פרץ: ההיטל על המלט המיובא יעלה בעד 17.25%; כץ: "דוחה ההמלצה על הסף"

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, החליט להעלות את ההיטל על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור של עד 17.25% לתקופה של חמש שנים; ההחלטה טעונה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

עם זאת שר האוצר ישראל כץ צייץ בצהריים כי העלאת ההיטל "מנוגדת לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחיה. לכן, מתוקף סמכותי בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף". השניים צפוים לדון בנושא.

החלטת פרץ מנוגדת להחלטת הוועדה המייעצת לשר הכלכלה, שלפיה אין להעלות את ההיטל הקיים, העומד על 0.25% לטונה. הוועדה קבעה אמנם כי יש נזק מיבוא בהיצף (כלומר יבוא במחירים נמוכים שפוגע ביצרנים המקומיים); ואולם לדעתה, לא ניתן להוכיח כי הנזק נגרם דווקא מהיצרניות המואשמות בהיצף, מאחר שלישראל מיובא מלט ממקומות נוספים, בהם קפריסין וירדן.

יצוין כי הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל , המליץ על היטל גבוה יותר - של עד 30%.

השר פרץ ציין כי "המלט המיובא לישראל במחירי היצף, הביא בשנים האחרונות לירידת מחירי המלט. מלבד פגיעה בענף היצרני המקומי, ירידת המחירים לא הביאה להפחתה של מחיר הבטון או להפחתה במחירי הדיור. מחירי הדיור בשנים האחרונות לא רק שלא ירדו, אלא האמירו. לכן, ברור שמחירי הדירות אינם מושפעים ממחירי המלט".

לדבריו, קיים חשש ממשי שהמשך הפגיעה בענף המקומי יביא לעליית מחירי המלט בטווח הארוך, לייקור היבוא ולפגיעה כלכלית במשק.

שקי מלט צילום: דנה קופל

עוד נכתב בהודעת השר כי "גם החשש לפיו חברת נשר תחזור להחזיק בנתח שוק גבוה מ-90%, כפי שהיה בעבר, אינו ריאלי. קיים יבוא נרחב של מלט לישראל במחירים תחרותיים ללא היצף".

פרץ קבע כאמור כי ההיטל על המלט המיובא מטורקיה ויוון יעלה ב-17.25% - אך יש חברות שההיטל על המלט מתוצרתן יהיה נמוך יותר. כך למשל, ההיטל על המלט מתוצרת CIMENTAS ו-GOLTAS הטורקיות יעלה ב-15.52% וב-7.4% בהתאמה. ההיטל על המלט של MEDCEM הטורקית לא יתייקר.

מפעל נשר ברמלה צילום: טל שחר

מגבלות על נשר

במקביל החליט פרץ להטיל מגבלות על נשר - שתיהנה מההיטל הגבוה. כך, החברה התחייבה למחיר שלא יעלה על 250 שקל לטונה (המחירהממוצע כיום של טונה מלט בישראל הוא כ-240 שקל) בכל התקופה שבה יהיה ההיטל בתוקף.

בנוסף נאסר על נשר לייבא קלינקר - מלט המיובא כמוצר לא מוגמר, שבארץ נדרש רק לטחון אותו; זאת, בניגוד למלט שמייצרת נשר במפעליה משלב אפס. כושר הייצור של החברה הוא 6 מיליון טונות מלט בשנה, מתוך 10 מיליון טונות שישראל צורכת.

שר הכלכלה ציין כי בשנים האחרונות, הוקם מפעל לטחינת קלינקר בישראל, כך שלדבריו היצע המלט ממקורות יבוא יישאר מגוון והתחרות תישמר גם בהינתן היטל היצף על המפעלים הזרים המשתמשים בפרקטיקות של סחר לא הוגן.

"בהתאם לכך, ולאור העובדה שהחל לפעול בארץ מפעל נוסף לטחינת קלינקר שאינו בבעלות נשר, החליט השר, במקביל להעלאת ההיטל על יבוא צמנט לישראל, לזמן בימים הקרובים את נשר לשימוע כחלק מכוונתו לשקול את ביטול הרישיון שניתן לה ליבוא קלינקר", נכתב בהודעה משרד הכלכלה.

ישראל כץ, עמיר פרץ צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי

פרץ ציין כי קיימת חשיבות אסטרטגית להבטיח את קיומה של תעשיית המלט המקומית, תחרותית ובת קיימא, זאת לצד הפחתת המחירים המבורכת וקידום התחרות ההוגנת בענף המלט אשר מביא עמו היבוא.

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "במציאות של מיליון מחוסרי עבודה, המשימה העיקרית של ממשלת ישראל היא להגן על מי שמייצר מקומות תעסוקה בישראל מפני פעילות שמטרתה הרס ענפי כלכלה ותשתית. אנו מברכים את השר עמיר פרץ על החלטתו ומצפים משרי הממשלה להבין זאת ולהתגייס בכל הכוח להגן על מקומות העבודה כמו גם על יכולת הייצור העצמאית של המשק, בעיקר בכל הקשור לייצור עבור פיתוח התשתיות בישראל".

יבואנית המלט סימנט מסרה בתגובה: "החלטת השר פרץ מבקשת להחזיר את ישראל לשלטון המונופולים והוועדים. ההחלטה עשויה בתפרים גסים ומתעלמת לחלוטין ממסקנות הוועדה המקצועית להיטלי סחר שהחליטה שאין מקום להגדיל ההיטל. הניסיון להחזיר את ישראל לימי השלטון הכלכלי של מפא"י שהציף את הארץ במונופולים, ריכוזיות ויוקר מחיה - ייכשל.בהחלטתו השר פרץ מטיל למעשה "מס מונופולים" שיעלה לציבור רוכשי הדירות כ-100,000 שקל וייקר במאות מליוני שקלים את הוצאות המדינה על תשתיות. השלכות החלטה זו הן הרס התחרות בתחום הבניה והתשתיות והחזרת המשק לידי מונופול נשר. עצוב, ולא מפתיע, לראות שהשר מעדיף את טובתה של קבוצה קטנה וכוחנית של כ-120 מנהלים במונופול נשר על פני עשרות אלפי עובדים בתעשיית הבטון, המלט והבניה בישראל כשהוא מסווה זאת בטיעון פופוליסטי של "צורך להגן על מקור פרנסתם של ישראלים". .