"האקזיט סכסך בין שותפי טבע נאות"
אבי טולדנו, שותף של קרן שמרוק בטבע נאות, טוען בתביעה כי הסכסוך ביניהם פרץ בשל סירובו למכירת החברה. שמרוק: הסכסוך – בשל ניהול כושל של טולדנו
08:1201.01.13
האם תשואה חלומית של פי שבעה על ההשקעה היא בסיסו האמיתי של סכסוך בעלי המניות בטבע נאות? כך לפחות טוען אבי טולדנו, בתביעה שהגיש כנגד תביעה של קרן שמרוק נגדו. השניים שותפים בשליטה בטבע נאות, שאותה רכשו בסוף 2006 תמורת 10 מיליון דולר. טולדנו טוען כי שמרוק ניהלה מגעים בסוף 2011 עם משקיעים שמוכנים לרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר. כאשר טולדנו הבהיר לקרן ההשקעות כי הוא אינו מוכן למכור את חלקו - פרץ לטענת טולדנו הסכסוך בין הצדדים.
"לאחר הפיצוץ יצאה שמרוק למסע נקמה"
קל להבין כיצד קרן השקעות המחויבת ממילא לממש את אחזקותיה בתוך כמה שנים כדי לספק תשואה למשקיעים שהזרימו אליה כספים, תהיה מעוניינת בהחזר מהיר יחסית על ההשקעה שלה.
מנגד, ניתן להבין גם מדוע טולדנו, שאינו מחויב להחזר השקעה מהיר ומעוניין לנהל את החברה בטווח הארוך, לא יסכים לאסטרטגיית היציאה המהירה של שמרוק. בכל מקרה, טולדנו טוען כי התנגדותו לתוכנית המכירה הביאה לפיצוץ העסקה - ולאחר הפיצוץ יצאה שמרוק למסע נקמה בטולדנו, שכלל את פיטוריו מתפקיד המנכ"ל בישיבת דירקטוריון מפתיעה, וכן את הגשת התביעה הראשונה של שמרוק בספטמבר האחרון.
שמרוק מצדה מכחישה את הטענות האלה של טולדנו, וטוענת כי שורש הסכסוך הוא בניהול כושל של טולדנו שהוביל לאי־חידוש כהונתו כמנכ"ל משותף בחברה בסוף 2011, וכן רומזת למהלכים לא כשרים שביצע טולדנו בחברה ובהתנהלות מול שמרוק.
עם זאת, גם שמרוק טוענת כי חלק מהמניעים לפעילותו של טולדנו הם פירוק החבילה בין השותפים. בכתב התביעה של שמרוק נכתב כי "טולדנו החל ב'מסע מלחמה' נגד שמרוק ונגד יתר בעלי המניות, כמו גם נגד נושאי משרה בחברה, אשר מטרתו (שלא עלתה יפה עד כה ולא תעלה יפה גם בעתיד) להפעיל לחץ בלתי לגיטימי על שמרוק כדי לגרום לה לרכוש במחיר מופקע את זכויותיו של טולדנו (או למכור את אחזקותיה לטולדנו בנזיד עדשים)".
נשיא קרן שמרוק סטנלי גולד (מימין) ומנכ"ל טבע נאות מיכאל אילוז צילום: אפי שריר שמרוק טוענת בתביעה שהגישה נגד טולדנו בספטמבר האחרון, כי טולדנו הונה את הקרן כדי שזו תזרים 3 מיליון שקל כדי לרכוש אופציה שניתנה לחברת האחזקות של טולדנו עם רכישת השליטה בטבע נאות בסוף 2006. התנאים לרכישת האופציה סוכמו עוד ב־2007, והיא נרכשה בפועל בפברואר 2008. כעת טוענת הקרן כי טולדנו היה צריך להעמיד מחצית מסכום רכישת האופציה - ותובעת ממנו 1.7 מיליון שקל.
טולדנו טוען כי פוטר מתפקיד המנכ"ל שלא כדין, וכן כי הסכם הרכישה מקנה לו זכות למנות מנכ"ל לחברה לפי בחירתו. כמו כן טוען טולדנו כי שמרוק משלמת שלא כדין לנושאי משרה מטעמה בחברה, ולא משלמת לדירקטורים מטעמו של טולדנו. כמו כן טוען טולדנו כי שמרוק התחייבה להעביר לו מניות ולא עשתה כן. במקביל, טוען טולדנו כי בין החברה לקיבוץ מתקיימות עסקאות בעלי עניין שלא אושרו כדין וכי שמרוק עשתה שימוש בקב"ט של החברה כדי "לתפור לו תיק".
טולדנו טוען כי בני משפחה שלו פוטרו מהחברה רק בשל קרבתם המשפחתית אליו. כך למשל פוטרה מהחברה מרים טולדנו, אחותו של אבי טולדנו, ששימשה כיועצת משפטית. כמו כן מאשים טולדנו כי שמרוק מינתה מבקר פנים לטבע נאות שכל תפקידו לרדוף אותו וכי עבודתו "רחוקה מלעמוד בסטנדרטים ראויים של ביקורת פנים" ו"מדיפה ריח של רדיפה אישית". בשמרוק דוחים את הטענות האלה, אך טרם הגישו את תשובתם לתביעה שכנגד שהגיש טולדנו.
"הניהול נכשל על רקע רכישה בגרמניה"
טולדנו דוחה מצדו את טענות שמרוק בכל הקשור להתנהלותו ברכישת האופציה, וטוען כי העובדה ששמרוק עד היום לא טענה על הטעיה לכאורה על ידי טולדנו בנושא האופציה מעידה על כך שהנושא עלה על סדר היום רק לאחר שהסכסוך פרץ בין הצדדים, והוא למעשה "תירוץ להתנער מהתחייבויותיה" של שמרוק. בתביעה הקודמת שהגישו נגד טולדנו טוענים בשמרוק כי הניהול של טולדנו היה ניהול כושל, בין השאר על רקע רכישת חברה מקבילה בגרמניה, עסקה שלא עלתה יפה והביאה את החברה להפסדים גדולים. ככל הידוע טבע נאות עדיין ממשיכה להחזיק בחברה הגרמנית וככל הנראה תמכור את פעילותה כדי להחזיר מעט מהכספים שהשקיעה. את קרן שמרוק מייצגים עוה"ד יחיאל פישר ואמיר לוזון, ואת טולדנו מייצגים עוה"ד אלי שמילביץ' ואמנון בורנצוייג.
