חגי בדש: "הכספים שמנהלים גופים מוסדיים הם המקור למימון הכלכלה"

בכנס פסגת ת"א 100, המשותף ל"כלכליסט" ולפסגות, נמצאים אורחים מכל קשת התעשייה הפיננסית, אשר אחראים על האופן בו מתנהל שוק ההון המקומי ועל הקצאת ההון במשק.

אנצל במה זו להצגת שלושה נושאים עיקריים: הסביבה הכלכלית והעסקית בה אנו נמצאים, התמורות בהקצאת ההון והאשראי במשק הישראלי, והצעדים שלהערכתנו יש לנקוט על מנת לעודד את הפעילות בשוק ההון ובכלכלה המקומית, תוך חיזוק אמון הציבור בתעשייה הפיננסית והעסקית.

אנו נמצאים כיום בסביבה כלכלית ועסקית מורכבת: ירידה בהיקף ההשקעות בישראל, מחזורי מסחר נמוכים, חברות שמתקשות לגייס הון ואשראי, ובנוסף מתבצעים קיצוצים נרחבים בתקציב המדינה. בפועל, אנו חווים האטה בפעילות הריאלית במשק הישראלי.

מעבר לבעיה המשקית, קיימת בעיה כלכלית נוספת הנוגעת לשיעור החיסכון הלאומי. הציבור בישראל חוסך מעט מדי ביחס לצרכים העתידיים שלו! כולנו מודעים לכך שתוחלת החיים בארץ ובעולם, מה שמצריך הקצאת משאבים רבים יותר, גם מצד החוסכים וגם מצד המדינה.

סביבת האינפלציה, הריביות המוניטריות והריאליות הנמוכות בארץ ובעולם, וכפועל יוצא, תשואות האג"ח הנמוכות, מייצרות אתגר למנהלי ההשקעות וגורמות לשחיקה בחסכונות הציבור. כשמכניסים למשוואה גם את הטבות המס המצומצמות לחוסכים ושינויי החקיקה הצפויים בנושא זה, מתחדדת עוד יותר הבעיה הכלכלית שתלווה אותנו בשנים הקרובות - לציבור הישראלי אין מספיק מקורות חיסכון.

חגי בדש, מנכ"ל פסגות בית השקעות צילם: אוראל כהן

תיק נכסי הציבור בישראל זינק בעשור האחרון

עכשיו, ברצוני להתמקד בתמורות שחלו בהקצאת ההון והאשראי במשק.

שימו לב למספרים הבאים: תיק נכסי הציבור בישראל זינק בעשור האחרון מ-1.2 טריליון שקל ל-2.7 טריליון - עלייה דרמטית של יותר מפי שתיים. נתון מעניין יותר הוא העלייה המתמדת בשיעור הנכסים המנוהלים בידי גופים מוסדיים. היום, כמעט כל שקל שני במדינת ישראל מנוהל על ידי גוף מוסדי, מקרנות נאמנות ועד לגמל ופנסיה. נתון זה מעיד על האחריות האדירה המוטלת על מנהלי כספי ציבור בישראל, וחשיבותם למשק בכלל, ולחוסכים בפרט.

העלייה בהיקף הכספים המנוהלים בידי גופים מוסדיים, נובעת משני וקטורים שמשפיעים במקביל. האחד, עליית שווי הנכסים כתוצאה מתשואה והווקטור השני הוא ההפקדות של הציבור למכשירים הפנסיוניים. הכוונה היא לאותם 65 מיליארד שקלים שמפקידים החוסכים מדי שנה לגמל, להשתלמות, לביטוח ולפנסיה.

על פי ההערכות של מחלקת המחקר של פסגות, עד שנת 2020, יעמוד תיק נכסי הציבור על 3.5 טריליון שקלים, כאשר הגופים המוסדיים בישראל צפויים לנהל יותר ממחציתו. זה הופך את המוסדיים, לגורם משמעותי יותר ויותר להקצאת ההון והאשראי במשק.

יתרה מכך, המגבלות הרבות שהוטלו לאחרונה על הבנקים, כדוגמת דרישות הלימות ההון, מגבלות ההשקעה בנכסים ריאליים, מתן אשראי לקבוצות לווים וגורמים נוספים, מאזנות למעשה בין הבנקים לגופים המוסדיים.

בשורה התחתונה - הכספים המנוהלים כיום על ידי גופים מוסדיים הם המקור הנוכחי והעתידי למימון הכלכלה הישראלית ומהווים גורם מרכזי שמשפיע על צמיחת המשק.

מכאן, שהאתגר שלנו הוא לנתב את הכסף שמנוהל אצלנו, באופן שיהיה הכי יעיל וכמובן יניב את התשואה הגבוהה ביותר לציבור החוסכים. אם עד לפני עשור, רוב כספי הציבור הושקעו במק"מים ובאג"ח מדינה, היום אנחנו משקיעים חלק הולך וגדל מתוך הנכסים בחו"ל, מסיטים כספים לחוב סחיר ולא סחיר. אפיקים אלו מחייבים התמקצעות גבוהה מצדנו, לצד תהליכי בקרה וניהול סיכונים. בנוסף, אנו נמצאים בתהליך של עלייה מתמדת בהיקף ההשקעה בנכסים ריאליים, בראשם: נדל"ן ותשתיות. ישנם מספר פרויקטים אסטרטגיים ברמת המשק שהמוסדיים שותפים להם, חלקם באופן הוני וחלקם דרך מימון אשראי.

