שולה המוקשים של רשות השידור: מפעילים גוף מדיה בדרכו האחרונה

ביום שני שעבר, עם כניסת חוק השידור הציבורי החדש לתוקף, הגיע כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן מלווה בפמליה גדולה של אנשי צוותו לביקור ראשון בבניין רשות השידור ברוממה, ירושלים. בכך ניתן האות לחילופי השלטון הדרמטיים שבמסגרתם קיבל הכנ"ר את כל סמכויות הניהול ברשות השידור, והמנכ"ל, המליאה והוועד המנהל של הרשות סיימו בבת אחת את תפקידם.

חילופי השלטון ימשיכו היום, כאשר ייכנס לתפקידו העורך הראשי החדש של הרשות יונה ויזנטל, עד לאחרונה סמנכ"ל התוכן של yes, שמונה על ידי הכנ"ר. הטייטל עורך ראשי שקיבל ויזנטל מטעה, מכיוון שהוא מקבל את מלוא הסמכויות שהיו למנכ"ל הרשות. ויזנטל לא יהיה אחראי רק להפקות ותוכן, אלא לכלל הנושאים שבהם עוסקת הרשות על 1,600 עובדיה, כולל ניהול אגף הגבייה הידוע לשמצה.

ויזנטל. יצטרך להחליט מה לעשות עם תוכניות הסאטירה "לאטמה" ו"היהודים באים" שלא שודרו צילום: רמי זרנגר

בעוד ויזנטל יהיה המנכ"ל, הכנ"ר ישמש כוועד המנהל והמליאה, יאשר התקשרויות גדולות ואת לוחות השידורים שיגיש המנכ"ל, ויבקר את פעילות הרשות עד לסגירתה בשנה הבאה. עורכי הדין החיצוניים שבחר הכנ"ר, דרור ויגדור ואמנון לורך ממשרד יגאל ארנון ושות', לא צפויים לעסוק בניהול השוטף של הרשות אלא רק בהליכי פירוקה כמו מכירת הנדל"ן, סיום העסקת עובדים והעברת זכויות שידור לידי תאגיד השידור הציבורי החדש שיוקם.

נוסף על כך, צוות הכנ"ר יטפל ישירות בכמה נושאים אקוטיים כמו פרויקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור. הטיפול הלקוי בארכיון מצד הרשות זכה לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה במאי האחרון. לדברי המבקר, חומרי הארכיון — שכולל אוספי קול ותמונה בעלי חשיבות לאומית — אינם מגובים ונתונים בסכנת כליה בשל תנאי אחסון לא נאותים. חלק מהחומרים ההיסטוריים כבר נעלמו ולא ניתן לאתרם. הארכיון יהיה אחד הנכסים שיעברו לבעלות התאגיד החדש עם תחילת פעולתו.

תפקידים לא מאוישים והרבה חוסר מוטיבציה

הצמד האן וויזנטל מגיע לרשות מצויד בצוות גדול של כלכלנים ומשפטנים ובסמכויות נרחבות בחוק. השניים מוסמכים להדיח את דרג המנהלים הבכיר הכפוף למנכ"ל ובמידת הצורך גם עובדים אחרים מהרשות. החוק מאפשר להם גם להביא מבחוץ מנהלים חדשים או לשכור יועצים חיצוניים שיסייעו בתהליך. כל מקרה של מחלוקת לגבי סיום העסקת עובד מטעמי משמעת, למשל, יובא ישירות לאישור בית המשפט המחוזי, שמלווה את תהליך הפירוק, במקום לבתי הדין לעבודה.

עם זאת, האן וויזנטל צפויים להיתקל בארגון כאוטי, מבולגן, מוזנח ומפולג. בצוות של האן גילו את האנדרלמוסיה השוררת ברשות כבר בשבוע שעבר. עם כניסתו לתפקיד, המנכ"ל היוצא יוני בן מנחם והמנהלים הבכירים ברשות העבירו להאן רשימה ארוכה של נושאים הדורשים טיפול מיידי, כמו הארכת התקשרויות עם ספקים. חלק גדול מההתקשרויות הסתיימו לפני חודשים, אך איש לא טיפל בהם עד עכשיו.

האן העדיף לדחות את הטיפול ברוב הנושאים עד להגעתו של ויזנטל, אך עניין אחד שאנשיו לקחו על עצמם להסדיר היה הארכת ההסכם עם חניון הסמוך לבניין רוממה המשרת את העובדים. אנשיו של הכנ"ר ביקשו לעיין בהסכם הנוכחי עם החניון, אך אף אחד ברשות השידור לא הצליח לאתר אותו. בסופו של דבר, לאחר שניגשו פיזית לחניון, התברר שהוא הפסיק לפעול ויש למצוא פתרון חלופי בסביבה.

