברומניה.
חקירה מקבילה שנערכה בשוויץ בפרשת גינאה, הבשילה לאחרונה לכתב אישום שהוגש נגד שטיינמץ על עבירות שוחד והלבנת הון. מכתב אישום נוסף שהוגש נגד שטיינמץ ברומניה הוא זוכה.
בישראל מנהל שטיינמץ מגעים עם רשויות האכיפה בישראל להסדר טיעון כולל.
החשד: זכויות כרייה בתמורה לשוחד
החשדות נגד שטיינמץ התעוררו בעקבות חקירה בינלאומית – בשוויץ, ארה"ב, גינאה וישראל. בחקירה שהחלה בישראל בדצמבר 2016, נחשד שטיינמץ שהעביר תשלומי שוחד בהיקף של כ-30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר, נסאנה קונטה שנפטר, וכן לאשתו ממאדי טור, בשנים 2008-2012. זאת בתמורה לכך שיקדמו את האינטרסים העסקיים של חברת הכרייה שבשליטתו - BSGR. על פי החשד, בתמורה לתשלומי השוחד השניים סייעו לשטיינמץ לזכות ברישיון כרייה של עפרת ברזל במכרה הגדול במדינה – סימנדאו.
כמה חודשים לאחר מכן שטיינמץ נעצר שוב, הפעם עם יועץ התקשורת טל זילברשטיין. השניים נחקרו בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט.
על פי החשד בפרשייה הרומנית, שטיינמץ רקם עסקת קרקעות בשווי מנופח על מנת להסוות תשלומי שוחד של מיליוני יורו לפקידי ממשלה ברומניה ובגינאה. זילברשטיין, כך החשד שנחקר אז, שימש כמתווך בעסקאות שוחד. כאמור ברומניה הוגש כתב אישום נגד השניים שבו נטען שביחד עם חשודים נוספים הם ניסו להשתלט על קרקעות ברומניה באמצעות תשלומי שוחד – והם זוכו.
החשד לגבי שטיינמץ בשיראל הוא שביצע באמצעות חברות בשליטתו עסקה לרכישת קרקעות ברומניה בשווי הגבוה משמעותית משוויין האמיתי. לצורך העסקה, חברה הקשורה לשטיינמץ חתמה על חוזה עם אדם שהחזיק לכאורה בקרקע והעבירה לו את כספים, שלפי בקשת המעצר הסתכמו בכ-9 מיליון יורו.
בפועל, כך החשד, ההפרש בגובה מיליוני יורו בין השווי האמיתי של הקרקע לבין הסכום שהועבר לאותו אדם, היה על מנת שישמש אותו כ"קופה קטנה" לתשלומי שוחד לפי הנחיות שקיבל משטיינמץ. שטיינמץ, המיוצג על ידי עורכי הדין נתי שמחוני ורונן רוזנבלום, מכחיש בתוקף את כל החשדות נגדו.
שטיינמץ: "חשדות מופרכים"
לפני כחצי שנה עתר "כלכליסט" לבית המשפט בבקשה להסיר את הצו על גיוסו של עד מדינה, או לחלופין לצמצם אותו. באמצעות עורכת הדין טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר ושות', טען העיתון כי בפרשה, כמו גם בזהותו של העד, יש עניין ציבורי רב. לאור התמשכות ההליכים, ולאחר שחלפו, במועד הגשת הבקשה על ידי "כלכליסט", למעלה משנתיים מאז הוצא הצו, התבקש בית המשפט להסיר את הצו כליל או לצמצמו.
השופט אבנון דחה את בקשת "כלכליסט", והורה על הארכת הצו עד היום (ו'). כאמור, צו איסור הפרסום צומצם כך שניתן לפרסם את קיומו של עד מדינה, ללא פרטים מזהים.
מטעמו של בני שטיינמץ נמסר: "כשם שממשלת גינאה חזרה בה מטענותיה, כשם שבית המשפט הרומני זיכה את שטיינמץ זיכוי מוחלט מאישומי השווא שהוטחו נגדו, כך גם כאן יוכח שלא דבק שום רבב בפעילותו של שטיינמץ. עד המדינה גוייס לפני מספר שנים ומסר אז את הודעותיו הכוזבות שאין בהן דבר. אין כל התפתחות חדשה בחקירה ומדובר בטענות ממוחזרות".