מהם האתגרים העומדים לפנינו?

הנושא האחרון אליו ארצה להתייחס הוא האתגרים העומדים לפנינו והסביבה המשקית אשר דורשים שיתוף פעולה משלושה גורמים עיקריים - החברות הציבוריות, הרגולטורים והגופים המוסדיים. שלושתם מהווים את משולש הכוחות המשקי.

צלע ראשונה במשולש היא החברות הציבוריות, שמגייסות כספים בשוק ההון לצורך פיתוח הפעילות העסקית שלהן. הצלע השנייה היא הרגולטורים, שמעניקים לציבור המשקיעים ושליחיו כלים אפקטיביים, כדי לשמור על זכויותיהם ועל מנת להבטיח חלוקה הוגנת יותר של הסיכונים והסיכויים. והצלע השלישית במשולש הכוחות שייכת לגופיים המוסדיים אשר תפקידם לנהל כספים במקצועיות ואחריות ולייצר תשואות למשקיעים.

על מנת שמשולש זה יוכל לשרת את המטרות לשמן קיים שוק ההון- הגברת הצמיחה במשק ויצירת תשואה למשקיעים - הרי שעל כל אחת מהצלעות למלא את חלקה.

על החברות, אשר מעוניינות להמשיך וליהנות מהנגישות לשוק ההון, לנהוג בהוגנות ובשקיפות מול ציבור המשקיעים ולראות לנגד עיניהן גם את טובת בעלי מניות המיעוט ובעלי החוב. עלינו לעודד ולפרגן לחברות שפועלות בצורה זו מול המשקיעים שלהן. ישנן לא מעט חברות ישראליות, שחלק ממנהליהן נמצא כאן איתנו, שמצליחות לייצר ערך למשקיעים שנה אחר שנה. חברות אלו הן ההוכחה שממשל תאגידי תקין והתנהלות הוגנת מול המשקיעים, לצד הצלחה עסקית, מזכים בפרמיה.

על הרגולטור להמשיך להשריש נורמות תקינות של התנהלות החברות בשוק ההון, ולהמשיך לתת לנו, הגופים המוסדיים כלים אפקטיביים כדוגמת תיקון 19,16 ו-20 שסייעו לשפר את מצב בעלי מניות המיעוט ומשקיעי האג"ח. אנו נקבל בברכה כלים נוספים שיאפשרו למקסם את החזר ההשקעה עבור החוסכים, כדוגמת תחימת מסגרת הזמן להגעה להסדר חוב, קביעת כללים ברורים להתנהלות חברות הנקלעות לסביבת חדלות פירעון ומעורבות בעת מינוי דירקטורים בחברות.

ומצידנו המוסדיים, כמנהלי כספי ציבור תפקידנו ברור מאוד - להשיג תשואה ללקוחות שהפקידו את כספם ואמונם בנו. לצד ההשקעה במחקר, אנליזה, מסחר וניהול סיכונים, עלינו להמשיך ולנקוט במעורבות מוסדית רציפה, כנהוג אצל מנהלי כספי ציבור בעולם, ולפעול על פי עקרונות ברורים הקובעים: במי נשקיע את הכספים, כיצד נעקוב אחר ההשקעה, והאם התשואה הצפויה ראויה ביחס לסיכון.

ניתן להוביל לעלייה בערך החברות

אני חייב להודות שמדי פעם שואלים אותי מה הקשר בין מעורבות מוסדית לבין ניהול השקעות, שהרי תפקידו המרכזי של בית השקעות הוא לנהל כסף ולהשיג עליו תשואה מקסימלית. אנו בפסגות, כמנהל כספי הציבור הגדול בישראל, עם למעלה מ-170 מיליארד שקל מנוהלים, מאמינים כי באמצעות מעורבות מוסדית רציפה וקביעת נורמות וסטנדרטים של כללי ממשל תאגידי תקינים, ניתן להוביל לעלייה בערך החברות ולמקסם את תשואות החוסכים לאורך זמן.

בהקשר זה ראוי לציין כי בשנה האחרונה, ניתן כבר לראות ניצנים של שינוי מבורך בנורמות הנהוגות בניהול כספי ציבור. הגופים המוסדיים משתכללים במתן אשראי ובאופן הגבייה שלו, לדוגמא, ניתן משקל רב יותר לצד ההיבטים הכלכליים להתנהלות העבר של החברה, נושאי המשרה ובעלי השליטה בה. בנוסף, אנו עדים לתקדימים ראויים של בתי המשפט בישראל ואשר בזכותם תתאפשר הגנה טובה יותר על זכויות ציבור החוסכים.

לסיכום, אני רוצה לנצל את ההזדמנות מעל במה זו, מול כל הגורמים המקצועיים והמשפיעים על שוק ההון בישראל - בעלי ומנהלי חברות ציבוריות, רגולטורים, יועצים, סוכנים וחברי ועדות השקעה. אם כולנו ננקוט בצעדים הנכונים שיחזקו את אמון הציבור במגזר העסקי ובתעשייה הפיננסית, נצליח יחד ליצור פה נורמות חדשות בניהול כספי ציבור, כלכלה משגשגת ושוק הון משוכלל, בריא, שקוף וחיובי שיוביל למקסום התשואה לחברות ולציבור החוסכים.