כשהאופציות "עמוק בתוך" הקורונה

משבר הקורונה, שנכנס לחיינו בסערה בתחילת השנה, צפוי להמשיך ללוות אותנו גם בעתיד הנראה לעין. לנוכח המשבר והשלכותיו, חברות רבות נדרשות לבחון מחדש את התנהלותן בתחומים שונים, כאשר אחד מהם הוא נושא התגמולים לעובדים. על מנת לצמצם הוצאות ולהקל על תזרים המזומנים, חברות רבות בוחרות בתקופה זו לתגמל את עובדיהן במכשירים הוניים, כגון אופציות ומניות, על חשבון שימוש במזומן.

הקצאת מכשירים הוניים מקלה על חברות בשמירה על תזרים המזומנים שלהן בתקופה מאתגרת זו ובנוסף מחזקת את הקשר והמחויבות של עובדים ונותני שירותים לחברה ולהצלחתה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי האפשרות ליהנות מהטבות המס הגלומות בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה מחייבת הקפדה יתרה על הוראות הפקודה ועל הנחיות רשות המסים, שכן כל סטייה מאלו שלא בהתאם לכללים המיוחדים החלים בנושא, עלולה להוביל לפגיעה בהטבת המס.

ואכן, כפי שהחברות למדו להתאים עצמן לעולם החדש, גם רשויות המס השכילו לבצע שינויים והתאמות ולסייע בנושא השפעות התגמול ההוני בתקופת הקורונה, כך שישנה חשיבות רבה להכרת עמדת רשות המסים בעניין.

צילום: שאטרסטוק

חל"ת

הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום) אינה נחשבת בהכרח תקופת העסקה לעניין הטבות המס לפי הוראות סעיף 102. בהקשר זה, חשוב ביותר לבחון את הוראות תכנית התגמול, שכן בחלק מהתכניות אכן קיימת התייחסות מפורשת לתקופת החל"ת ויחסה להטבות המס על פי סעיף 102 המאפשר מיסוי הוני על העובד.

בתוך כך, ומעבר לשאלת עצם קיומם של יחסי עובד-מעביד בחל"ת, מתעוררת שאלה נוספת הנוגעת לתקופת ההבשלה, קרי - האם בעת יציאה לחל"ת "מרוץ" ההבשלה נעצר? חלק ניכר מתכניות התגמול קובעות שבעת יציאת העובד לחל"ת "מרוץ" ההבשלה נעצר ורק עם שובו של העובד מן החל"ת, "מרוץ" ההבשלה ימשיך מן הנקודה בה נעצר.

לעניין זה, ואם תכנית התגמול של החברה אינה מתייחסת למצב של חל"ת, ייתכן שאפשר לאמץ את הנוהג בחברה במקרים של חופשת לידה, חופשת מחלה או אובדן כושר עבודה ממושכים, כך שהחברה תנהג באופן דומה גם בתקופה הנוכחית. על אף האמור, חשוב לזכור כי מס הכנסה טרם נתן דעתו בנושא זה ולכן לא מן הנמנע כי כל החלטה שתתקבל על ידי החברה עלולה להכתים הקצאה החוסה תחת הוראות מסלול 102 עם נאמן. נראה כי כרגע עדיף לאמץ את הגישה של "שב ואל תעשה" ולהמתין להתייחסות מס הכנסה בעתיד.

פיטורין, סיום העסקה והארכת תקופת מימוש

מלבד הוצאת עובדים לחל"ת, בעת האחרונה חברות רבות נאלצו לצמצם את שורותיהן ולפטר עובדים. מרבית תכניות התגמול קובעות כי במקרה של פיטורין (שלא בגין "Cause"), לעובד המחזיק באופציות בשלות של החברה ישנם 90 ימים לצורך מימושן.

הלכה למעשה, לצורך מימוש האופציות הבשלות שברשותו, נדרש העובד לשלם את מחיר המימוש של האופציות, וזאת בתוך 90 ימים ממועד הפיטורין. אולם, בימים טרופים אלו, בהם עובדים רבים מוצאים עצמם מפוטרים ממקום עבודתם לאחר תקופת חל"ת ממושכת, האפשרות לשלם את מחיר המימוש בתוך 90 הימים הפכה כמעט בלתי אפשרית.

לפיכך, חברות רבות מבקשות להקל על אותם עובדים ולהאריך את תקופת מימוש האופציות מעבר ל-90 הימים הקבועים דרך כלל בתכנית התגמול.