האן העביר לרשות עוד לפני כניסתו מכתב מפורט בן ארבעה עמודים, ובו ביקש לקבל את כל הסכמי ההתקשרות ואת טופסי הדיווח למס הכנסה על עובדים. לדברי מקורביו, "חלק מהדברים הגיעו וחלק לא, וגם מה שהתקבל לא היה מתודי ומסודר".

גורם ברשות הסביר כי "בכירי הרשות לא מתמצאים אחד בעניינים של השני כי בן מנחם לא קיים ישיבות הנהלה. אין תיאום, אין החלפת מידע ואין ראייה כוללת. אמנם יש עובדים מוכשרים בארגון, אבל יש גם הרבה חוסר מוטיבציה, ומנהלים עם ראש קטן שיודעים שהם הולכים הביתה ועסוקים בחלקת האלוהים הקטנה שלהם".

שדרת הניהול הבכירה ברשות מלאה בחורים שאותם יצטרך למלא ויזנטל. סמנכ"ל כספים אין, גם לא חשב ולא סמנכ"ל שיווק. מליאת רשות השידור אמנם אישרה את מינויו של אילן דה־פריס למנהל הטלוויזיה בחודש ינואר, אך המנכ"ל בן מנחם סירב לקלוט אותו לעבודה עד היום.

בחלק מהתפקידים, כמו סמנכ"ל אגף הגבייה, מכהן ממלא מקום, לאחר שהחרם שהטילה ההנהלה על החלטות המליאה לא אפשר להתקדם במינוי. גם בדרג הביניים יש תפקידי מפתח לא מאוישים, כמו מנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה. משה נסטלבאום, האחרון שאייש את התפקיד, פרש ביולי על רקע עתירה לבג"ץ נגדו.

ההערכות ברשות הן שוויזנטל ינצל סעיף שהוכנס ברגע האחרון וידיח חלק גדול מנושאי המשרה המקורבים לבן מנחם. עם זאת, המטרה של ויזנטל והאן אינה לבנות מחדש את הרשות, אלא לשמור על הקיים. בשיחות פנימיות אמר האן כי "נושא משרה שנחשוב שהוא טוב, אין סיבה שלא ניעזר בו. נבדוק כל מקרה לגופו".

הרשות בדרך לגירעון ענק ואין תכנים לשדר

ברשות פעלו גם כוחות כמו היו"ר אמיר גילת ויו"ר ועדת הכספים של המליאה דוד חיון, שהובילו לראשונה לאחר שנים לאישור תקציבים מאוזנים. אולם לאור חוסר הוודאות לגבי המשך קיום הרשות, באוצר טרם אישרו את תקציב הרשות ל־2014 וההנהלה פועלת על בסיס התקציב של השנה שעברה. בתנאים אלו צפויה הרשות לסיים את השנה בגירעון ענק של 100 מיליון שקל.

ויזנטל והאן יצטרכו לבצע קיצוצים והתאמות מהירות בתקציב כדי להגיע לאיזון פיננסי, משימה לא פשוטה בהתחשב בכך שיותר מ־50% מהוצאות הרשות הן על שכר, והחוק לא מתיר פיטורי עובדים מטעמי התייעלות עד סגירת הרשות.

כדי שלערוץ 1 יהיו תכנים לשדר עד לסגירתה הסופית של הרשות באפריל 2015 (עם דחייה אפשרית עד אוקטובר), יצטרך ויזנטל גם להוציא לדרך הפקות חדשות. חוק רשות השידור הישן קבע כי ב־2014 חייב הארגון להשקיע לפחות 75 מיליון שקל בהפקות מקור חיצוניות, אולם לא ברור אם ויזנטל והאן יראו עצמם מחויבים להסדר, בהתחשב בשינוי הנסיבות.

ברשות מספרים על רשימה שחורה של עיתונאים ומגישים שהודרו מן המסך בשנים האחרונות על רקע עימותים מול ההנהלה. כמו כן, מזכירים שם כי שתי תוכניות סאטירה פוליטית שנויות במחלוקת שהפקתן הושלמה - "לאטמה" ו"היהודים באים" - לא שודרו מעולם מסיבות שונות. ייתכן שהעדות הראשונה לשינוי האמיתי המתרחש ברשות השידור תהיה הופעתן של שתי תוכניות אלה על המסך.