"פחות פרסומות לא ימנעו את ההשמנה"

הקבינט החברתי־כלכלי אישר אתמול את "התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא" של משרד הבריאות. האישור צפוי לקבל תוקף של החלטת ממשלה בתוך שבועיים, ועיקרי התוכנית עוסקים בהנגשת השימוש במכוני כושר; הגבלת המכירה של מזון עם תכולת שומן טראנס גבוהה; סימון ערך קלורי בתפריטים במסעדות; והגבלת פרסום מזון עם ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית שיא ושעות צפיית ילדים. תקציב התוכנית ל־2011–2015 יעמוד על יותר מ־200 מיליון שקל, כאשר משרד הבריאות צפוי להשקיע לפחות 175.5 מיליון שקל.

תוכנית מסוג זה עלולה לפגוע במפרסמים ובחברות מענפי המזון. יצרניות של מזון בעל ערך תזונתי נמוך סירבו להתייחס לנושא, אך בענף המסעדנות דווקא בירכו על החקיקה הצפויה בטענה שהם כבר החלו לעשות צעדים בכיוון. "נקבל את החוק בברכה", אומר רונן נימני, מנכ"ל רשת קפה קפה. "בשנה הקרובה נשיק תפריט שתהיה בו התייחסות לערך קלורי. בבתי קפה יש בעיקר כריכים וסלטים עם מרכיבים בריאותיים, ואם נצטרך לציין את הערך הקלורי - זה רק יוסיף".

הגבלת פרסום מזון עם ערך נמוך בשעות צפיית ילדים וצפיית שיא צילום: shutterstock

ותוכניות בישול?

במקדונלד'ס ישראל מפעילים תוכנה המחשבת את הערך התזונתי של כל המוצרים המוצעים בתפריט. לפני שבע שנים החלה הרשת בתהליך הדרגתי של הכנסת מרכיבים בריאים יותר למזון, שימוש בשמן קנולה והפחתת אחוזי השומן בבשר. עמרי פדן, מנכ"ל הרשת, אומר כי הוא מחכה כבר שבע שנים לחקיקה מהסוג הזה, אבל היא חייבת להיות מדעית. "כבר מזמן אין שומן טראנס במזון ואנו עומדים בכל הדרישות הכי נוקשות. אני בעד החוק, אבל צריך להגדיר בדיוק מה זה מזון בריא וכמה ערך קלורי צריך להיות ב־100 גרם מזון. אי אפשר לדבר בשמות תואר ולהגיד שאסור לפרסם המבורגר או צ'יפס. זו תהיה הטיפשות בהתגלמותה. צריך להגדיר כמה שומן טראנס, כמה אחוזי שומן, כמה נתרן צריך להיות ב־100 גרם מזון, ואז היצרן יידע אם מותר לו לפרסם או לא. 99% ממוצרי מקדונלד'ס עומדים כיום בקריטריונים כפי שהגדיר החוק האמריקאי".

לדעת פדן, החוק צריך להתייחס גם לתוכניות הבישול שמשודרות כיום בטלוויזיה. "אם מישהו חושב שמה שמבשלים בתוכניות הבישול זה מוצרים בריאים, אז הוא טועה. חובה להחיל את החוק הזה גם על תוכניות בישול".

היפר־חקיקה

יוסי אלבז, מנכ"ל דומינוס פיצה, מספר שהרשת הולכת לבצע מהלך ראשון מסוגו ולפרסם את הערך הקלורי של הפיצות על אריזות המשלוחים. "אם אצטרך לפרסם את הערכים הקלוריים, לא תהיה לי כל בעיה. אנחנו מרגישים מאוד בנוח עם הנתונים של הערך הקלורי של המוצרים שלנו וזה יעשה לנו טוב". אלבז מבטיח שבפיצה הנמכרת ברשת אין כל שומן טראנס.

בעמותת הדיאטנים והתזונאים אומרים כי הצלחת התוכנית של משרד הבריאות תלויה בזרימת כספים מהמשרד לגופים שמטפלים בקידום הבריאות. אדוה הימן, מנכ"לית העמותה: "אני גם מפחדת מהיפר־חקיקה. יש מחשבה שהכל ייפתר בחקיקה, אבל מה קורה כשהציבור אינו בשל מבחינת מודעות וידע וכשהתעשייה לא מוכנה לשתף פעולה? זו בעיה. הסיכוי לאכיפה ולשינוי הוא קטן. לכן צריך קודם כל להכין את השטח והתעשייה ורק אחר כך להיעזר בחוקים".

ומה לגבי הסעיף המטיל מגבלות על פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך? יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן־בר־ריבנאי המטפל בין השאר במוצרי שטראוס־עלית ובדגני תלמה, מקווה שהמגבלות שיוטלו לא יהיו דרקוניות. "מדובר בנושא חשוב", סבור לובטון. "בסך הכל אני מאמין שהמוצרים עדיין ידרשו פרסום ונמצא אפיקים לעשות זאת". לדעתו, "גם אם תהיה פגיעה ברווח של המשרדים בעקבות ירידה אפשרית בהיקף הפרסום, היא תהיה שולית".

לעומתו, יאיר גלר, מבעלי משרד גלר־נסיס־פובליסיס המטפל בחטיפי אסם, יוצא נגד הכוונה להטיל מגבלות פרסום. "זהו אמצעי שנוח למחוקק, אבל אלו לא צעדים שיטפלו בבעיות האמיתיות. הפתרון הוא הסברה ומניעה בתחום החינוך. אם הפרסום לא יציג לילדים את המוצרים, אז הילדים ייחשפו אליהם במקומות אחרים. זה לא מה שימנע השמנה, כשם שהירידה בהיקף פרסום האלכוהול לא הפחיתה את היקף האלכוהוליזם". לשאלה האם הטלת מגבלות על פרסום מזון לא בריא תפגע בהכנסות המשרד השיב גלר: "כל מגבלת פרסום יוצרת איזושהי בעיה אשר עלולה לפגוע בהכנסות".