קמפיין עולמי: שירת המסור
ממבט ראשון הכל נראה כל כך פסטורלי. הרקע הנוגה, הציפורים שנמצאות בדיוק איפה שהן אמורות להיות. חוץ מהמסור החשמלי השקט במיוחד שמתחבא בפינה
נתחיל בגילוי נאות - אני מת על ציפורים. ממש. פעם חשבתי לעזוב הכל ולנסות להתקבל לעבודה בתור עוזר צלם של פלייבוי (איך זה קשור לציפורים? זה לא קשור. זה פשוט משהו שתמיד רציתי לעשות). אבל נחזור לציפורים. בפעם הראשונה שראיתי את המודעה הזאת, בהיתי בה איזה עשר דקות. ממש הסתכלתי. ואני נשבע שממש לא הבנתי מה רוצים ממני. פשוט כי לא מצאתי שום דבר מוזר בה. להפך. הכל היה מושלם. כבר ממבט ראשון הכל נראה כל כך פסטורלי. הרקע הנוגה, הטבע החי מסביב, הציפורים שנמצאות בדיוק איפה שהן אמורות להיות, במין שלווה כזאת שדבר לא יכול לפגוע בה. חוץ כמובן מהמסור החשמלי שמתחבא בפינה והכיתוב שלו "רק 88 דציבלים". כי ככה זה מסורים חשמליים שקטים במיוחד - לא רק שלא שומעים אותם, אם לא מחפשים, גם לא ממש רואים.
הכותב הוא סמנכ"ל קריאייטיב במקאן אריקסון