נתניהו: "היציאה מהסגר עשויה להימשך חצי שנה עד שנה ותהיה איטית ומדורגת"

חולים פעילים מול מחלימים

חולים קשה ובינוני 

22:00 - נתניהו דרש להדק את הסגר; גנץ: "משגעים את הציבור"

עימות חריף בקבינט הקורונה: בדיון שקיימו השרים הערב (יום ד') דרש רה"מ בנימין נתניהו להדק את הסגר ואף להקטין עוד יותר את מרחק היציאה מהבית - שעומד על אלף מטרים. הוא אמר כי "היציאה מהסגר תהיה הפעם איטית ומדורגת ויכולה להימשך גם חצי שנה עד שנה. לא נחזור על היציאה המהירה מהגל הראשון". 

שרת התחבורה מירי רגב אמרה כי "יש תחושה שאין סגר" והציעה להוריד את מרחק היציאה מהבית ל-100-200 מטרים. גם שר האנרגיה יובל שטייניץ הציע להגביל את היציאה מהבית ל-200 מטרים.

גנץ תקף: "אנחנו משגעים את הציבור, בואו נישאר עם אלף מטרים וזהו. בואו נעמוד בזה" - ובתגובה נתניהו התפרץ: "אתה לא תגיד לנו שאנחנו משגעים את הציבור. עובדים על-פי נתונים, לא על-פי תחושות". בינתיים, נתניהו ביקש להכין תוכנית לטיפול ב-5,000 חולים קשה עד החורף.

השר שטייניץ, אשר זומן לקבינט הקורונה שעה לפני הדיון ואינו חבר קבוע בו, אמר כי "בסגר של מרץ-אפריל היו הגבלות יציאה מהבית של 100 מטר. אני ממליץ שנטיל עכשיו מגבלות מרחק יציאה של בין 200 ל-500 לא יותר. 1,000 מטר זה לא מרחק אפקטיבי כי הוא מאפשר מעבר בין ערים והתגודדויות במקומות אטרקטיביים". 

20:00 - נתניהו: "היציאה מהסגר תהיה איטית ומדורגת, יכולה להימשך חצי שנה עד שנה"

בעת שקבינט הקורונה מכונס הערב (ד') לדיון שעיקרו סובב סביב מוכנות מערכת הבריאות לטיפול ב-1,500 חולים קשים ובאסטרטגיית היציאה מהסגר - אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "היציאה מהסגר תהיה הפעם איטית ומדורגת ויכולה להימשך גם חצי שנה עד שנה. לא נחזור על היציאה המהירה מהגל הראשון". נתניהו ביקש להכין תוכנית לטיפול ב-5,000 חולים קשה עד החורף.

כמו כן, בדיון התגלע ויכוח בין המשתתפים בנוגע לסוגיית ההסברה, שכן שבעה חודשים אל תוך משבר הקורונה - עדיין אין גוף מוסכם. שר הביטחון בני גנץ אמר כי "נושא ההסברה לא מטופל. אנחנו ממשיכים ללכת סחור-סחור". הוא הקריא פרטים מתוך דו"ח אמ"ן, ואמר כי "צריך להסביר ולא להפחיד". ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב: "ביקשתי להעביר את האחריות בנושא לפיקוד העורף כבר בתחילת אוגוסט".

בנימין נתניהו, אתמול צילום מסך: פייסבוק

גנץ הגיב על דברי נתניהו: "יש לך מנגנון שיודע לעשות את זה, פשוט תפעיל אותו. צריך להעביר את האחריות למקום אחד באסטרטגיה מסודרת ולתרגם אותה לפעולה". על כך השיב ראש הממשלה: "הוקם אתר - אך הוא לא הגיע לידיעת הציבור. בשל כך, ביקשתי להכין סרטונים שיופצו לאמצעי התקשורת".

בשלב הזה התערב מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, ואמר כי האחריות בנושא ההסברה לא הועברה אליו. לאחר מכן הדגיש שר הבריאות יולי אדלשטיין כי ההסברה מבוצעת על-ידי משרדו בתיאום עם פיקוד העורף: "יש סרטונים חדשים של משרד הבריאות, ואם תתקבל החלטה להעביר את הנושא לפיקוד העורף - אתנגד". לבסוף סוכם כי צוות מטעם משרד הבריאות ופיקוד העורף יתכנס ויעביר המלצה לנתניהו וגנץ.

