יוזמת דרעי להאריך את שעון החורף נתקלה במכשול טכנולוגי; ראש המל"ל יכריע

חרף יוזמתו של שר הפנים אריה דרעי להאריך את שעון החורף בחודש ימים עד סוף אפריל - הודיע הערב (א') משרד הפנים כי דחיית כניסתו של שעון הקיץ היא בספק.

הסיבה הרשמית היא מגבלות טכנולוגיה: לאחר הודעת השר הודיעו ברשות התקשוב הממשלתית וב"ישראל דיגיטלית", שתאריך המעבר בין תקופת שעון החורף לשעון הקיץ מוגדרת באופן מובנה במערכות ההפעלה של שרתים, מחשבים, ציוד תקשורת ואף טלפונים סלולריים.

"כדי לשנות את תאריך החלפת השעונים, על יצרני מערכות ההפעלה לייצר גרסת תיקון, להפיץ אותו, ולאחר מכן להתקין את העדכון בכל שרת, מחשב וטלפונים במחשבי הממשלה ושל גורמים רבים במשק. עדכון השרת כרוך בימי עבודה רבים ולא ניתן לבצע זאת עד יום חמישי בלילה, תאריך התחלת שעון הקיץ", אומרים שם.

רשות התקשוב הממשלתית ו"ישראל דיגיטלית", מסרו בנוסף שבמצב שבו חלק מהמחשבים עובדים באזורי זמן שונים, עלולות להיווצר תקלות והשבתת מערכי מחשוב שלמות. "בנוסף, היעדרות עובדים רבים בסקטור הפרטי, יקשו על ביצוע השינוי", סיכמו.

לפיכך, ראש המל״ל, מאיר בן שבת, הוא מי שיצטרך להכריע בעניין דחיית שעון הקיץ שעליו המליץ היום שר הפנים, אריה דרעי. "לאור זאת, ובשל חשיבות דחיית שעון הקיץ בשל הדחיפות להישאר בבתים, פנה הלילה השר דרעי לראש המל"ל, מאיר בן שבת, למצוא פיתרון למצב שנוצר", מסכמים במשרד הפנים. כך או כך, השורה התחתונה היא שעד שאין אישור רשמי שעון הקיץ יסתיים ביום שישי הקרוב, 27 במרץ.

ראש המל"ל, מאיר בן שבת. יכריע בסוגייה

מוקדם יותר הערב הודיע כאמור שר הפנים אריה דרעי שהוא פועל להארכת שעון החורף בחודש ימים. במקור, שעון החורף היה אמור להסתיים השבוע, ב-27 במרץ. לפי דרעי, "יזמתי לפני מספר ימים את דחיית המעבר לשעון הקיץ כדי למנוע מילדים ומבוגרים להסתובב בשעות אור נוספות מחוץ לבית, ובכך לצמצם את השימוש במרחב הציבורי בימים אלה".

דרעי טוען שהוא התייעץ עם ראש הממשלה נתניהו וקיבל את הסכמתו העקרונית למהלך. "אנחנו הולכים לחוקק תקנות שעת חרום כדי לדחות את תחילת מועד שעון הקיץ ל-1 במאי, ואנו נמצאים כעת בתהליכים מול משרד המשפטים כדי לאפשר את הגשת תקנות שעת חרום לאישור הממשלה". 

בהודעה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה, אישר אביחי מנדלבליט עקרונית "התקנת תקנות שעת חירום, שעניינן הארכת שעון החורף בחודש נוסף".

שר הפנים אריה דרעי צילום: עמית שעל

כזכור, שעון הקיץ ומעבר לעוד שעת אור יום מונהגת בישראל מזה עשור ויותר, וזמני החלוקה בין שעון חורץ לקיץ התקבעו בשנת 2013. לפי נתוני התאחדות התעשיינים שפורסמו במהלך 2019, עצם החלתו תורמת למשק כ-350 מיליון שקל, מתוכם כ-50 מיליון שקל חסכון באנרגיה (הדלקת חשמל מאוחרת), מעל ל-200 מיליון שקל בפדיונות גבוהים יותר במקומות הבילוי והפנאי, והשאר מצמצום תאונות הדרכים מעצם הנהיגה בשעות היום.

עם הפעלתו האוצר אמור היה להפסיד את התרומה למשק, אולם מאחר והמדינה נמצאת בהשבתה כמעט מוחלטת ומקומות הבילוי סגורים, ייתכן שהקופה הציבורית אף תחסוך תשלומים לעובדים חיוניים מהמגזר הציבורי (חשמל, מים, גז) שלא יקבלו תוספות במציאות של אור יום שאורך שעות רבות. גם שירותי התחבורה הציבורית ימשיכו להיסגר בשעה 20:00 במקום ב-21:00.