טויוטה: קריאה נואשת או זעקת קרב?
דברי מנכ"ל טויוטה כי החברה נמצאת "צעד אחד לפני כניעה לאי־רלבנטיות" גרמה לסערה בקרב אנליסטים ומנהלים. אולם מי שמכיר את תפיסת הניהול של החברה מבין שיש כאן הזדמנות קנייה
"אנחנו נמצאים צעד אחד בלבד לפני כניעה לאי־רלבנטיות". לא, זו אינה הדלפה של מנהל או עובד מחדר דיונים סגור, אלא הכרזה גלויה וישירה של מנכ"ל טויוטה אקיו טויודה (Akio Toyoda) ל"פייננשל טיימס".
המאמר המלא - כאן
מנכ"ל טויוטה לא ביקש להתחמק או לעשות שימוש בטענה שדבריו "הוצאו מהקשרם". שלב ה"כניעה לאי־רלבנטיות" הוא שלב בהתפתחותה של חברה עסקית, הלקוח מהמודל של מומחה הניהול ג'ים קולינס, המדבר על תהליך בן חמישה שלבים שבו חברות ענק בוגרות דועכות, עד להתפוגגותן המוחלטת.
ההפתעה והאכזבה סחפו את קהילת הניהול הבינלאומית. תפיסת ניהול הייצור של טויוטה שימשה במשך שנים מודל איכותי ללמידה ולחיקוי. היא תורגמה על ידי צוות החוקרים מ־MIT לתפיסת ה"לין" (Lean Management), והחליפה בהצלחה את תפיסת הייצור ההמוני ("הפורדיזם"), שהיוותה את הזרם המרכזי בתורת הניהול של המאה ה־20.
פרשני שוק ההון ואנליסטים עלולים לפרש את הקריאה של מנכ"ל טויוטה כמעשה אובדני - ממש "חרקירי" של מנכ"ל נאיבי. המקלים אולי יניחו שמדובר בפנייה נואשת לממשל היפני שייצא במבצע חילוץ להצלת ספינת הדגל של התעשייה היפנית, הנמצאת על סף טביעה. מי שאינו מכיר את יסודות תפיסת ה"לין", עלול להגיע למסקנה שגם היא הכזיבה וכשלה.
טויודה בן ה־52 מונה למנכ"ל טויוטה ביוני האחרון. אביו, טטסרו טויודה, פרש מתפקיד הניהול בשנת 1995, והותיר את מרכז השליטה של החברה בידי מנהל מקצועי, קטסואקי ואטנבה. ואטנבה הוביל את טויוטה למעמד של חברת הרכב הגדולה בעולם, ועל כך שילם בכיסאו. על פי תפיסת הניהול של טויוטה, הייעוד של החברה ממוקד ביצירת ערך ללקוחותיה. יעד הרווחיות נחשב לתוצאה, לא למטרה; רמת מכירות ובוודאי הובלה עולמית במספר כלי הרכב נחשבות בטויוטה לסטייה ממטרות החברה.
עבירה על מגבלת מהירות
ואטנבה שילם בכיסאו על חטא הגאווה: הוא ביקש לעשות שימוש במכונת הארגון היעילה של טויוטה לשם נסיעה במהירות החורגת באופן משמעותי מחוקי הארגון. בטויוטה אין קיצורי דרך. גם לא חיבה לדרך המהירה. דבריו של אקיו טויודה לעיתונות מביעים את תחושת המשבר של החברה, שספגה בשנת העסקים שעברה הפסד של כ־4.55 מיליארד דולר, וכן ביקורת מרומזת על מדיניות ההתרחבות המהירה של ואטנבה, ואת הסטייה מנתיב תפיסת הניהול שלה. בעל הבית טויודה לא רק מתנצל בפני בעלי המניות והחוב, אלא לוקח את האחריות על חוסר השמירה הראויה על הביטחון התעסוקתי של העובדים.
טויודה פעל כמצופה ממנו. במקום שיתחיל בבדק הבית, ב"ניקוי אורוות" על ידי "מטאטא חדש", הוא לוקח אחריות ובעלות על הבעיה, ומתאר את תמונת המציאות בקווים חדים וברורים; במקום שיפעל לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיחים, הוא מסיר את השטיחים כדי לחשוף את הלכלוך. במקום שיוכיח בחדרים סגורים את צוות המנהלים על שדרדר את החברה להפסד, הוא עולה לבמה החשובה בעולם ומתריע על סכנה קיומית לחברה, שנוסדה ב־1933.
המשבר בכלכלה הגלובלית ובשוק הרכב האמריקאי העמיד את טויוטה במבחן ניהולי לא פשוט. מכירות הרכב בעולם כולו צנחו בחדות; בשוק האמריקאי הגיעה הירידה הדרמטית ל־33% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. את ההתמודדות עם הצניחה במכירות - הנחשבת חריגה בעוצמה, בקצב ובעיתוי - היה על הנהלת טויוטה לנהל בתוך מסגרת תפיסת הניהול שלה.
קריאה לתיקון
על פי עקרונות ה"לין", הפתרון לא ייצא מחדרי ישיבות ההנהלה; אקיו אינו מתיימר להציל את החברה במו ידיו. הוא זקוק לשם כך לעזרת כל עובדי טויוטה. "המסע לתיקון," לדברי טויודה, "יהיה ארוך ומורכב". הכרזתו נועדה להמריץ את 300 אלף עובדי טויוטה לחפש בקדחתנות אחר מקורות התקלות והליקויים בארגון באמצעות בדיקת "השטח". לאחר שהבעיה זוהתה והוגדרה, היא הופכת לאתגר משותף של המנהל ועובדיו. לצורך כך על המנהל להפוך מ"בוס" יודע־כל למנטור שתפקידו להדריך ולכוון, לשאול שאלות וללמד גם את עובדיו לעשות זאת בלי לחשוש מפיטורים, ותוך כדי יצירת שפת ניהול חדשה.
המשבר הכלכלי מציב בפני טויוטה ובפני תפיסת ניהול ה"לין" מבחן של אמת. תוצאות מהלך התפנית הניהולית ישקפו עוד צד בהשקפת העולם אשר גובשה במשך עשרות שנים. תוצאות הניסוי יעצבו את הפרדיגמה הניהולית לדורות.
באשר לשוק ההון, מי שמבין את ההצהרה של טויודה כפשוטה, ימכור מניות טויוטה בשורט. אלה המאמינים בתפיסת ניהול ה"לין" כקריטריון להגדרת עסק "כחברת ערך", יבינו כי נוצרה כאן הזדמנות קנייה.
הכותב עומד בראש קבוצת המחקר www.worldview.biz , המתמחה במחקר תומך החלטה להשקעות בזירה הבינלאומית