עם זאת, עמדת מס הכנסה המפורשת היא כי הארכת תקופת המימוש מהווה אירוע מס ועל האופציות האמורות יחול סעיף 3(ט) לפקודה חלף סעיף 102. לפיכך, החלטה שמטרתה להיטיב עם העובד עשויה דווקא להוביל לפגיעה בו, ולכן בטרם קבלת החלטה בנושא רצוי כי החברה תשקול את כלל החלופות בהקשר זה.

שינוי תקופת הבשלה

בעת האחרונה מבקשות חברות רבות לבצע האצה (אקסלרציה) לחלק של האופציות שעוד לא הבשיל, וזאת על מנת להיטיב עם עובדיהם ולהביא לכך שיוכלו לממש מספר גדול של אופציות. בנוסף, חברות רבות אשר קבעו עבור אופציות מנגנון הבשלה תלוי ביצועים, מוצאות כי המנגנון שנקבע אינו ריאלי עוד. כדי לשמר את אותם עובדים להם הוענקו אופציות תלויות ביצועים, שוקלות החברות פנייה למס הכנסה לצורך קביעת יעדים הניתנים להשגה.

לאחרונה הוציאה רשות המסים טופס חדש של בקשה להחלטת מיסוי במסלול ירוק בנושא שינוי תקופת ההבשלה. חברה המעוניינת לערוך שינוי כלשהו בתקופת ההבשלה של העובדים (בין אם באופן המטיב עם העובדים ובין אם באופן המרע עמם), נדרשת לפנות לרשות המסים בבקשה להחלטת מיסוי באמצעות הטופס האמור. בהתאם להחלטת המיסוי, מועד הפנייה להחלטת המיסוי ייחשב כמועד ההקצאה חדש, ממנו תיספר תקופת החסימה. לעניין זה יש לקחת בחשבון, כי כאשר מדובר בחברות ציבורית, הרכיב הפירותי של האופציות החייב במס, יחושב לפי ההפרש שבין ממוצע שווי השוק של המניה במהלך 30 הימים שקדמו למועד שינוי תקופת ההבשלה לבין מחיר המימוש של האופציה.

הפחתת מחיר מימוש (תמחור מחדש)

בשל המצב, ייתכן כי תוספת המימוש שנקבעה לעובדים במועד הענקת האופציות אינה משקפת עוד את שווי מניות החברה, כך שהאופציות שניתנו לעובדים מצויות כעת "מחוץ לכסף" - כלומר, מחיר המניה כיום נמוך מהמחיר שהעובד נדרש לשלם עבור המניה. בנסיבות אלו, חברות ששווי המניה שלהן ירד בתקופת משבר הקורונה, עשויות לבצע תמחור מחדש ולהפחית את מחיר המימוש של האופציות כך שמחיר המימוש החדש ישקף את שווי המניה העדכני.

לפני מספר שנים פרסמה רשות המסים טופס בקשה להחלטת מיסוי במסלול ירוק בנושא תמחור מחדש של אופציות לעובדים. על פי החלטת המיסוי האמורה, החלטת החברה על תמחור מחדש משמעותה כי תוטל על עובדי החברה תקופת חסימה חדשה שתחילתה לפי המועד המאוחר מבין - (1) מועד החלטת דירקטוריון החברה על התמחור החדש; ו- (2) מועד הפניה להחלטת המיסוי. גם בהקשר זה נדרש לקחת בחשבון כי כאשר מדובר בחברות ציבורית, הרכיב הפירותי של האופציות החייב במס יחושב לפי ההפרש שבין ממוצע שווי השוק של המניה במהלך 30 הימים שקדמו למועד התמחור מחדש לבין מחיר המימוש של האופציה.

בסיכומו של דבר, משבר הקורונה השפיע בצורה דרמטית על מגוון רחב של ענפים, וביניהם גם ענף התגמול לעובדים. על החברות להעניק תשומת לב מיוחדת להשפעות שיש לכך על התגמול ההוני לעובדים. בנוסף חשוב לזכור, כי מס הכנסה טרם נתן דעתו בנושא ולכן לא מן הנמנע כי כל החלטה שתתקבל על ידי החברה עלולה להכתים הקצאה החוסה תחת הוראות מסלול 102 עם נאמן, או להפך.

לי-יה ברק עבאדי ושיר דיין הן עורכות דין במחלקה המקצועית של אלטשולר שחם בנפיטס, המתמחה בתחום התגמול ההוני וניהול עסקאות M&A