הקרב הבא בין התאגיד לממשלה: מי יממן את הפקת האירוויזיון בארץ
לפי ההערכות, התקציב הדרוש להפקת האירוע הוא 150-170 מיליון שקל וההכנסות הצפויות ממנו הן 50-70 מיליון שקל; בתאגיד שואפים כי הממשלה תישא בחלק גדול מהעלויות
לפי ההערכות, התקציב הדרוש להפקת האירוע הוא 150-170 מיליון שקל וההכנסות הצפויות ממנו הן 50-70 מיליון שקל. כלומר, יש צורך ב־100 מיליון שקל. בתאגיד שואפים לכך שהממשלה תישא בחלק גדול מעלויות קיום התחרות בישראל, בעוד הממשלה טוענת כי על התאגיד, שתקציבו השנתי עומד על 750 מיליון שקל, לשאת בעלויות ההפקה. בתאגיד טוענים מנגד כי אין ביכולתם לממן את האירוע מתקציבם שכן גובה התקציב קשיח וקבוע בחוק, כך שמימון האירוויזיון יאלץ אותם לקיצוץ בכוח אדם או בהפקת תוכן.
אתמול אחר הצהריים, לאחר משא ומתן אינטנסיבי, אישרה מועצת התאגיד את הסכם הפשרה שהוצע לה על ידי הממשלה בנוגע להעמדת הערבות הנדרשת בגובה של 12 מיליון יורו (כ־50 מיליון שקל) לארגון השידור האירופי EBU, שלפי התקנות היא תנאי מקדים לקיום התחרות בארץ בשנה הבאה.
נטע ברזילי חוגגת את הזכייה באירוויזיון צילום: רויטרס
לפי הפשרה, התאגיד ייטול הלוואה מבנק מסחרי כדי להעביר את הערבות ל־EBU, ובתמורה הממשלה תתחייב לפצות אותו או למצוא פתרון במידה שבשל מלחמה או כוח עליון קיום התחרות בישראל יבוטל והערבות תחולט.
בתחילת הדרך הסכים משרד האוצר לפצות את התאגיד רק במקרה של ביטול האירוויזיון בישראל בשל כוח עליון, אך בתאגיד סירבו לכך בטענה שאירוע ביטחוני חמור כמו מלחמה, שתוביל לביטול האירוע במידה שתפרוץ, אינו נכלל בהגדרה של כוח עליון. הפשרה הושגה לאחר שהאוצר הסכים לכלול גם אירועים ביטחוניים ברשימת סיבות הביטול שיזכו את התאגיד בפיצוי.
עם זאת, לא מדובר בהתחייבות מוחלטת לפיצוי כספי של כאן במקרה של ביטול, אלא בהתחייבות של הממשלה לדון במציאת פתרונות במידה שקיום האירוויזיון בישראל יבוטל.
מהתאגיד נמסר כי "כאן רואה באירוח האירוויזיון בישראל חשיבות גדולה למדינה בשל היותו אירוע שמהווה הזדמנות לחשיפה תדמיתית ובהיותו מנוף כלכלי. אחרי מגעים קדחתניים התחייב האוצר כי במקרה שהאירוויזיון לא יתקיים בישראל בשל נסיבות שאינן תלויות בתאגיד, תובא לממשלה הצעה למתן פתרון באשר לסכום הערבות שיחולט. התאגיד מאמין כי ממשלת ישראל תעשה כל שביכולתה כדי להבטיח את קיום האירוויזיון בישראל באופן מכובד".