בתוך כך, הוחלט בקבינט הקורונה על הכפלת מספר הבדיקות בבתי האבות והמוסדות הגריאטריים, בניית מתווה לביקור של בן משפחה של אדם מבוגר שחי בגפו, מתן קדימות בתורים למבוגרים ומאמץ הסברה ייעודי לאוכלוסייה המבוגרת.

במהלך הדיון, ציינה השרה לשוויון חברתי מירב כהן (כחול לבן) כי בגל הראשון של התחלואה, כ-56% מהנפטרים היו בקרב דיירי המוסדות (בתי האבות והמוסדות הגריאטריים) וכי כיום, בגל התחלואה השני, שיעור הנפטרים מהמוסדות ירד לכ-30%. היא הסבירה את הנתונים בכמות הבדיקות הגדולה שמבוצעות מדי יום בקרב העובדים והעובדות שנכנסים למוסדות. כיום, יצוין, כמות הבדיקות היומית הממוצעת עומדת על כ-12 אלף בדיקות.

18:50 - קבינט הקורונה דן בהגדלת הקנסות: אלף שקל ללא מסכה, 50 אלף למקיימי אירועים

קבינט הקורונה מתכנס היום לדיון שעיקרו יעסוק במוכנות מערכת הבריאות לטיפול ב-1,500 חולים קשים ובאסטרטגיית היציאה מהסגר. בדיון יציע הפרויקטור פרופ' רוני גמזו להחמיר את הקנסות למפרי ההנחיות - ובין היתר להטיל קנס של 1,000 שקלים למי שלא יעטה מסכה, ו-50 אלף שקלים למי שיקיים אירוע רב משתתפים. שרים בקבינט צפויים להתנגד לתכנית היציאה מהסגר, שצפויה להיות איטית וממושכת.

מדובר בהחמרה משמעותית של הקנסות: הקנס על פתיחת בתי עסק ומקומות ציבוריים או עסקיים שפתיחתם נאסרה בתקנות יוכפל מ-5 אלף ל-10 אלף, והקנס על קיום אירועים מרובי משתתפים - לרבות מסיבות, כנסים, וטקסים - יגדל פי 10 ל-50 אלף. גם הקנס על מוסד חינוכי או פנימייתי בניגוד להנחיות יעלה מ-5 אלף ל-50 אלף.

מפרי בידוד ייקנסו מעתה ב-10 אלף במקום 5 אלף, ומי שלא יעטה מסכה יידרש לשלם 1,000 שקלים במקום 500 היום. מלבד החמרת הקנסות, פרופ' גמזו ביקש לשים דגש על הסברה לכל המגזרים בפלטפורמות המתאימות, כולל קמפיין ביישומון "טיקטוק" למען בני הנוער.  

פרופ' גמזו מציג בדיון גם את אסטרטגיית היציאה שלו מהמשבר, שלפיה הפתיחה מחדש תהיה מדורגת - בכל שלב תעשה הקלה בתחום אחד או מגזר אחד, ותהיה המתנה של שלושה שבועות בין שלב לשלב. ההחלטה על המעבר בין שלבים תתבצע בהתאם למקדם ההדבקה.

לפי התכנית של פרופ' גמזו, כדי שניתן יהיה להתחיל בצעדי היציאה מהסגר והחזרה לשגרה, מקדם ההדבקה (r) צריך להיות נמוך מ-0.8, מספר החולים קשה נמוך מ-700 ואחוז הבדיקות החיוביות נמוך מ-5%. כשמקדם ההדבקה יהיה בין 0.8 ל-0.9 ניתן יהיה לשקול פתיחה של תחום שההערכות לגביו הן שיגדיל את מקדם ההדבקה ב-0.1 בלבד, אך אם מקדם ההדבקה עולה על 0.9 יש לעצור ולא להתקדם בשלבי הפתיחה הבאים, ואף לשקול החמרה נוספת בהנחיות. אם מקדם ההדבקה יעלה על 1.1, יש לחזור לשלב הקודם מיד. פרופ' גמזו ציין כי "יציאה במספרים נמוכים מעלה את היכולת לפתוח את המשק".  

