הצלת המשק תתחיל בענף הבניה והתשתיות

 מוגש מטעם DUN'S 100

עד לערב חג הפסח השני נרשמה ירידה של 64% במספר העובדים לעודות הרטובות, מרמה של 97,300 לרמה של 44,800 בשל עזיבתם של כ-52,500 פלסטיניים את אתרי הבניה בישראל. הדבר הביא להאטה ואף עצירה בעבודות הבנייה בכ-9,000 מתוך כ- 15,000 אתרי בנייה. למרות המאמצים הרבים שהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בראשותי השקיעה, המהלך להשארתם בישראל של העובדים הפלשתינים לא צלח ברובו. כעת עובדים בישראל בין 12,000 ל-15,000 עובדים פלסטיניים, מתוך כ-64,500 שעבדו בענף טרום משבר קורונה. המשמעות הינה שבעבודות הרטובות של ענף, מועסקים כעת רק 44,800 מתוך ה-97,300 טרום משבר קורונה, 12,000 פלסטיניים, 17,000 ישראליים ו-15,800 זרים, דהיינו צמצום של כ-64% מהעובדים לעבודות הרטובות.

עזיבת העובדים הפלשתינים משפיעה על מעגלים גדולים של ההתנהלות בענף. על כל עובד פלסטיני מועסקים כ-1.93 ישראלים בעבודות משלימות בתחום הבניה. לפיכך צמצום התעסוקה של כ-52,000 עובדים הפלסטינים משליכה ישירות על תעסוקתם של כ-100,000 ישראליים. דהיינו כ-50% מעבודתם של הישראלים נפגעה ותפגע בשל צמצום מספר העובדים הפלסטיניים וכן בשל ההגבלות הוטלו על תנועות העובדים. אם אכן נגיע לגל פיטורים גדול כזה – הוא יעלה לקופת המדינה 600 מיליון שקל בכל חודש של דמי אבטלה.

בסקר שבצענו בהשתתפות מאות קבלנים מעל ל-65% מהקבלנים דיווחו כי ההגבלות השונות על התנועה שהוטל על המשק פגעו בפעילותם. לפי הנתונים - צמצום מספר העובדים הפלסטיניים, ביחד עם צמצום יתר העובדים בענף מביאה להאטה ואף עצירה של אתרי הבנייה בדגש על מחוזות צפון, דרום, ירושלים, בהם עיקר העובדים לעבודות הרטובות הינם פלסטיניים.

ההאטה תשפיע מאוד על שוק הדיור. אנו צופים עיכוב ואף עצירה של השלמת בנייתן של כ-73,000 מתוך כ-114,000 דירות הנמצאות בבנייה פעילה. בבנייה שלא למגורים, הדבר יגרום להאטה בכ-1,300 פרוייקטים ( כ- 4.8 מיליון מ"ר).

ראול סרוגו צילום: יח"צ

פיגור במסירת דירות שיגרום לעלות בלתי נסבלת על הקבלנים בשל קנסות שיוטלו עליהם. נכון להיום כאמור כ-110 אלף דירות בבנייה פעילה, אי השלמת דירות אלו בשל המחסור של עובדים תביא לתשלום קנסות מול רוכשי הדירות בהיקף של כ-550 מיליון שקל מדי חודש.

במצב הנוכחי ובהיעדר פתרון באופק, אנו מעריכים כי הצמצום הנוכחי בידיים עובדות בענף ההבניה יגרום לעיכוב השלמת פרויקטים בהיקפים שלעיל לתקופה של כחצי שנה בשל העיכובים שכבר נוצרו ויימשכו בחודש הקרוב אל מעבר לתקופת הרמדאן ועיד אל פיטר.

המשק נכנס לפני כחודש וחצי לתהליך קיפאון מואץ. הדבר הביא עצירת הביקוש בשל הפיטורים, הוצאה של עובדים לחל"ת וקיצוצי השכר הנרחבים במשק, וכן בשל מגבלות תנועה שהוטלו על עסקים ואזרחים. לאלה מצטרפת העלייה של כ-0.5% עוד 1% בריבית למשכנתאות, דבר המייקר את הדירה בין עשרות למאות אלפי שקלים לאורך חיי המשכנתא.

התוצאה הישירה של עוצר הביקושים הזמני היא עצירה של התחלות הבנייה החדשה. בכל חודש בישראל מתחילה בנייתן של מעל 4,500 דירות. מחילת המשבר צנח המספר הזה לאפס. מדובר במצב שייצר בהמשך לחץ קונים במשק שנכנס למשבר עם מחסור כבד בדירות שגדל בכל יום. אנו מעריכים שההפסד לקופת המדינה מעצירת התחלות הבניה יעמוד בכל על 4 מיליארד שקל בכל חודש עיכוב.

דווחתי כאן על עצירת יבוא ואספקת מוצרי חומרי בניה. נתוני למ"ס מגלים כי כמות הברזל לבניה שצריכתה עמדה בחודשים האחרונים על 250,000 טון בחודש ירדה לכ-190,000 טון בלבד. צריכת הבטון המובא שעמדה על כ-1.3 מיליון מ"ק בחודש ירדה לכמיליון מ"ק בלבד.

אשראי בהיקף עצום מסכן את המשק

אחת התוצאות המרכזיות שעליהן יש לשים לב לאור מצב הענף היא סיכון המערכת הפיננסית. הענף שלנו צורך אשראי בהיקפים גדולים מאוד ומייצר הון אדיר כתוצאה מכך למערכת הפיננסית. התהליכים שנולדו בעקבות משבר הקרונה עלולים להביא לחריגה ממסגרת האשראי שהעמיד הבנק לטובת הבנייה, מסגרת שנבנתה על בסיס הנחות קבועות בעניין הכנסות ממכירת דירות או לחילופין חיוב הקבלן להרחבה משמעותית של ההון עצמי להשלמת הבנייה. תהליכים אלו מייקרים את עלויות המימון.

בנוסף אשראי בענף ניתן גם במסגרות חוץ בנקאיות ובראשן – בשוק ההון. באשר לחברות בנייה ציבוריות הנסחרות בבורסה, עצירת רכישת הדירות תפגע ביכולתן לשלם ריביות וכן לפדות את האג"חים בעת פקיעתם, אג"חים המוחזקים בידי מוסדיים ומשקי הבית. בהתבוננות קדימה, הדבר יקשה על מחזור החובות של חברות אלו – מדובר באשראי המסתכם בכ-17 מיליארד שקל שמגיע בכספי הציבור בהשקעות ישירות ודרך קופות ציבוריות.

בשורה התחתונה - האשראי הכולל לחברות הבנייה מסתכם בכ-324.5 מיליארד שקל, מתוכו 307.5 מיליארד ש"ח אשראי בנקאי ו-17 מיליארד אשראי של מוסדיים ומשקי בית. במקביל, המשבר עלול להשליך על יציבות הבנקים למשכנתאות שהעמידו הלוואות לציבור של 396 מיליארד שקל.

לסיום, לאחר סקירה זו, מה שנותר לעשות הוא לשבת מיד יחד, הממשלה, נציגות הענף והמערכת הפיננסית ולקבוע כללים וכלים שיצילו את הענף ממשבר ממושך. הצלת ענף הבניה עכשיו היא המפתח להקלה דרמטית על היציאה מהמשבר של המשק כולו.

מאת ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