הבגרות באזרחות: בג"ץ והזכות להפגין בחוץ, חוק הלאום בפנים

החומר לבחינת הבגרות באזרחות אינו עוסק כלל במחלוקת בין יהודים לערבים, בזכויות האזרח ובבג"ץ. למעשה, הושמט ממנו כמעט כל דבר שנוי במחלוקת; כך עולה ממיקוד החומרים שפרסם השבוע משרד החינוך. התלמידים כן ייבחנו, לעומת זאת, על חוק הלאום.

שופטי בג"ץ בדיון. לא בחומר לבחינה צילום: משה גורלי

שר החינוך רפי פרץ אמנם הודיע בסוף השבוע על קיצוץ של 25% בחומר לבגרות, אבל בפועל המיקוד מוכן זמן רב מראש וסביר להניח שההתעלמות מהנושאים שבליבת הדמוקרטיה אינה תוצאה של משבר הקורונה - אלא של מדיניות של המשרד.

בנושא בית המשפט העליון ירדה כל שרשרת הנושאים הזו: "אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל בבג"ץ, ביקורת שיפוטית, המהפכה החוקתית, הוויכוח על סמכויות בג"ץ, זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני איומים על שיטת המשטר ועל אופי המדינה (במקרה של ישראל – כמדינה יהודית ודמוקרטית), דמוקרטיה מתגוננת, אקטיביזם שיפוטי, חוקה". מביכה במיוחד העובדה שהפרק על הרשות השופטת יעסוק במשפט פלילי ובמשפט אזרחי - אך לא בבג"ץ.

בתוכנית הלימודים יש פרק נרחב על המחלוקת בין יהודים לערבים, אבל הבחינה כלל לא תעסוק בכך; כמו כן, קוצץ הפרק על זכויות אזרחיות, כולל הזכות להיבחר, ומוזר במיוחד בימים אלה: חופש ההפגנה. עם זאת, נשארה ההתייחסות לזכויות אחרות. ירדו גם פרקים על חוקי דת ומדינה.

בנושא השסע הלאומי סוננו הנושאים: הכרת קבוצות המיעוט השונות, ערבים דרוזים ואחרים, מעמד וסטטוס רשמי של מוסדות המיעוטים והשסע עצמו. לא נעשו קיצוצים משמעותיים בפרק על המאפיינים היהודיים של המדינה, ובין היתר התלמידים יבחנו על חוק הלאום ועל מעמדה של העברית כשפה רשמית יחידה.