עובדי מגה לביתן: “החזר את הרשת לנאמנים“

עובדי מגה דורשים מבעלי הרשת נחום ביתן להחזירה לידי הנאמנים, שלוש שנים לאחר שקנה את מגה מידיהם, כך נודע ל”כלכליסט”. לטענתם, יש גורמים שמעוניינים לקנות את הרשת.

בפגישה שנערכה שלשום בערב בין ביתן לעובדי מגה נכח גם עו”ד ירון זליכה, יועץ של ההסתדרות, שאמר לביתן: "מגה יציבה ומאוזנת פיננסית. החזר את מגה לנאמנים, כיוון שיש גורמים שפנו אלינו ומעוניינים לקנות את הרשת". בפגישה ביתן הודיע לוועד כי בכוונתו לפטר עובדים ולקצץ בהוצאות מגה בהיקף של כ־100 מיליון שקל. לדברי גורם שנכח בפגישה, ביתן דחה את הדרישה על הסף והשיב: "אני מסתדר. אשיג את הכסף".

מימין: בעלי הרשתות מגה ויינות ביתן נחום ביתן ויו”ר ועד עובדי מגה אייל אלי. מכירת הסניפים לפרשמרקט תקועה צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

“הדימום מגיע מיינות ביתן”

בסביבת העובדים טוענים עוד כי ביתן הוסיף כי במידת הצורך ימכור סניפים נוספים, אלא שאין בכוונתם לאפשר מכירת חנויות נוספות. "לא נאפשר לחסל את מגה בשיטת הסלמי, ולמכור עוד ועוד סניפים. אנחנו מעדיפים למכור את הרשת לגורם שיוכל להחזיק אותה, ויש לא מעט מתעניינים. על השווי של מגה והביקוש שיש לסניפים שלה, אפשר ללמוד מזה שפרשמרקט רוצה לרכוש בכ־120 מיליון שקל שבעה סניפים".

יינות ביתן הודיעה אתמול כי סיכמה עם העובדים וההסתדרות לדון בצעדי התייעלות. "התקבלה החלטה משותפת בין כל הצדדים, על התנעתו של דיון משותף שיעסוק בתהליכי התייעלות ברמת המטה והסניפים, על מנת להעלות את הרשת בחזרה אל מסלול פעילות עסקית צומחת. הנהלת יינות ביתן מחויבת לצמיחת הרשת ולעובדי מגה, והקבוצה כולה ותפעל כדי להבטיח עסקים בריאים וצומחים", מסרה הרשת.

תוכנית החילוץ של נחום ביתן

גורם שנכח בפגישה תיאר את ביתן כמי שמצוי במצוקה ומחפש פתרון בכל מחיר: "ההודעה שביתן הוציא לאחר הפגישה ולפיה ישנה הסכמה עם העובדים להוביל תוכנית התייעלות, נועדה לאותת לבנקים שייתנו לו עוד קצת זמן".

לדברי הגורם, ועד העובדים לא יאפשר פיטורי עובדים. לפגישה שבה אמורים היו להשתתף ביתן, יו"ר ועד העובדים של מגה אייל אלי וארנון בר דוד מההסתדרות, הגיע ביתן במפתיע יחד עם שני יועצים משפטיים, סמנכ"לית משאבי אנוש, סמנכ"ל התפעול של הרשת ובנו יוסי המכהן כמשנה למנכ"ל. לטענת נציגי העובדים, אמר להם ביתן כי מגה במצב קשה וזה שלוש שנים לא משתקמת.

ביתן אמר כי יש צורך בסגירת סניפים נוספים ופיטורי עובדים כדי לקצץ 100 מיליון שקל. מצד נציגי העובדים נרשמה התנגדות חריפה. בסביבת העובדים טוענים כי אחרי שהחליף את ההנהלה הקודמת, גייס ביתן סמנכ"לים רבים עם שכר גבוה ועובדי מטה רבים. בסביבת מגה טוענים כי הרשת מאוזנת ורשמה לכל היותר הפסד של 1%–2%. "הדימום מגיע מיינות ביתן ונחום רוצה שמגה תשלם את המחיר", טוענים בסביבת העובדים.

מיכל הלפרין צילום: עמית שעל

כשמיכל הלפרין התערבה

בתוך כך, עדיין לא הושלמה עסקת מכירת שבעה סניפים לרשת פרשמרקט בתמורה ל־120 מיליון שקל. העסקה תקועה לאחר שהאחים שלומי ויוסי אמיר גילו כי כמחצית ממכירות סניף כורזין היא מהאונליין. משמעות הדבר היא שמכירות החנות הפיזית שייוותרו לאחר השלמת העסקה יירדו ב־50%. ביתן הציע לאחים אמיר לבחור חנות אחרת, אך סירב לאפשר להם החלפה בחנות שבחרו בתל אביב. בעוד הצדדים מנסים להגיע לפתרון, נחתמה העסקה עם ויקטורי שתרכוש חמש חנויות בתמורה ל־63 מיליון שקל.

התמורה שישלם בעל השליטה בוויקטורי, אייל רביד, משקפת לכל חנות שווי ממוצע של 12.6 מיליון שקל, בעוד העסקה עם פרשמרקט משקפת שווי של 15.7 מיליון שקל לחנות. על רקע הפער הגבוה, צפויים האחים אמיר לנסות לשפר עמדות.

מחנק האשראי שאליו נקלע ביתן הגיע לשיא בדחיית תשלומים לספקים באוגוסט האחרון, זאת לאחר כישלון באיתור משקיע לרשת. מכירת סניפים נוספים נדרשת כיוון שביתן זקוק לחלק מהתמורה שיקבל על הסניפים לטובת תשלומים שוטפים לספקים. אלו צפויים להיות בחודשיים הקרובים גבוהים בשל התשלום על הקניות לקראת החגים.

התשלומים השוטפים לא יותירו בידי ביתן די כדי לממש את התוכנית המרכזית שלו להקדמת התשלום לנאמני מגה על רכישת הרשת. מדובר בתשלום של כ־150 מיליון שקל, שיאפשרו לו להקדים את התשלום לנאמנים ולהפוך לבעלים של הרשת. העברת הבעלות לידיו תוכל לאפשר לביתן לקבל מהמערכת הבנקאית מסגרת אשראי עבורה. עם זאת, מדובר בניפוח בלון ההלוואות שנושא ביתן על גבו, שכן לביתן קיימת גם הלוואה בגובה 400 מיליון שקל שלקח כדי לממן את רכישת רשת כמעט חינם מידי האחים רני ועדי צים.

מצבה של רשת מגה והתנהלותו של ביתן גוררים את שוק המזון כולו לסחרור, ומעלים את התהייה האם המצב היה יכול להימנע לולא התערבות מיותרת של רשות התחרות. בשונה מהאישור שניתן לשופרסל לקנות את ניו־פארם, במקרה של מגה היו קונים נוספים על הפרק. אחד מהם הוא רמי לוי, שכחברה ציבורית הונו חשוף ומאפשר להבטיח יציבות לחברה הנרכשת ולשוק כולו. אלא שרשות התחרות בלמה את האפשרות הזאת.