רק הבוקר יגיעו פקחי משרד הבריאות לתלמה

כחודש אחרי שיוניליוור גילתה את זיהום הסלמונלה בקו הייצור של תלמה במפעל בערד, וכשבוע וחצי לאחר התפוצצות הפרשה, צוות מתוגבר של משרד הבריאות יגיע לשם רק הבוקר כדי לבצע תחקיר וכדי ליטול דגימות. ניתן להעריך שמה שמנחה את שר הבריאות יעקב ליצמן ואנשיו בביקור זה היא תחושת העלבון הנובעת מכך שיוניליוור הוכיחה לציבור עד כמה הוא לא יכול לסמוך על הרגולטור שישמור על בריאותו — שכן מעט מאוחר לאסוף דגימות מרצפת המפעל בערד. למעשה, נראה כי רק עכשיו גילו במשרד הבריאות שהסתמכות אוטומטית על הצהרות יצרן, גדול ככל שיהיה, אינה ערובה לאמת.

ביום שישי בצהריים, כשבוע וחצי לאחר שהתפוצצה הפרשה, משרד הבריאות שבר שתיקה בנושא הזיהום במפעל כשהוציא הודעה רשמית חסרת תקדים בתקיפותה לפיה הוא שוקל לנקוט בכלים המשפטיים העומדים לרשותו נגד יוניליוור, לרבות ביטול ההיתר לסמן אריזות בתקן בקרת איכות GMP שניתן לחברה. האישור לסמן אריזות מזון בסמל GMP ניתן ליצרני המזון מחוייבים לעמוד בדרישות תקנות בריאות הציבור. יצרנים בישראל המבקשים לקבל היתר לסמן את מוצריהם בסמל זה צריכים להחזיק בתעודה תקפה המעידה על עמידה בתקן מערכת איכות ISO 9002 שניתנה על ידי מכוני בקרה מוכרים ותעודה תקפה המעידה על עמידה במערכת ניתוח סיכונים. עוד נדרש מהיצרן רישיון עסק בתוקף, רישיון יצרן בתוקף, הימצאותו של מהנדס או טכנולוג מזון במפעל ודו"ח תברואי ללא הערות מהותיות. לא כל מפעל נדרש להחזיק בתקן, והחובה חלה רק על מפעלים המייצרים תוספי תזונה ומפעלים המסמנים מוצרים ללא גלוטן. הסרת התקן עלולה לפגוע ביוניליוור אם תתמוד במכרזים הדורשים מזון בתקן זה.

משרד הבריאות התחשב בתירוצים של יוניליוור

ליצמן עצמו התייחס ביום שישי האחרון לפרשה, ואמר כי "יוניליוור כשלה בהתנהלות, שיקרה לציבור ולמשרד הבריאות ואנו רואים זאת בחומרה. אנו שוקלים להסיר את הרשיון בקו הייצור, לא נוכל לסמוך עליהם. צוותי משרד הבריאות חוקרים את המקרה החמור שכרוך בפגיעה בציבור".

גם מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב לא חסך ביקורת ורמז לכך שהטיפול ביוניליור יעשה למען יראו ויראו בתעשיית המזון, כשאמר "כל התעשיה תראה כעת מה המשמעות של לעבוד בצורה לא נאותה מול הרגולטור". מהדברים של בר סימן טוב ניתן ללמוד בעיקר על המבוכה אליה נקלע המשרד. הוא התייחס ביום שישי לכך שאילץ את יוניליוור לחשוף את מספרי האצוות של המוצרים הנגועים, אותם סרבה לתת לתקשורת, אלא שאם המשרד היה מבצע את תפקידו כפי שצריך הוא היה טורח לדרוש את הנתונים הללו כבר עם פרוץ הפרשה. ניתן להעריך שניתן היה למצוא חלק מהמוצרים על המדפים ולמנוע מציבור רחב לצרוך אותם.

