הציבור והממשלה לא יכולים להתעלם מהבעיות שעולות מהכרזתו של סטנלי פישר

1. הורדת הריבית מאותתת שמצב המשק לא משהו

לנגיד בנק ישראל לא נותרה ברירה. הוא מצא את עצמו עם הגב לקיר. המצב הכלכלי - ההאטה בצמיחה והירידה בתחזיות האינפלציה בישראל, המשך הדשדוש בארה"ב ובאירופה והחששות מפגיעה בצמיחה בסין - גרמו לו להבין שאם יש לו הזדמנות להוריד

אבל, יודע פישר ויודעים בבנק ישראל, שהורדת הריבית משמעותה שפיכת דלק על האש הגבוהה ממילא של בעירת מחירי הדיור. פישר של 2012 אינו פישר של 2008. בנק ישראל הפיק לקחים מזינוק מחירי הדיור שנבע בעיקר מהורדות הריבית (המוצדקות והמתחייבות) של תחילת המשבר הכלכלי.

לכן, מרגע שהחליט שהוא מוריד את הריבית, לא היתה לפישר ברירה - הוא היה מוכרח להפעיל במקביל צעדים לריסון הביקוש למשכנתאות. אחרת, הורדת הריבית היתה מגדילה עוד יותר את הביקוש לדירות, מה שהיה דוחף את המחירים כלפי מעלה, מגדיל את האינפלציה, וכל הורדת הריבית היתה הולכת לעזאזל.

מה שבאמת צריך להדאיג את הציבור זו העובדה שפישר חושב שאפילו ברמת הריבית הנמוכה 2.25%, לפני ההפחתה הצפויה ל־2%, הפעילות במשק עדיין זקוקה לזריקת עידוד מוניטרית.

2. צעדי הדיור מסמנים לממשלה שהיא חייבת לפעול

הצעדים שעליהם הודיע אתמול בנק ישראל להגבלת שיעור המינוף שהבנקים יוכלו לתת לרוכשי הדירות, כלומר שרוכשי הדירות יצטרכו להביא יותר כסף "מהבית", הם בבחינת איתות דחוף לממשלה - איתות שצריך להדליק נורה אדומה ומהבהבת במשרדי ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון.

לזינוק האדיר במחירי הדירות בשנים האחרונות יש סיבות גם מצד הביקוש וגם מצד ההיצע. פישר אחראי על צד הביקוש - על הריבית הנמוכה, שהופכת את המשכנתאות לזולות יחסית ואת רכישת הדירה להשקעה אטרקטיבית.

לכן הוא התערב בשנתיים האחרונות ארבע פעמים בשוק המשכנתאות, לא כולל ההתערבות שעליה הודיע אתמול, בניסיון לשמור על הבנקים ולהקטין את הסיכון שבחשיפה לתיק משכנתאות גדול מדי.

אבל פישר לא אחראי על צד ההיצע. על כך אחראים משרדי הממשלה. פישר רמז להם בשנים האחרונות יותר מפעם אחת, בחדרים סגורים ובאופן פומבי, כי הטיפול בצד ההיצע אינו טוב מספיק, אינו מהיר מספיק ואינו יעיל מספיק. עליית מחירי הדיור אמנם נבלמה לכמה חודשים, אולם לאחר מכן התחדשה.

הצעד שעליו הודיע פישר אמש נחשב בעבר ל"צעד יום הדין", צעד שיש להפעילו רק כשכלו כל הקצים. והנה, הצעד הופעל, האם זה אומר שיום הדין הגיע? לא.

אם יצטרך, פישר יוכל בעתיד להחמיר עוד יותר את ההוראה שפרסם אתמול. הוא יכול להחליט שזוגות צעירים שרוכשים דירה יצטרכו להביא, למשל, 50% מערך הדירה בהון עצמי ולא רק 25%. אבל אלה כבר ניואנסים. הפעלת נשק יום הדין היא איתות לממשלה - הכלים שבארגז הכלים שברשותי עומדים להיגמר. קדימה לפעול.

לו הממשלה החדשה תקים גוף שלראשונה ירכז את כל עבודת המטה בנושאי הדיור - גוף שיראה גם את צד ההיצע וגם את צד הביקוש, ותהיה לו סמכות מסוימת לסנכרן את כל השחקנים הממשלתיים שפועלים בתחום - ייתכן שפישר יוכל להרגיש שיש לו פרטנר במאבק.

3. הורדת הריבית מעדיפה את ההווה על פני העתיד

מלבד הצמיחה במשק ומלבד המאבק במחירי הדיור, להורדת הריבית יש משמעות נוספת - על ההווה ועל העתיד של הציבור הישראלי. הורדת ריבית טובה לציבור בהווה. היא מוזילה את עלויות המימון - קל יותר לרכוש מכוניות, דירות, וכל דבר אחר שכרוך בהלוואה שצריך להחזיר בריבית. לכן היא גם מוזילה את עלות ההשקעות, דבר שאמור לעודד את הפירמות לייצר יותר וכיוצא באלה.

אבל להורדת המחירים יש משמעות הרסנית לעתיד של הציבור, שכן ריביות נמוכות מקשות מאוד על הגופים שמנהלים את החסכונות להשיג תשואות ראויות על כספי הפנסיה. המשמעות עלולה להיות שבעוד כמה עשורים מי שיפרוש לפנסיה יגלה שכל מה שחסך לא מספיק בשביל לשמור על רמת החיים שהוא רגיל אליה. ככה זה כשמעדיפים את ההווה על חשבון הפגיעה בעתיד.