איתמר אייכנר, אדיר ינקו, ynet

18:30 - אימונולוג מבר-אילן: "החיסון בישראל יהיה רק בקיץ הבא - אין להסתמך עליו"

"עשויים להיות בחודש מרץ חיסונים לנגיף הקורונה בעולם - אך בישראל לא לפני הקיץ הבא": המירוץ העולמי אחר חיסון נגד נגיף הקורונה נמצא חודשים ספורים לפני סופו. עם זאת, פרופ' סיריל כהן, אימונולוג ומומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי אין להסתמך עליו. "כשמסתכלים על המערך הבינלאומי של מציאת חיסון, אנחנו עוד לא יודעים אם מדובר בפיתרון. קיימות פה שאלות של עד כמה החיסון יעיל ולכמה זמן יהיה יעיל".

לדבריו של פרופ' כהן, בשלבים האחרונים נמצאות כ-11 חברות, ולהערכתו, סיום השלב השלישי בניסויים הקליניים אמור להתרחש עוד לפני שנת 2021. "בתקווה שלקראת דצמבר נקבל תוצאות של החיסונים הללו", אמר באולפן ynet. "צריך להבין שלא מדובר בחיסון אחד אלא בהרבה טכנולוגיות. היום אנחנו יודעים שדווקא חיסונים מבוססי חלבונים נמצאו כיעילים מאוד, כמו בחברת "נובהווקס". החיסון של חברת "מודרנה", למשל, הוא חיסון גנטי שנמצא באמצע מבחינת יעילות".

לדברי פרופ' כהן, "לתחושתי לקראת פברואר-מרץ כבר יהיו חיסונים בחלק מהמדינות בעולם. אבל אני לא חושב שלפני הקיץ הבא אנחנו נתחסן כאן בישראל". ובכל זאת, פרופ' סיריל מסביר כי "עדיין אין תוצאות ומוקדם להגיד מה יעיל ומה לא. חברות רבות כבר התחילו לייצר מנות חיסון להפצה לפני סיום הניסויים, מה שעשוי להוביל לסיכון כלכלי שהם מוכנים לקחת. לתחושתי לקראת פברואר-מרץ כבר יהיו חיסונים בחלק מהמדינות בעולם". הוא מוסיף כי גם אם יימצא חיסון שיופץ במדינות בעולם, ישראל לא תהיה הראשונה לקבלו: "אני לא חושב שלפני הקיץ הבא אנחנו נתחסן כאן בישראל".

אלכסנדרה לוקש, ynet

שר האוצר ישראל כץ יעלה היום בקבינט הקורונה דרישה לחזרה מדורגת של המגזר הפרטי שאינו מקבל קהל לפעילות מלאה, מיד לאחר סוכות בהיקף של 50% פעילות וכעבור שבועיים נוספים לפעילות מלאה בהתאם לתו הסגול. החינוך לגיל הרך יוכל להפתח לאחר סוכות, בהתאם לנתוני התחלואה, במתכונת שפעל בעבר בשל העובדה שלא שימש כמקור הדבקה ובשל נחיצותו לפעילות המשק.

באשר לשאר המשק נמסר מהאוצר, כי יש לגבש תוכנית, מותנית בירידה בהיקפי התחלואה, של חזרה הדרגתית של ענפים מקבלי קהל כמו: המסחר, הנופש, וההסעדה ואחרים לפעילות מבוקרת.

