במפלגות הקטנות קוראים להעלאת מסי החברות והעשירים

יהדות התורה

במפלגת יהדות התורה לא מסכימים עם הדרך לצמצום הגירעון שבה נקטה הממשלה הנוכחית עד עכשיו. בתשובה לשאלות "כלכליסט", טוען יו"ר המפלגה משה גפני כי פגיעה בקצבאות, העלאת מסים על מעמד הביניים והעלאת המע"מ אינן הדרכים הנכונות לייצר עוד כסף לקופת המדינה. במקום זאת, ביהדות התורה קוראים להעלאת מס החברות, החלת מס על ירושה, מס גבוה יותר על רווחי הון והעלאת מדרגת המס על המשתכרים שכר גבוה במיוחד. "החברות והגופים הכלכליים הגדולים ישרדו העלאה מדודה במסים", אומר גפני.

בנוגע לעליית מחירי הדיור, במפלגת יהדות התורה סבורים כי "המדינה צריכה להכניס את היד לכיס" ונותנים כדוגמה את הפחתת הריביות על המשכנתאות לזכאי משרד השיכון.

בנושא חובות העתק שצברה חברת החשמל, מדגיש גפני כי בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים "אישרנו לחברת החשמל ערבויות מדינה שוב ושוב למרות הביקורת החריפה שהטחנו בהתנהלותה. הערבות הזו סייעה לכך שהמחיר של הצרכן לא עלה עוד. אבל אמרתי בדיון שהגיע הזמן לשים קץ לסחבת ברפורמה של חברת החשמל ולהפסיק את חגיגות השכר, החשמל חינם וההתנהלות השערורייתים של ה'אימפריה' שנקראת חברת החשמל".

גפני מזכיר עוד כי ועדת הכספים בראשותו הייתה זו שדרשה להקים את הוועדה הממשלתית לבחינת הריכוזיות, ומדגיש כי מפלגתו תפעל לקדם את הנושא בכנסת הבאה.

משה גפני צילום: עמית שעל

מרצ

גם יו"ר תנועת מרצ זהבה גלאון לא רואה את הפתרון לגירעון המדיני בקיצוץ בקצבאות והשירותים או העלאת המע"מ. במקום זאת, היא מציעה להעלות את המסים הישירים, להוסיף מדרגת מס שמינית על הכנסות של מעל 60 אלף שקל בחודש, לקבוע מס חברות דיפרנציאלי, ובעיקר "לשנות את סדר העדיפויות - לבטל את ההטבות והפטורים לעשירים, לחרדים ולמתנחלים, להתנות את תקצוב המוסדות התורניים בלימודי ליבה ולהפסיק להזרים מיליארדי שקלים בלי בקרה או פיקוח למשרד הביטחון". מעבר לכך, במרצ מתנגדים לביטול הפטורים הקיימים ממע"מ ואף מציעים להוסיף להם פטור ממע"מ על מוצרי מזון, תרופות ושירותים רפואיים, וקביעת מע"מ מופחת בשיעור של 5% על ספרים, עיתונים, אירועי תרבות וספורט ומכירה והתקנה של מוצרים אנרגטיים המביאים לחיסכון.

הכלכלה לאן? המפלגות מתמודדות עם 13 שאלות כלכליות איך סוגרים את הגירעון? האם להגביל את שכר הבכירים? כיצד מקצצים בתקציב הביטחון? ואיך מטפלים באיומים על הפנסיה? המפלגות חושפות לראשונה את תפיסת עולמן ואת התוכניות המפורטות שלהן להתמודדות עם האתגרים הכלכליים של ישראל תומר אביטל, 42 תגובות לכתבה המלאה 

גלאון מדגישה כי ההוצאה הממשלתית הגדולה ביותר שראוי לקצץ היא תקצוב ההתנחלויות. "כעשירית מתקציב הממשלה השנתי כיום יוצאת על תקצוב התנחלויות וההוצאה הזאת גדלה מדי שנה", אומרת גלאון. "לא יהיה צדק חברתי במדינת ישראל כל עוד ימשיכו להזרים מיליוני שקלים להתנחלויות". בנוסף לכך, קוראים במרצ גם להפסקת מימון מוסדות חינוך שבהם לא נלמדים מקצועות ליבה, "המטפחים את העוני ואת הבערות" לדברי גלאון.

