הפערים בהשכלה: שיעור הממשיכים לאקדמיה בשני האשכולות העליונים – גבוה פי 3 משני התחתונים

אחוז בוגרי התיכון משני האשכולות העליונים בחינוך העברי, הממשיכים להשכלה גבוהה, גבוה בלמעלה מפי 3 מאחוז הממשיכים לתואר בשני האשכולות הנמוכים; 71% מבוגרי התיכון בישובים שמשתייכים לאשכולות 9 ו-10 המשיכו מאז ללימודים אקדמיים, לעומת 21% בלבד באשכולות 1 ו-2 (בעיקר חרדים) ו-38% באשכולות 3 ו-4 (כולל ירושלים וישובים בפריפריה): גם אחוז הלומדים באוניברסיטאות ולא במכללות גדל בהתאם לאשכול החברתי כלכלי. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנושא המשך לימודים לתואר ראשון של מסיימי תיכון ב-2010 לאחר 8 שנים.

צילום: שאטרסטוק

הנתונים מלמדים על מצב בו פערי ההשכלה משכפלים את עצמם, ולא רק בחינוך העברי: במגזר הערבי אין כלל ישובים בשני האשכולות העליונים ויש מעט מאוד ישובים באשכולות 5-8, אבל גם שם הפערים נשמרים. כך, אחוז הממשיכים לתואר ראשון עומד על 45% באשכולות 7 ו-8 הגבוהים, לעומת 29% בלבד באשכולות 1 ו-2 הנמוכים (העיירות הבדואיות בנגב).

עוד עולה מהנתונים, כי 76% ממסיימי התיכון שלשני הוריהם תואר אקדמי, המשיכו ללימודי תואר ראשון, לעומת 36% ממסיימי התיכון שלהוריהם אין תואר אקדמי; 52% ממסיימי התיכון שלשני הוריהם תואר אקדמי המשיכו ללימודים באוניברסיטאות לעומת 28% בלבד ממסיימי התיכון ששני הוריהם חסרי השכלה אקדמית. הם למדו ברובם במכללות האקדמיות.