שר האוצר ישראל כץ צילום: אבי מועלם

16:45 - אלפי תלמידי ישיבות למדו באופן פיראטי ללא פיקוח על נתוני התחלואה

נתונים שהגיעו ל-ynet חושפים: כ-16 אלף צעירים למדו באופן פיראטי במוסדות שלא השתתפו במתווה הקפסולות, ושפעלו בניגוד לחוק וללא פיקוח על נתוני התחלואה. מבין התלמידים שבמתווה: 6,000 נדבקו למרות השהות בקפסולות, ומחציתם עדיין חולים או חייבי בידוד. עוד כ-20 אלף שוחררו לבתיהם - רובם ללא בדיקה. גורמי רפואה חרדים: "זו פצצה מתקתקת"

14:45 - ירידה של 11% בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי בשבוע האחרון

הירידה בנתוני הצריכה מעמיקה בעקבות הסגר. בנק ישראל פרסם היום נתונים עדכניים להיקף השימוש בכרטיסי אשראי בשבוע האחרון. מהנתונים עולה ירידה חדה בשבוע האחרון לעומת זה שקדם לו: היקף השימוש בכרטיסי אשראי היומי על 1.09 מיליארד שקל בממוצע, נתון הנמוך ב-11% לעומת תקופת טרום המשבר. בשבוע שעבר היקף השימוש בכרטיסי אשראי היומי על 1.15 מיליארד שקל בממוצע (נתון הנמוך ב-1% בלבד לעומת תקופת טרום המשבר).

כאשר בוחנים את הענפים השונים, ניתן לראות כיצד הסגר חונק את ענף התיירות בו נרשמה ירידה של 60%, בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי בתחום זה לעומת טרום המשבר. מדובר בהמשך מגמת ירידה שהתחילה לפני מספר שבועות מאז הסתיימו החופשות של חודש אוגוסט. דווקא בתקופה זו ענף התיירות היה אמור לרשום שוב נתונים חזקים בשל החגים, אבל הוא מהענפים שנפגעים הכי קשה מהסגר הנוכחי, שכופה עליהם סגירה מלאה של הפעילות.

כמו כן בשבוע זה המשיכה מגמת הירידות בענפי המסעדות והדלק והתחבורה. בענף המסעדות היקף השימוש בכרטיסי האשראי בשבוע האחרון היה נמוך ב-30% לעומת נתוני טרום המשבר ואילו בענף הדלק והתחבורה היקף השימוש בכרטיסי אשראי בשבוע זה היה נמוך ב-28% לעומת נתוני טרום המשבר. בשבוע הקודם בשני הענפים הללו נרשמה ירידה רק של 12% לעומת נתוני טרום המשבר כך שגם בתחומים אלה נראה שהסגר מעמיק את הפגיעה.

לעומת זאת, הצריכה בענף המזון נשארת יציבה ומראה עליה של 22% בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי ברשתות המזון לעומת נתוני טרום המשבר. בשבוע שעבר היו גבוהים נתוני הצריכה בענף זה ב-26% מנתוני טרום המשבר.

בענפי החשמל, הביגוד והריהוט, נרשמה גם האטה משמעותית- הנתונים מהשבוע האחרון נמוכים ב-10% לעומת תקופת טרום המשבר, זאת לאחר שבשבוע שעבר נרשמה עליה של 11% לעומת נתוני טרום המשבר. (נעמי צורף)

13:45 - רגב: "לתגבר את קווי האוטובוסים כדי למנוע צפיפות"

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה לפני שעה קלה (ד) שהיא הנחתה לרשות התחבורה הציבורית לתגבר את קווי האוטובוסים השונים, זאת כדי להימנע מצפיפות ועומס שנרשמו אתמול בעקבות הסגר וצמצום הפעילות של המפעילים השונים. "לאחר הערכת מצב שקיימה שרת התחבורה אמש, הנחתה השרה לתגבר את קווי השירות שנצפו בעומסים במהלך הימים האחרונים. השרה הנחתה את הרשות לתחבורה ציבורית לוודא שקווי השירות לנוסעים מתוגברים תוך מניעת עומס ומתן שירות מיטבי לנוסעים לצרכים חיוניים", אומרים שם.

ההוראה של רגב הגיעה לאחר מכתב שנשלח אליה מצד שני ארגוני הנוסעים המייצגים את נוסעי התחבורה הציבורית בישראל - "15 דקות" ו "תחבורה בדרך שלנו" - שהוצפו לטענתם במאות פניות של נוסעים ונהגים מתוסכלים אשר נאלצו להצטופף באוטובוס עמוס, או במקרים יותר חמורים להמתין שעה ויותר בתחנה ובצידי הדרכים, עקב צמצום שירות התחבורה הציבורית בכ-75% מהתפוסה.