מרצ קוראת עוד לשינוי מדיניות ביטוח לאומי, כך שמצד אחד יאוחדו כל תשלומי המסים והתשלום לביטוח לאומי ולביטוח הבריאות ייגבה כחלק ממס ההכנסה, ומצד שני ישונו הגדרות התשלומים כך שאדם הזכאי לקצבה לא יידרש למבחן הכנסות, אך ישלם מס בהתאם לכלל הכנסותיו לרבות הקיצבאות הפטורות היום מתשלום.

בנושא הדיור, מציעה מרצ לדאוג לשחרור קרקעות לבנייה, לבנות דירות חדשות לדיור ציבורי ולהגדיל את הסכומים שמועברים לזכאים לסיוע בשכר דירה. בנוסף, פועלת המפלגה לקידום רפורמה בתחם השכירות, שמטרתה להגביר את ההגנה על שוכרי הדירות ולאפשר בישראל שכירות ארוכת טווח.

בתשובה לשאלה האם יש צורך בהעלאת גיל הפרישה בישראל, מציעה גלאון לבטל את חובת הפרישה. "החוק היום, המאפשר לפטר אדם על סמך גילו בלי קשר לתפקודו או לכישוריו, הוא חוק מפלה שצריך לתקן", לדבריה. עם זאת, היא מדגישה כי זכות הפרישה היא זכות סוציאלית חשובה והעלאת הגיל שבו היא מתאפשרת תפגע בעיקר באוכלוסיות המוחלשות, ובפרט בנשים, אשר מפוטרות לעתים תכופות יותר, משתכרות בשכר נמוך יותר ומתקשות יותר למצוא עבודה בגיל מבוגר.

במרצ מזכירים עוד כי הפחתת הריכוזיות במשק היא קריטית ויש לקדמה, אך מסתייגים מהמלצותיה הסופיות של ועדת הריכוזיות אשר היו "גרסה חלקית ומרוככת של מה שהציבור קיווה לו". במרצ תומכים בהפרדה בין אחזקות פיננסיות לריאליות מהשקל הראשון, בהשטחת כל פירמידות השליטה לשתי קומות, בהטלת מגבלות על אחזקה צולבת באמצעי תקשורת ובביטול ההחלטה להאריך את יישום החוק מ־4 ל־6 שנים.

זהב גלאון צילום: אוהד צויגנברג

חד"ש

למפלגת חד"ש יש הצעה לדרך נוספת להתמודדות עם הגירעון המדיני, שהמפלגות האחרות לא הזכירו - מניעת המלחמה באיראן. מעבר לכך, קוראים במפלגה להפחית משמעותית את הכספים המועברים לתקציבי הביטחון וההתנחלויות, ובמקביל מציעים להלאים את משאבי הטבע, להעלות את מס החברות לשיעור של 34% ולהטיל מס עיזבון של 10% על כל עיזבון

יו"ר חדש מוחמד ברכה צילום: עמית מגל

שערכו מעל 3.5 מיליון שקל לנפש. בחד"ש מתנגדים לכל הרחבה של המסים העקיפים, בהם המע"מ, ולכל פגיעה בתנאי התעסוקה ובקרנות ההשתלמות. במקום זאת, הם מציעים להטיל מס על העשירים, להעלות את השיעור השולי של מס הכנסה, את מס החברות ואת מס רווחי ההון. את תקציב הביטחון מציעים בחד"ש לקצץ דרך הידברות עם העמים השכנים והימנעות מכניסה למלחמות מיותרות.

