משרד התקשורת מקדם: ערוצים בשליטה זרה

האם חבל ההצלה של ערוצי הטלוויזיה יגיע מכיוון בלתי צפוי? מטיוטת תזכיר חוק השידורים שהגיעה לידי ”כלכליסט” עולה כי משרד התקשורת מקדם שינוי המגבלה הקובעת כיום כי 51% מהבעלות על ערוצים מסחריים חייבת להיות ישראלית, והפחתתה ל־26%. שינוי זה יכול לחול בעתיד גם על ערוצים נוספים כמו ערוץ 20 וערוץ 9, שמוגדרים כיום כערוצים ייעודים, אבל נבחנת אפשרות להעניק להם רישיון של ערוצים מסחריים.

חוק הרשות השנייה קובע כיום כי ערוץ מסחרי חייב להיות מוחזק על ידי תאגיד רשום בישראל, שמוחזק בידי אזרח ותושב ישראלי בשיעור שעומד על לפחות 51%. המהלך להפחתת חובת הבעלות הישראלית בערוצים ל־26% נעשה מתוך מטרה להכניס משקיעים זרים לערוצים המסחריים, ובכך לנסות לייצר ודאות כלכלית בשוק שסובל לאחרונה משינויים רגולטוריים רבים.

מימין: מנכ”ל ערוץ 20 שכי פרנץ ושר התקשורת איוב קרא צילום: יוסי צבקר

מגבלה נוספת שקיימת בחוק ולא צפויה להשתנות היא שבעל אחזקות בערוץ יוכל להחזיק לא יותר מ־51%. הגבלה זו נועדה למנוע השתלטות של בעל הון אחד על ערוץ מסחרי.

נכון להיום, כל אחד מהערוצים נשלט על ידי תאגיד ישראלי. קשת מוחזקת על ידי משפחת ורטהיים, רשת על ידי משפחת עופר ועשר על ידי קבוצת RGE, כאשר לכל אחד 51% ממניות הערוץ. בחלק מהערוצים שותפים גם גופים זרים: איש העסקים הבריטי ויליאם נגל מחזיק ב־7.75% מקשת, וחברת ההפקות ההולנדית אנדמול מחזיקה ב־33% מרשת. קבוצת RGE, בעלת השליטה בעשר, נמצאת בבעלות משותפת של המיליארדר הבריטי לן בלווטניק, משפחת רקנאטי ואביב גלעדי, ובכך עומדת בחובת הישראליות.

קשה לנתק את המהלך של משרד התקשורת מפיצול ערוץ 2, שהתרחש בנובמבר ושינה את מפת התקשורת. כתוצאה מכך פועלים כיום שלושה ערוצים מסחריים, אולם ההערכות בתעשייה הן כי לאורך זמן הם יתקשו להחזיק מעמד בשל חלוקת עוגת הפרסום מחדש. מקור ההכנסה העיקרי של הערוצים המסחריים מגיע משידורי פרסומות, כשהתשלום עבורן נקבע לפי שיעורי הצפייה. התשלום מתבצע בדיעבד לאחר שוועדת המדרוג מפרסמת את נתוני הצפייה ליום השידורים הרצוי.

בעקבות הפיצול, זמן הפרסום גדל זאת מאחר ששלושה ערוצים, במקום שניים, משדרים שבעה ימים בשבוע. כתוצאה מכך היצע זמן האוויר (משך הזמן המוקצה לשידורי פרסומות) גדל והמפרסמים יכולים להתמקח על המחירים. תחרות נוספת על ההכנסות מפרסום מגיעה מכיוון ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק ואפל. יחד הן מחזיקות במיליארדי משתמשים והעובדה כי הן יכולות לנתב פרסומות לאוכלוסיות ייעודיות מהווה יתרון משמעותי על פני הפרסום המסורתי על מרקע הטלוויזיה שמכוון למכנה המשותף הגדול ביותר.

הקושי הכלכלי הוא זה שלמעשה מהווה חסם כניסה מפני ערוצים חדשים שיוכלו להוות תחרות. במשרד התקשורת מבינים את זה ומקווים שתזכיר החוק שמקודם בימים אלה יחולל שינויים דרמטיים בכל הנוגע לשוק השידורים, זאת על בסיס המלצות ועדת פילבר, שהגישה את מסקנותיה כבר לפני שנה וחצי.