"מפניות הנוסעים עולה תמונה עגומה של חוסר אונים, ושל זלזול בציבור הנסמך על התחבורה הציבורית להגעה לעבודה, גם בימי הסגר, ציבור שלרובו המוחלט אין אלטרנטיבה לתח"צ וכל רצונו הוא לשמר את מקור פרנסתו ולקיים שגרת חיים מינימלית בתנאי הסגר. עוד בטרם הגל הראשון, בתחילת חודש מרץ, כשפורסמו כוונות משרד התחבורה לצמצם את התחבורה הציבורית, פנינו והתרענו על חוסר ההיגיון והסיכון שבצעד זה, ודחקנו בשר התחבורה דאז להתעקש בפני המל"ל לא לפגוע בתחבורה הציבורית", נטען בפני רגב.

לטענתם, הצמצום הנוכחי מבטא ניתוק מצרכי הנוסעים בשטח, "ונראה כי ההחלטה לצמצם שירותי תחבורה התבססה על סמך איסוף מידע מסודר על העומסים הצפויים והרגלי הנוסעים". הארגונים ביקשו להחזיר קווי העורק עירוניים כמו גם קווים הבינעירוניים שמשמשים נוסעים על בסיס יומי, כמו גם איוש חמ"ל פתרונות ומיפוי עומסים. עוד נדרש "הקמת ועדה פנימית במשרד התחבורה שתלמד מלקחי הסגר הקודם והסגר הנוכחי ותבסס המלצות לסגרים הבאים לכשיקרו". (ליאור גוטמן)

13:30 - מנכ"ל משרד הבריאות: "תחלואה עצומה בחלק מהישיבות

בתדרוך לתקשורת החרדית אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי כי החברה החרדית אחראית כרגע על 34% מסך התחלואה בארץ. אתמול, לדוגמה, מספר מאומתים באוכלוסייה החרדית הגיע לכמעט 1,700 איש - מתוך 4,950 חיוביים. בזמן ששיעור הבדיקות החיוביות הארצי הוא כ-15%, אצל החרדים השיעור גבוה בהרבה - 28%. "כמעט אחד מכל שלושה נבדקים בחברה החרדית נגוע בקורונה - כפול מהמגזר הכללי", אמר.

לדבריו, בחלק מהישיבות נראתה "תחלואה עצומה". הוא ציין כי חזרת תלמידי הישיבות עלולה להוביל לעלייה נוספת בתחלואה, הודה כי מתווה הקפסולות של הישיבות לא צלח - אבל לא שלל אפשרות שהוא יחודש בעוד שלושה שבועות.  "ייתכן שאנחנו נתיר את פתיחת הישיבות הלומדות במתווה קפסולרי ושהתלמידים נשארו בהן - למרות שכבר ראינו שהמתווה הזה לא כל כך עבד והיו שם התפרצויות", אמר. זאת, אף שהבהיר שבשאר המגזרים חזרת הלימודים לא עומדת על הפרק, בטח שלא בגילאי העשרה אלא אולי רק בגיל הרך ובכיתות הנמוכות.

פרופ' לוי הוסיף כי "אחד הדברים המטרידים אותנו הוא חג הסוכות. יש שם פוטנציאל לאירועים גדולים בעלי השלכה להידבקות: מכירת ארבעת המינים, בניית סוכות, תפילות ועוד. גם בשל הצפיפות שהמגזר החרדי חי בה". בנוגע ליום הכיפורים אמר פרופ' לוי כי "על פי סקר שעשינו - יותר משני שליש התפללו בחוץ". הוא הוסיף כי "הציבור החרדי הגיע כעת לתחלואה עצומה וזה דבר שחייב להיות בטיפול ושחייבים למצוא לו פתרון כי זה משליך גם על התחלואה בכלל ועל בתי החולים".

לדבריו, גם בשיעור התמותה באוכלוסייה החרדית נראה זינוק מדאיג. "אמנם שיעור התמותה עדיין נמוך יותר מבאוכלוסייה הכללית ונמוך בהרבה במגזר הערבי, אבל גם כאן יש עלייה תלולה", אמר והסביר שנתוני התחלואה הגבוהים לא באים לידי ביטוי בתמותה כי החברה החרדית צעירה יותר.

