משרד הכלכלה יילחם גם באקמול ובוויטמין C

אחרי המאבק במחירי מוצרי הטואלטיקה, הקרב הבא של שר הכלכלה אלי כהן יתמקד בתחום התרופות ללא מרשם והוויטמינים. ל”כלכליסט” נודע כי משרד הכלכלה מתחיל בבדיקות שוק של ענף התרופות ללא מרשם ויבדוק את מחירי התרופות והוויטמינים שנמכרים בבתי מרקחת וברשתות הפארם.

אם יימצאו פערי מחירים משמעותיים בקטגוריות הללו בין ישראל למדינות זרות בעולם, יועברו הנתונים לוועדה לבדיקת פערי מחירים והיא תחליט אם להמליץ לשר הכלכלה להכניס את המוצרים הללו תחת צו סימון המחירים, ולפיכך אלה יחויבו בהצגת מחירם בחו”ל לצד מחירם בארץ. על פי הערכות, מדובר בתחום שמשיא לקמעונאים רווחיות גולמית גבוהה ביחס לתחומים אחרים.

שר הכלכלה אלי כהן. ועדת פערי המחירים תתכנס אחת לרבעון צילום: עומר מסינגר

שלשום (ב') הפיץ המשרד לרשתות קמעונאיות את צו סימון הטובין, שקובע כי קמעונאים גדולים יחויבו להציג שלט ליד מוצרים מסוימים שייבחרו על ידי הרשות לסחר הוגן, ובו יצוין מחירם הממוצע במדינות נבחרות מחוץ לישראל.

המוצרים נבחרו על ידי ועדה משותפת שחברים בה משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. תחום הטואלטיקה נבחר להיות התחום הראשון שמסומן, כיוון שלטענת משרד הכלכלה הוא תחום ריכוזי ומוטה יבוא. הוועדה תתכנס אחת לרבעון, תחליט מהן הקטגוריות שמחירם יסומן, ותוציא תיקון לצו.

רשימת המוצרים הראשונה שתסומן על מדפי הרשתות כוללת שמונה מוצרים של המותגים קולגייט וספיד סטיק שמיובאים על ידי שסטוביץ; ג’ילט של פרוקטר אנד גמבל שמופץ ומשווק על ידי דיפלומט; ודאב שמיובא על ידי יוניליוור ישראל.

תרופות ללא מרשם. הצגת המחירים בחו”ל תיעשה גם באתרים צילום: רפי דלויה

עוד נודע כי הקטגוריה הבאה שתסומן ברשתות היא מוצרי ההיגיינה הנשית. משרד הכלכלה כבר הודיע כי בבדיקות שביצע נמצאו פערי מחירים בקטגוריה הזו שעומדים בממוצע על 14% אך במותגים מסוימים מגיעים עד 61%. לאחר שיוחל בקרוב הצו על מוצרי טואלטיקה, יודיעו הרשות לסחר הוגן ומשרד הכלכלה מהם מוצרי ההיגיינה הנשית שמחירם בחו”ל יסומן על המדף.

הוועדה תבחן את סימון המוצרים לפי כמה קריטריונים: מוצרים בעלי נתח יבוא משמעותי ולא מיוצרים ברובם בישראל, מוצרים שקיימת לגביהם ריכוזיות גבוהה בשוק הישראלי, מוצרים שמהווים נתח גדול בסל הצריכה הממוצע ומוצרים עם פערי מחירים גבוהים ביחס לחו”ל. הצו קובע כי על גבי השלט יפורסם המחיר הממוצע של המוצרים מחוץ לישראל בתוספת שיעור המע”מ בישראל. עוד קובע הצו כי האותיות והספרות על גבי השלט יהיו ברורות וקריאות.

לא רק זאת, קמעונאים גדולים שמפעילים אתרי מכירות כדוגמת שופרסל או סופר־פארם, יידרשו להציג את המחיר הממוצע של המוצרים במדינות בחו”ל גם באתר האינטרנט שלהם ליד המוצר ובאופן בולט לעין.