בחד"ש מאמינים, כי "מדינת ישראל צריכה להיות מדינת רווחה שמבוססת על ביטוח לאומי אוניברסלי ולא רק על ביטוח לעניים", ומוסיפים כי "אי אפשר לקיים גם מדינת רווחה וגם מדינת כיבוש. אנו מציעים לוותר על הכיבוש". מעבר לכך, תומכים בחד"ש בעידוד הבנייה הציבורית של דירות קטנות ובינוניות ויצירת דיור חברתי, כמו גם בפיקוח מחירים על מוצרי יסוד.

בנושא חברת החשמל קוראים בחד"ש לממשלה לקחת על עצמה את האחריות למימון הפערים במערכת החשמל, אך מוסיפים כי החברה צריכה להתייעל ולעבור לתעריפי חשמל דיפרנציאליים שיעודדו חיסכון בחשמל.

בפן התעסוקתי, חד"ש תומכת בהקמת קרן פנסיה ציבורית שלא למטרות רווח ומתנגדת לכפייה על אנשים לצאת לפנסיה בהגיעם לגיל פרישה. כמו כן, המפלגה תומכת בהעסקה ישירה במגזר הציבורי וחיסול תופעת עובדי הקבלן.

הבעיה העיקרית במערכת הבריאות לפי חד"ש היא הפערים הגדולים בין הפריפריה למרכז ובין הציבור היהודי והערבי, כמו גם העומסים הקיצוניים, תנאי העבודה ותהליכי ההפרטה המתמשכים.

בחד"ש תומכים בהפחתת הריכוזיות במשק וסבורים שהתיקונים שנעשו בחוק החברות להגבלת שכר הבכירים קטנים מדי. הפתרון הטוב יותר, לפי המפלגה, הוא כפיית הגבלה על שכר הבכירים כך שבעל השכר הגבוה בחברה לא ישתכר יותר מפי עשרים מבעל השכר הנמוך בה.

ארץ חדשה

מפלגת ארץ חדשה מתנגדת להעלאת יעד הגירעון המדיני, ולכן סבורה כי הבור התקציבי ימומן מהעלאת מסים לבעלי הון, הגדלת המיסוי על משאבי הטבע לשיעור של 80% ופתיחת הסדר הרווחים הכלואים שחתם לאחרונה שר האוצר. ארץ חדשה מעוניינת בהפיכת הארנונה למס פרוגריסיבי יותר ובביטול הפטורים הסקטוריאליים שניתנים במסגרת הסכמים קואליציוניים ותומכת בהטלת מס ירושה בהיקף שבין 15% ל־20% על כל ירושה מעל 10 מיליון שקל.

בעדיפות העליונה בתקציב המדינה הבא מציבה ארץ חדשה תוכנית לצמצום אי־השוויון דרך פירוק הריכוזיות ויצירת מקומות עבודה המתאימים לאופי התרבותי והערכי של אוכלוסיות ששיעור העסקתן נמוך כיום. בנוסף לכך, מעוניינת המפלגה לקצץ באופן משמעותי בתקציב הביטחון דרך העלאת גיל הפרישה ביחידות שאינן קרביות, לבטל משרדי ממשלה מיותרים ולפעול לאיחוד משרדי ממשלה קיימים - כל זאת במקום לקצץ בחינוך ובתשתיות. במפלגה מדגישים כי יש מקום להרחבת השירותים החברתיים בישראל בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות.

כפתרון לבעיית הדיור מציעים בארץ חדשה לעודד יזמים לבנות דיור בר השגה ודיור ציבורי לפי סבסוד מטעם המדינה, כאשר הרווחים מתחלקים לאורך השנים בין הקבלן והמדינה באופן מבוקר. כמו כן, ארץ חדשה תומכת בהגבלת גובה השכר המקסימלי בחברות ציבוריות והורדת שכר הח"כים כדוגמה אישית לשאר המשק והציבור.