"ראינו עלייה בתחלואה כתוצאה מפעילות של מערכת החינוך", אמר פרופ' לוי. "כשישבנו לנתח את הסגר, מגמותיו ואת האתגרים הבאים, ברור לנו שמערכת החינוך לא תוכל להיפתח כפי שהיא נפתחה ולא בטוח שנפתח אותה בכלל. אני מניח שנקל בעיקר על הגיל הרך. אצל הגדולים יותר לא נפתח את הלימודים באופן מיידי וכנראה שהם יצטרכו לעבור ללמידה מקוונת".

חרדים בבני ברק צילום: עמית שעל

13:00 - 3,570 דו"חות חולקו ביממה האחרונה בגין הפרת תקנות הקורונה

המשטרה חילקה 3,570 דו״חות בגין הפרת תקנות הקורונה ביממה האחרונה. 2,134 דו"חות ניתנו בגין יציאה ממקום מגורים למטרה אסורה, 1,179 דו״חות בגין אי עטיית מסכה, 67 דו"חות בגין הפרת חובת הבידוד, 57 דו״חות בגין הפרות שונות של בתי עסק, וכן 109 דו״חות בגין שהייה במקום הפתוח לציבור ובבית עסק שפעילותם נאסרה או שהייה בחוף הים בניגוד לתקנות.

12:15 - מספר דורשי העבודה בישראל עבר שוב את ה-900 אלף

עדכון משירות התעסוקה: מהדיווח האחרון אתמול ועד הבוקר ב-7:00, נרשמו 14,723 דורשי עבודה חדשים. מאז 17 בספטמבר, יום לפני ערב ראש השנה וכניסת ההגבלות, נרשמו בשירות התעסוקה 178,020 דורשי עבודה - מהם 162,858 עקב יציאה לחל"ת ו-15,162 מסיבות אחרות.

מבין דורשי העבודה שנרשמו מאז 17 בספטמבר, עבור 132,962 זהו רישום שני או יותר מאז תחילת משבר הקורונה בחודש מרס (כ-75% מהנרשמים בגל הזה).  כיום רשומים בשירות התעסוקה 909,460 דורשי עבודה, מהם 572,908 בחל"ת.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

11:55 - חוקרים: הנזק ממערכת חינוך סגורה עד גיל 10 גדול מפתיחתה

צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה פרסמו היום דו"ח חדש, ולפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מהסיכון בפתיחתה. הדו"ח קובע כי צעד ראשון ביציאה מהסגר צריך לכלול פתיחה מחדש של מערכת החינוך עד גיל 10, במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה.

לדברים החוקרים, "הורים לא יוכלו לצאת לעבודה, ללא מסגרות לילדיהם. הנטל כבד בעיקר עבור משפחות ממעמד נמוך ואמהות חד-הוריות. אוכלוסיות מוחלשות סובלות גם מקושי להתמודד היטב עם הוראה מקוונת וכן מקושי בהבטחת תזונה הולמת לילדיהן בהיעדר מפעלי הזנה". סכנה נוספת: משפחות ישאירו את הילדים עם הסבים והסבתות ויגדילו בכך את הסכנה להם.

כיתה סגורה צילום: רויטרס

11:35 - 810 חולים קשה, שיעור הבדיקות החיוביות אתמול - 15%

עוד עדכון של משרד הבריאות: 4,953 אובחנו אתמול כחולי קורונה. מספר החולים קשה עומד על 810, ומספר המונשמים - על 205. 1,547 בני אדם נפטרו מתחילת המגיפה.

מספר המתים

11:30 - סיכום: עלות ימי הבידוד תחולק בין המדינה למעסיקים

משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל הגיעו היום להסכמות לגבי אופן התשלום בעבור ימי הבידוד. לפי הסיכום, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד כאשר העובד יישא בעלות היומיים הראשונים והמדינה והמעסיקים יחלקו את העלות של יתר הימים.

