הרתעה מבוססת טכנולוגיה ורגולציה
הרפורמות הפיננסיות בחוק ההסדרים נוגעות בנקודות הרגישות של הבנקים וחברות הביטוח
בישראל שעל סף 2018 אין סיבה, לפחות לא כזו שנראית לעין, שיכולה להסביר מדוע עדיין קשה עד בלתי אפשרי לעבור מבנק אחד לבנק אחר. גם אין סיבה לכך שמבוטחים לא יקבלו פיצוי כספי אחרי ששילמו במשך שנים עבור פוליסות ייעודיות. הסיבה היחידה היא כסף גדול, כזה שחברות הביטוח והבנקים מגלגלים כשלקוחות לא עוברים בין בנקים וכשחברות ביטוח לא משלמות תביעות.
לחברות הביטוח יש טריקים רבים כדי לא לשלם למבוטחים. "יש הרבה רמאים", הוא תירוץ שנשמע במקרים רבים, ושבאמצעותו מסבירות החברות את הצורך להתעמק בכל מקרה. הבעיה היא שאף אחד כבר לא קונה את התירוץ הזה. הציבור לא נותן אמון בחברות הביטוח וחלק מהן מפנימות את הבעייתיות של הדבר, כמו AIG שהעמידה במוקד הקמפיין שלה את העובדה שהיא החברה שמשלמת את שיעור התביעות הגבוה ביותר. הקמפיין כמובן לא הדגיש מה גובה ההחזר, ובכל מקרה הוא ביקש להעביר את המסר שעדיף החזר של 50% על כלום.
מהבחינה הזו, היוזמה של רשות שוק ההון מספקת מענה הולם לסוגיית האמון הרגישה. הקמת מוסד הבוררות מספקת בראש ובראשונה כתובת - אנושית וממשית - לכל מבוטח שנפגע. זה בסיס טוב ליצירת הרתעה.
מימין: יו"ר כלל ביטוח דני נוה, יו"ר הפניקס אסי ברסטפלד ויו"ר איגוד חברות הביטוח יאיר המבורגר צילומים: אוראל כהן, עמית שעל
לוקחים דוגמה מהפנסיה
ההרתעה שטמונה ביוזמה של הפיקוח על הבנקים מורכבת יותר והיא מתבססת על שילוב כוחות בין רגולציה לטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא זו שמאיימת על הענקים הפיננסים של ימינו. הבנקים חוששים מכך שאם הם לא יצליחו להשתלט עליה או להפנים אותה, הטכנולוגיה תחליש אותם אט־אט. זו הסיבה לכך שהם מנסים להיות יותר יעילים. במקרים רבים מדובר על החלפת העובדים בטכנולוגיות. בפיקוח על הבנקים מבינים היטב את החרדה שהטכנולוגיה גורמת לבנקים, ויודעים שהתחרות האמיתית תגיע לא מכניסתו של ענק בנקאות בינלאומי לישראל או ממיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי־טפחות, אלא מטכנולוגיה, שתאפשר, למשל, מעבר בין הבנקים בלחיצת כפתור.
בפיקוח על הבנקים יודעים שיש למהלך כזה פוטנציאל. מספיק להביט לעבר המהפכה שחוללה הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר כשאיפשרה לעבור בין קרנות פנסיה באמצעות מחשב בלבד.
היתרון שבאיחוד שורות
על רקע התקופה הפוליטית הסוערת, אחד מהדברים המפתיעים בקידום המהלכים הללו הוא אחידות השורות. המהלכים מקודמים על ידי משרד האוצר, בנק ישראל, רשות שוק ההון ושר האוצר משה כחלון, יוזם רפורמת הסלולר שמרחפת מעל היוזמה של הפיקוח על הבנקים ושהביאה אותו עד הלום.
מסיבות תועלתניות או ערכיות, כחלון, שהתמיכה הציבורית בו דעכה בשל הזיגזג שלו בכל הנוגע לחוק ההמלצות, תומך במהלכים האלו משום שהוא זקוק להצגת הישגים באופן קריטי. עם זאת, גם אם הרפורמות אכן יוכנסו לחוק ההסדרים, הדבר לא מבטיח שהן יישארו בתוכו. רפורמות רבות נזנחו בסופו של דבר ברגע האחרון, בעיקר רפורמות מסוג זה שלהן מתנגדים רבים.
ואם באיחוד שורות עסקינן לשם הגברת התחרות, אולי עדיף לכחלון לסגת מהחוק שיאסור על ביצוע המיזוג בין אגוד למזרחי־טפחות ללא אישור שלו ושל שר הכלכלה אלי כהן.
