בלעדי לכלכליסט
בונים על הבושה: חברות יחויבו לפרסם כמה שילמו ליועצים בהסדר חוב
רשות ני"ע תדרוש מהחברות לדווח כמה שילמו על שירותיהם של עורכי הדין, הנאמנים, רואי החשבון והמומחים - תשלום שבא לעתים קרובות על חשבונם של בעלי האג"ח. כיום המשקיעים לא יודעים בדיוק כמה החברה שילמה לנותני השירותים בהסדר
רשות ני"ע מתכננת לאכוף דרישת גילוי חדשה שתחשוף לראשונה את השכר השמן שמושכים עורכי הדין, היועצים הכלכליים, הנאמנים והמומחים, ששירותיהם נשכרים במסגרת ניהול הסדרי חוב. לראשונה תידרש החברה שסיימה הליך של הסדר חוב לפרסם את החשבון המצרפי שנגרע מקופתה והלך לכיסיה של סוללת הפונקציונרים שלקחו חלק בהליך.
בשבועות האחרונים פרסם "כלכליסט" סדרת כתבות המציגה את אחורי הקלעים של תעשיית הסדרי החוב המספקת פרנסה לשלל פונקציונרים שגוזרים קופון, שמגיע לעתים על חשבון מחזיקי האג"ח. התשלומים שמקבלים אותם נותני שירותים יכולים להצטבר בהסדרי חוב מורכבים לעשרות מיליוני שקלים. סכומי הכסף שמועברים אליהם יוצאים מקופת החברה, אך כפועל יוצא נגרעים מהסכום שאמור להיות משולם לבעלי החוב, ולכן יש חשיבות גדולה לדעת את היקפם הכולל.
יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר צילום: עמית שעל
ניהול כספי אחרים
הנאמנים, המומחים, עורכי הדין והיועצים הכלכליים שמספקים הצעת מחיר לשירותיהם מקפידים להבהיר על גבי דפי ההצעה באותיות קידוש לבנה - כי בראש ובראשונה התשלום בגין השירותים שלהם צריך להגיע מקופת החברה. עם זאת, כדי להבטיח את עצמם מפני מצב שבו לחברה לא יהיה די כסף לשלם לאותם נותני שירותים, הם מכסים את עצמם בהבהרה כי אם החברה לא תוכל או תסרב לשלם את העלות של השירות, הם יוכלו לקזז את התשלום מהריבית או מהקרן של מחזיקי האג"ח.
במצב רגיל שבו חברה או אדם פרטי שוכרים שירותים של עורך דין או רואה חשבון, מקפיד הלקוח לעקוב באופן שוטף אחר שעות החיוב של אותם נותני שירות ולבדוק שמדובר בזמני עבודה סבירים ולא מופקעים. בנוסף, לקוח סביר ידאג לשאת ולתת מול אותם נותני שירותים לגבי גובה שכר הטרחה.
אלא שבמקרה של הסדרי החוב - ישנה בעיה קלאסית של "ניהול כספי אחרים". מי שמוביל את הליך הסדר החוב מטעם מחזיקי האג"ח הם על פי רוב נציגים של בתי השקעות וחברות ביטוח שהשקיעו את כספי החוסכים הפנסיוניים באג"ח של החברות שנקלעו לקשיים. אותם נציגים אולי פועלים במרץ להשיג את מלוא החוב שמגיע להם, אך לעתים הם עושים זאת בעיקר לצורכי תקשורת ופרסום עצמיים, ופחות מדאגה כנה לכספי החוסכים. בכל זאת, לא מדובר בכסף האישי של בעלי השליטה של אותם גופים מוסדיים.
במצב כזה הפיקוח והמעקב אחר גובה התשלומים של אותם בעלי תפקידים אינם הדוקים דיים. באופן מפתיע, כיום לא קיימת חובה חוקית לחשוף את גובה ההמחאה הסופית ששולמה לאותם נותני שירותים. הדיווח היחיד - שאף הוא לא נחשף בכל המקרים - הוא של שכר הטרחה השעתי המבוקש על ידיהם. באופן זה, המשקיע לא יכול לדעת כמה כסף נגרע בסופו של הליך הסדר החוב מקופת החברה לטובת אותם פונקציונרים.
פרסום רשימת מכולת
כעת הרשות צפויה לדרוש מהחברות לפרסם בסוף הליך של הסדר חוב "רשימת מכולת" הכוללת את החשבון הסופי ששולם לבעלי התפקידים, בפירוט של כל בעל תפקיד. הגילוי לא ימנע כמובן את עצם התשלום, אך עשוי לייצר כלי לביקורת ציבורית ביחס לתשלומים עתידיים בהסדרים הבאים.
