משבר הקורונה
הלמ"ס: כמעט מחצית מהישראלים חוששים שלא יצליחו לשלם על מזון, חשמל וטלפון
לפי נתוני הלמ"ס, 45% מהישראלים מדווחים על החמרה במצבם הכלכלי, למרות הסרת הסגר; ירידה בשיעור העובדים בחל"ת, ולצדה עלייה מדאיגה בשיעור המפוטרים; ירידה חדה בביקוש למהנדסים
מצב המשק ממשיך להידרדר נוכח השלכות הקורונה: סקר שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מלמד על הרעה בתחומי הכלכלה השונים בישראל מאז פרוץ המגפה, הנמשכת גם לאחר הסגת הסגר בחודש אפריל.
- שר הרווחה מזהיר: תוכנית החילוץ תותיר מובטלים ללא מענה
- המובטלים הופכים לעניים החדשים: "יש רעבים גם בת"א"
- שינוי בדפוס התשלום מציג תמונה שגויה של התאוששות המשק
כך, 44.6% דיווחו לאחר הסגר, שהמצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם החמיר בעקבות משבר הקורונה, זאת נכון לתאריכים 14-11 במאי (לעומת 46.1% בתקופת הסגר, בין ה-16 באפריל ל-1 במאי). שיעור האנשים שצופים כי מצבם הכלכלי יחמיר השנה ירד ל-18.3% לאחר הסגר (לעומת 27.3% בתקופת הסגר), אבל עדיין גבוה בהרבה מזה שנרשם אשתקד ושעמד על 9.2%.
חנות סגורה בת"א בשל משבר הקורונה צילום: אוראל כהן בנוסף, כמעט מחצית מהישראלים (46.5%) הביעו חשש מקושי בכיסוי הוצאותיהם גם לאחר תקופת הסגר, לעומת 50.3% בתקופת הסגר. בשנת 2019 לעומת זאת, כ-30% ציינו כי הם לא כל כך מצליחים או בכלל לא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית למזון, לחשמל, לטלפון.
עוד מלמדים הנתונים, כי שיעור האנשים שצמצמו את כמות האוכל או הארוחות נותר על 14.1%. כמו כן, 17.4% דיווח על קבלת סיוע בהבאת מזון, תרופות וכדומה (לעומת 16.2% בתקופת הסגר), ושיעור בני 65 ומעלה שקיבלו סיוע בהבאת מזון ותרופות עמד על 42.4% לאחר הסגר (לעומת 45.5% בתקופת הסגר).
ירידה במדד אמון הצרכנים
הסקר מקיף את ההשפעות החברתיות והכלכליות של התפרצות מגפת הקורונה בישראל בדגש על תקופת הסגר והתקופה שלאחר הסרתו - החודשים מרץ-מאי 2020. חלק מהנתונים פורסמו בסקרי בזק שערכה הלמ"ס בחודשים הקודמים על מצב העסקים ועל החוסן האזרחי בתקופת המשבר.
מהנתונים עולה כי ביוני 2020 מדד אמון הצרכנים החדש שב וצנח לשיעור שלילי של 23%, לאחר שבמאי הוא השתפר וטיפס שיעור שלילי 14% (לאחר שיעור שלילי של 31% באפריל ושל 22% במרץ).
בשניים מתוך ארבעת המאזנים המרכיבים את המדד, נרשמה החמרה: המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד לשיעור שלילי של 34%, לאחר שבמאי עלה לשיעור שלילי של 13% (לעומת שיעורים שליליים של 54% באפריל ושל 45% במרץ), והמאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עומד ביוני על שיעור שלילי של 6%, לאחר שטיפס במאי 5% והעיד על אופטימיות זהירה (לאחר שצנח לשיעורים שליליים של 19% ושל 15% באפריל ובמרץ בהתאמה).
ירידה חדה בביקוש למהנדסים
בבחינת המתרחש בשוק העבודה, על רקע סגירת חלק משמעותי ממקומות העובדה וחוסר היכולת של רבים לחפש עבודה, נמצאה הרעה בולטת עם עלייה בשיעור המפוטרים לצד ירידה במספר המשרות הפנויות, נתון המאותת על ביקוש לעובדים במשק.
בתוך כך, שיעור המפוטרים עמד נכון ל-17 ביוני על 5%, לעומת 4% בתחילת חודש יוני, ולעומת שיעור של 2% באפריל ומרץ. לעומת זאת, שיעור העובדים בחל"ת ירד ל-8% נכון ל-17 ביוני, לעומת 13% בתחילת יוני, 18% בתחילת מאי, ו-27% בסוף חודש מאי.