גורם במשרד הבריאות מספר על סחבת בטיפול המשרד בנושא. "כלי תקשורת פנו אלינו בתחילת השבוע שעבר בטענה שיוניליוור לא מוכנה לפרסם את מספרי האצוות של המוצרים הפגומים וכשפנינו לחברה ביום שני", הוא אמר. "ענת (הכוונה היא למנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל — נ"ק) עצמה התעקשה שאין מקום לתת את הנתונים, כיוון שיש מספר מכונות והתקלה היתה רק באחת מהן וזה יצור פאניקה". לדברי אותו גורם, המשרד עמד על כך שהחברה תפרסם את המידע — אולם מכיוון שהשעה הייתה כבר שעת ערב יוניליוור ביקשה להמתין עם הפרסום לבוקר שלמחרת על בטענה כי מוקד השירות שלה אינו מאויש בשעה כזאת.

ליצמן בדרך לקביעת נהלי פיקוח חדשים

כך, משרד הבריאות קיבל את הטענה של יוניליוור ולא התעקש על כך שהחברה תאייש את המוקד גם בשעות הערב. המשרד המשיך להסתמך על הצהרות יוניליוור ולא איתר בעצמו מוצרים מהסדרה הפגומה שיצאו לחנויות, עד שביום חמישי בערב דווח לו על כך. גם אז, המתין המשרד עם תגובתו כאמור עד ליום שישי בצהרים, אז הוציא את ההודעה החריפה שספק אם תשקף את תגובתו בשטח.

כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, משרד הבריאות יצטרך לגבש נהלים חדשים. לפי הערכות, המשרד יחייב את יצרניות המזון לדווח על כל אירוע זיהום במפעליו, גם אם מדובר באירוע זיהום שאינו פתוגני (אירוע מחולל מחלות) וגם אם מדובר במוצרים שטרם עזבו את המפעל.

נחמת עניים: גם בארה"ב מאחרים בביצוע "ריקול"

רשויות בכל העולם מאחרות להסיר מזון שמהווה סכנה לבריאות הצרכנים מהמדפים. רק בתחילת החודש ספג מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ביקורת נרחבת על שנמנע מריקול מיידי של מזון מקולקל. דו"ח מחודש של יוני של המפקח הכללי על הבריאות בארצות הברית מצא כי מדיניות ה־FDA בנוגע לריקולים עצמאיים של חברות המזון לוקה בחסר. בדו"ח נכתב כי בכל המקרים שנבחנו ה־FDA לא סיפק לחברות תאריך יעד להסרת מוצרים מקולקלים מהמדפים. בשניים מתוך שלושים המקרים שנבדקו החברות לא ביצעו ריקול למוצרים עם חשש לזיהום, 165 ו־81 יום לאחר שה־FDA כבר ידע על קיום הבעיה.

כיום חוק הבטיחות במזון בארצות הברית מאפשר ל־FDA להורות על ריקול. עם זאת, הרשות מחויבת לאפשר לחברה לעשות ריקול בעצמה. מאז שהחוק עבר, לפני חמש שנים, ה־FDA הורה על שני ריקולים בלבד.

לפי נתוני ה־FDA, מאז סוף מאי הוצאו צווי ריקול ל־57 מוצרים בשל חשד לבקטריות כגון ליסטריה, סלמונלה ואי קולי. על פי נתוני המרכז למניעה וטיפול במגיפות, אחד מכל שישה אמריקאים בשנה יסבלו מהרעלת קיבה בשל מוצרים מקולקלים.

חוק הבטיחות במזון המודרני (FSMA) מגדיר בדיקות חובה תקופתיות, לפי גורמי של סיכון. מפעלים הנמצאים בסיכון גבוה חייבים לעבור בדיקה בתוך חמש שנים מכניסת החוק לתוקף, ולאחר מכן אחת לשלוש שנים לכל היותר. כמו כן ה־FDA חייב לבדוק 600 מפעלים זרים בתוך שנה, ולהכפיל את הבדיקות המתבצעות בהם בכל שנה למשך חמש שנים. על המפעלים לספק תיעוד, תוכניות לבטיחות במזון ולהמשיך לתעד אותם באופן רציף. בתוך שנתיים חייב ה־FDA לקבוע סטנדרטים אחידים למעבדות מורשות וחיצוניות.

שירות כלכליסט