עוצמה לישראל

אריה אלדד צילום: אלכס קולומויסקי

במפלגת עוצמה לישראל מאמינים שלא ניתן להעמיק את הגירעון המדיני, ובמקום זה מציעים להעמיק את הגבייה בקרב המגזר הערבי. לדברי יו"ר המפלגה אריה אלדד, הסיבה לכך היא ש"חלקם היחסי של ערביי ישראל בתשלומי מסים קטן משמעותית מחלקם באוכלוסייה הכללית".

אלדד מוסיף כי יש לתקצב פרויקטים לאומיים באמצעות כספי הפנסיה ומסביר, כי "מכיוון שהמדינה מחייבת חוסכים לחסוך לפנסיה, זהו צעד טבעי להשקיע את כספי הפנסיה בפרויקטים לאומיים תוך תשלום ריבית הוגנת לחוסכים. למשל, מימון של הרחבת נתיבי איילון באמצעות חלק מכספי הפנסיה ותשלום של 4% לשנה על הכספים שיושקעו בפרויקט. בצורה זו, חלק מכספי הפנסיה ישמשו את החוסכים כבר היום ולא רק בגיל 67".

כפתרון לבעיות במערכת הבריאות טוען אלדד כי על הממשלה לעודד את לימודי מקצוע הרפואה כדי להזרים כוח אדם חדש ומוכשר לתחום, לצד מתן זכות בחירת רופא או מנתח גם ברפואה הציבורית ותוספת של 2% בשנה לסל הבריאות לפיצוי על הזדקנות האוכלוסייה.

כפתרון להשתוללות שכר הבכירים מציע אלדד לשנות את מבנה התגמול כך שיהיה רב־שנתי ולא שנתי כפי שהוא כיום, ולחייב חברות שבהן מושקעים כספי ציבור לקבל אישור מוועדת הכספים אם שכר הבכירים בהן עולה על פי 50 מהשכר הממוצע במשק.

קדימה

שאול מופז צילום: יותם פרום

במפלגת קדימה תומכים בצמצום היקף הגירעון בעזרת קיצוץ בהוצאות הביטחון והשקעה בתשתיות לטווח הארוך שימומנו מהמגזר הפרטי באמצעות פרויקטים בשיטת BOT. יו"ר המפלגה שאול מופז סבור כי חידוש המשא ומתן המדיני יתרום להגדלת הכנסות המדינה וכניסת משקיעים זרים וכסף זר לישראל.

בניגוד לרוב המפלגות האחרות, במפלגתו של מופז מתנגדים לפיקוח מחירים על מוצרים במשק וסבורים כי הדבר הנכון לעשות הוא לאפשר לכוחות השוק לפעול תוך עידוד תחרות הוגנת. המפלגה סבורה כי יצירת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד תצמצם את הפערים בישראל. בנוגע לחברת החשמל סבורים בקדימה כי הפתרון לחובותיה הוא התייעלות, מעבר מהיר לשימוש בגז טבעי והשקעה של המדינה בתשתיות החברה.

לדברי יו"ר קדימה, מערכת הבריאות בישראל נמצאת בקריסה והפתרון למצב הוא לאזן את ההוצאה הלאומית על בריאות כך שתורכב מ־69% הוצאה ציבורית ו־31% הוצאה פרטית.

עם שלם

במפלגת עם שלם בראשות חיים אמסלם מסכימים להעלאה נוספת ומידתית של יעד הגירעון לאחר בחינה ומעדיפים העלאת מסים ישירה.

הפתרון לבעיית הדיור לפי המפלגה הוא הטלת מיסוי כבד על עשרות אלפי הדירות הריקות הקיימות באזורי הביקוש, בעוד בתחום יוקר המחיה יש להפחית את המע"מ על מוצרי צריכה הכרחיים ולהגביר את הפיקוח על מונופולים מסחריים כדי למנוע הפקעת מחירים לא הוגנת. מעבר לכך, עם שלם תומכת ברפורמה נרחבת בענף הבנקאות ובעצירת ההפרטה של שירותי מערכת הבריאות.