מספר המשרות הפנויות צנח משיעור של כ-90.1 אלף בחודש פברואר, לשיעור של 39.5 אלף באפריל, ולאחר מכן טיפס ל-42 אלף במאי. אחד הנתונים הדרמטים הוא ירידה של 29% במספר המשרות הפנויות למהנדסים - אחד המקצועות הנדרשים והמבוקשים ביותר.
עוד מלמדים הנתונים, כי הירידות המשמעותיות ביותר במשרות הפנויות היו של טבחים (ירידה של 67%), מלצרים ומוזגים (ירידה של 64%), מאבטחים (ירידה של 45%), ועובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית (ירידה של 40%). כמו כן נרשמה ירידה של 34% במספר המשרות הפנויות של מהנדסים וטכנאים, של 31% במספר המשרות הפנויות של בוני בתים, בנאים ומניחי בטון, ירידה של 30% במספר המשרות הפנויות של עובדי מכירות (כולל: סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בדוכנים ובשווקים), ושל 20% במספר המשרות של נהגים.
שיעור האנשים שנעדרו מהעבודה בשל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה ירד לאחר הסגר, משיעור של 1.53 מיליון בחודש אפריל, שהם 38.9% מהמשתתפים בכוח העבודה, ל-949.8 אלף בחודש מאי, שהם 24.4% מהמשתתפים בכוח העבודה. שיעור העובדים מהבית עמד על 10% במהלך יוני, לעומת 17% בתחילת מאי, 19% בסוף אפריל ו-21% בסוף מרץ.
עוד מלמדים הנתונים, כי אחוז העסקים הצופים פגיעה חמורה בפדיון חודש יוני (פגיעה של יותר מ-50% בפדיון) עלה ל-22.6% באמצע החודש, לעומת 14.9% שדיווחו כך בתחילת החודש. בענף שירותי מזון ומשקאות, מהענפים שנפגעו במיוחד במשבר, נמצא כי על אף ירידה בשיעור העובדים בחל"ת (מ-44% בתחילת חודש יוני ל-26% באמצע חודש יוני), נרשם חל גידול חד באחוז העסקים הצופים פגיעה חמורה בפדיון בענף - יותר מ-50% מהעסקים צופים פגיעה חמורה בפדיון בחודש יוני, לעומת 26% מהעסקים שצפו כך בתחילת החודש.
בבדיקת המתרחש בענף התיירות, אחד מהענפים שניזוקו באופן דרמטי מהמשבר, נמצא כי בחודשים מרץ עד יוני נרשמו כמעט 128 אלף יציאות לחו"ל, לעומת כ-2.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. מספר כניסות התיירים לישראל עמד בתקופה זה על כ-96 אלף, לעומת 1.7 מיליון אשתקד. בחודש אפריל לא נרשמה כל פעילות תיירותית ב-92% מהמלונות בארץ, ותפוסה הממוצעת של כל מלונות התיירות הסתכמה באחוז אחד, לעומת 71% באפריל 2019. במאי נרשמה ב-14% מהמלונות פעילות תיירותית (רובה לקראת חג השבועות שחל בסוף מאי), ותפוסת החדרים בהם הייתה 12%. התפוסה הממוצעת של כל מלונות התיירות הסתכמה ב-2.5%, לעומת 74% במאי 2019.
עוד עולה מהנתונים, כי רשתות השיווק הן המרוויחות מהמצב; בחודש מאי 2020 נרשמה ירידה של 0.4% בפדיון לעומת אפריל, אז נרשמה בהלת קניון על רקע הסגר. בהשוואה למאי אשתקד נרשמה עלייה של 8.8% בפדיון רשתות המזון. הרכישות בכרטיסי אשראי טיפסו אף הן ב-32.3% בחודש מאי לעומת אפריל, ובכ-5.9% לעומת מאי אשתקד.
ירידה במכירת דירות חדשות
נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה במכירת דירות חדשות, שהחלה במרץ והגיעה לשיאה באפריל 2020. במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודש אפריל חלה ירידה של כ-65%-55% לעומת הממוצע לפני משבר הקורונה (ינואר 2019 - פברואר 2020), כאשר להערכת הלמ"ס נמכרו בין 990 ל-1,280 דירות בלבד. עוד מצוין, כי מנתוני רשות המיסים עולה כי מספר עסקאות הנדל"ן של מכירת דירות חדשות שדווחו במהלך חודש אפריל 2020 הוא כ-540, נמוך בכ-80% מממוצע העסקאות לפני משבר הקורונה (ינואר 2019 - פברואר 2020).