הסיכום הגיע בעקבות עתירה שהוגשה על ידי התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה וארגון חברות הנקיון, בה קבע בג"ץ כי המדינה לא יכולה להשית באופן גורף את ימי הבידוד על המעסיקים כימי מחלה. המדינה הייתה אמורה להשיב לבג"ץ עד היום מה הפתרון שנתנה, אולם מאחר והסיכום התקבל רק הבוקר, תוגש לבג"ץ בקשה לדחייה של 28 יום להסדיר את הנושא בחקיקה.

יו”ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר ישראל כץ צילומים: אגף הדוברות בהסתדרות, אבי מועלם

10:30  -עוד 4,949 אובחנו כחולי קורונה, שיעור החיוביים - 15%

מנתוני משרד הבריאות עולה כי 4,949 ישראלים אובחנו אתמול כחיוביים לקורונה. 15% מהבדיקות אתמול היו חיוביות - כלומר קרוב אחד ל-6.6 בדיקות היא חיובית.

מספר המאומתים צפוי לעלות בימים הקרובים, לאחר שמספר הבדיקות במהלך יום הכיפורים היה נמוך מאוד, ולכן גם מספר הפענוחים כעת עדיין אינו גבוה ביחס לשבוע שעבר - אז כבר נמנו יותר מ-8,000 מאומתים ביום.

בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,558 חולי קורונה, 779 מהם במצב קשה. 203 חולים מחוברים למכונות הנשמה. בין המונשמים - ילדה בת פחות מתשע ונער. 73% מהמונשמים הם גברים.

מספר הנפטרים עומד על 1,528. מאז הגיע הנגיף לארץ בחודש פברואר אובחנו בישראל 239,222 נדבקים, 122,340 מהם בחודש ספטמבר. החודש אובחנו בכל יום מעל 4,000 נדבקים חדשים בממוצע.

בישראל 64,608 חולים פעילים. ב-16 ערים ברחבי הארץ יש למעלה מ-1,000 חולים. 7,188 מהם הם תושבי ירושלים, 4,052 מתגוררים בבני ברק, 2,946 באשדוד, 2,184 בתל אביב יפו, 1,795 בפתח תקווה, 1,759 בנתניה, 1,695 במודיעין עילית, 1,474 בבאר שבע, 1,335 בראשון לציון, 1,293 בחיפה, 1,286 בחולון, 1,182 ברחובות, 1,170 בבית שמש, 1,116 באלעד, 1,059 בביתר עילית ו-1,001 באשקלון. 

בדיקת קורונה צילום: שאול גולן

10:15 - ח"כ מיקי זוהר: "למנות את משה בר סימן טוב לפרויקטור הקורונה"

יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד ח"כ מיקי זוהר קורא הבוקר (ד) לשר הבריאות יולי אדלשטיין, למנות את משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, לפרויקטור הקורונה על רקע העלייה בתחלואה.

"מה שחשוב זה מבחן התוצאה, ובשונה מגמזו - משה בר סימן עמד בו בהצלחה, ובגל הראשון הצליח לבלום את העלייה בכמות הנדבקים בקורונה ואף להוריד את מספר החולים והמונשמים. אין מתאים ממנו לשמש כפרויקטור הקורונה", אומר זוהר.

בר סימן טוב ניהל יחסי עבודה טובים עם נתניהו בגל הראשון של הקורונה, והדבר עורר במידה מסוימת תרעומת אצל שר הבריאות דאז יעקב ליצמן.

הבוקר פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי רה"מ בנימין נתניהו הציע לבר סימן טיוב לחזור לתפקיד מרכזי במאבק בקורונה. בר סימן טוב מסר כי "גורמים בממשלה מתייעצים איי מעת לעת ואני מביע את דעתי בנוגע למצב אבל לא ניתנה שון הצעה קונקרטית".

במערכת הפוליטית מעריכים שבר סימן יקבל הצעה לניהול החזרה לשגרה. הפרוייקטור פרופ' רוני גמזו אמור לסיים את תפקידו ב-1 בנובמבר ולחזור לבית החולים איכילוב שאותו הוא מנהל. (צבי זרחיה) 

משה בר סימן טוב צילום: צילום מסך