רחל הקופירייטרית הגדולה ביותר

המפעל הציוני כולו התאפשר תודות למילים. המילים של הרצל, אחד העם ואוסישקין הצליחו לגרור אלפי יהודים מאירופה השבעה של תחילת המאה היישר אל השממה המסולעת והבוגדנית שהיתה אז פלסטינה. המילים של גורדון, ברל, ושזר גרמו להם להישאר.

זה לא היה פשוט כמובן. תנאי המחיה בארץ

אחת הייתה גאון. רחל בלובשטיין קראו לה. רחל המשוררת. השנה היא חוגגת יום הולדת 118. השיר השבועי אותו פרסמה רחל ב"דבר" הפך במהרה לעמוד האש של המחנה החלוצי- ציוני בארץ.

רחל כתבה ישר מהלב מילים שריחפו באוויר הלוהט של הארץ מראש פינה ועד גדרה, מיפו ועד כנרת. מילים חזקות, מילים מחזקות, מלהיטות לבבות פועלים, מזקיפות חקלאים נואשים, מחזירות ברק לעיני השומרים העייפים בשדות. הרבה לפני הטלוויזיה, הדי וי די והאינטרנט היו רק מילים. המילים של רחל.

אנחנו, הפרסומאים רגילים לקחת מסרים מורכבים ולהכניסם למשפט אחד. מדי יום אנחנו מתמודדים עם אתגרים כאלו. "איך אפשר להכניס את זה בשלושים שניות?" האם אפשר להוריד מהמשפט בשלט החוצות שתי מילים? איזו מילה בתשדיר הרדיו או הבאנר באינטרנט תייצר את האפקט הגדול ביותר?"

רחל עשתה את זה באינסטינקט ו... בעברית! שפה שזה עתה למדה. כל מילה שלה בסלע, אין אות חסרה, אין נקודה מיותרת. כל מילה חודרת עמוק ומתפרקת לאלף משמעויות. היא ידעה לתמצת עד למינימום כל מחשבה, רעיון וגעגוע. היא הצליחה "למכור" בשורות ספורות את הרי הגולן, הגליל והכנרת כמו שאף אחד לא עשה לפניה. ולצערנו גם לא אחריה.

לכתיבה התמציתית, הבהירה והמדויקת של רחל יש כמובן דוגמאות רבות. את השירים שהשאירה אחריה הלחינו וביצעו במשך השנים אמנים רבים ומוכרים.

אני בחרתי להביא כאן רק דוגמה אחת שבעיניי ממחישה היטב את הייחוד שלה כמשוררת. מדובר בשיר "גן נעול". זהו שיר מיוסר שכתבה רחל לזלמן רובשוב, לימים זלמן שז"ר – הנשיא השלילשי של מדינת ישראל. היא פגשה אותו בכנרת ובין השניים התפתח סיפור אהבה נטול הפי אנד. את התסכול המתמשך מאופיו של אדון זלמן ומאופיו של הקשר קיפלה רחל בשיר האהבה הנכזבת היפה והתמציתי ביותר שנכתב בעברית:

גן נעול 

לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?

וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע

וְהִנֵה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.

גַּן נָעוּל – אָדָם.

הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע

עַד זוֹב דָּם?

בעיני, רחל היתה הקופירייטרית הגדולה ביותר שקמה לנו. למרות שחייה היו קצרים וטראגיים היא השאירה אחריה מורשת ממנה יכולים כולנו ללמוד. וקצת לקנא.

הכותב הוא שותף וסמנכ"ל קריאייטיב בגליקמן נטלר סמסונוב