ל-84% מהמשפחות בעשירון העליון יש דירות, ובעשירון השני רק ל־54%

לפני שבועיים מנה לפיד את התחומים שהוא מתכוון לפעול בהם וציין: "את הורדת מחירי הדיור כתבתי פעמיים, ולא במקרה".

תחום הדיור יעמוד, אם כן, במרכז העניינים בתקופה הקרובה, והנתונים החדשים שפרסמה הלמ"ס ממפים את המאפיינים של תחום זה בקרב העשירונים השונים.

מסקר הוצאות משקי הבית עולה כי 84.1% מהמשפחות בעשירון העליון גרות בדירות בבעלותן. לעומת זאת, רק 54.1% מהמשפחות בעשירון השני מחזיקות בדירה משלהן, ובעשירון השביעי מתגוררות 78.4% מהמשפחות בדירות בבעלותן. ערך דירה ממוצעת בעשירון העליון הסתכם ב־2.4 מיליון שקל בשנת 2011, לעומת 919 אלף שקל בלבד בקרב העשירון השני. ערך דירה ממוצעת בעשירון השביעי היה 1.4 מיליון שקל.

שווי הדירות בשני קצוות קשת העשירונים מצביע על פער משמעותי של פי 2.7 בין העשירון השני לעליון, אלא שבנושא ביטוח הדירה ותכולתה הפערים גדולים פי כמה וכמה: משפחה בעשירון העליון מוציאה בכל חודש 144 שקל בממוצע על ביטוח הדירה, לעומת הוצאה של 8 שקלים בלבד בעשירון השני ושל 60 שקל בעשירון השביעי.

באר שבע צילום: חיים הורנשטיין

המשפחות בקרב מעוטי היכולת הן הגדולות ביותר, ובעשירון השני הן מונות חמש נפשות בממוצע, לעומת 2.5 נפשות בממוצע בעשירון העליון. נתונים אלה משליכים על הפערים במספר הנפשות המאכלסות כל בית בין העשירונים השונים. צפיפות הדיור בעשירון השני גבוהה כמעט פי שלושה מזו שבעשירון העליון ומסתכמת ב־1.45 נפשות בחדר, לעומת 0.53 נפשות בחדר בעשירון העשירי. לעומת זאת, צפיפות הדיור הממוצעת בעשירון השביעי מסתכמת ב־0.78 נפשות בחדר.

סעיף נוסף מסעיפי ההוצאות המושפע מכמות הנפשות בכל בית הוא ההוצאה החודשית על מים. בעקבות פערי הצפיפות מוציאות דווקא המשפחות העניות סכום חודשי ממוצע גדול יותר של 190 שקל על צריכה שוטפת של מים.

ההוצאה של העשירון השני על מים היא גם הגבוהה ביותר מבין כל יתר העשירונים, זאת לעומת הוצאות מים של 177 שקל, לדוגמה, בקרב המשפחות בעשירון העליון.