"תעשיית קרנות הגידור צריכה להתחיל מאפס"

כאשר מסתכלים על שוק ההון, נדמה שדברים רבים התרחשו מאז המשבר הפיננסי ב-2008. אולם תעשייה שעדיין מלקקת את פציעה היא תעשיית קרנות הגידור שהגיעה לשיאה טרם המשבר העולמי ב־2008. התעשייה שהצטמקה לאחר המשבר הצליחה להתייצב שנית ב־2010 ואף לצמוח בעקביות, אך כל זאת לא עצר את בריחת הגופים המוסדיים בארץ ובעולם מהשקעות בקרנות הגידור.

"נכון, התעשייה צריכה להחזיר למשקיעים המוסדיים הישראליים את האמון בה, ולמעשה להתחיל מאפס. אך אני מאמין שבאמצעות השקעה בפלטפורמת קרנות שמנטרלת את הסיכונים התפעוליים (בעיקר מהם חוששים ובצדק המוסדיים הישראליים) ניתן להשיב את אמון המשקיעים", כך מסביר ליאור שגב (44), שותף בפלטפורמת קרנות הגידור ליקסור המנהלת כ־100 מיליארד דולר ומיוצגת בישראל על ידי בית ההשקעות מיטב דש.

ליאור שגב צילום: אוראל כהן

כשלי עבר מהדהדים בהווה

שגב טוען כי הסיכון הגדול ביותר בהשקעה בקרנות גידור קיים כאשר ההשקעה בקרן היא עצמאית: "גם למשקיע המתוחכם קיים חוסר יכולת לערוך בדיקה לגבי הסיכונים התפעוליים של אותה קרן גידור. בנוסף, קשה מאוד לעקוב אחרי התפתחויות בקרן ומצבה הפיננסי, בעיקר בגלל חוסר השקיפות".

שגב מסביר כי חוסר היכולת לעקוב נכון גם לגבי פוזיציות ונכסי הבסיס שבהם הקרן מושקעת - מה שמונע מהמשקיע לדעת האם הקרן השקיעה גם בצדדים שלישיים ולהימנע מהונאות כדוגמת זו של ברנרד מאדוף שהשקיע בקרנות של קרנות גידור. "כתוצאה מכל אלו, לקוחות של קרנות גידור שביקשו למשוך את כספם מקרן הגידור בזמן מבוקש התקשו לקבל את כספם. זו הסיבה העיקרית לחוסר האמון הגדול שקיים כיום כלפי התעשייה כולה".

אלמנט נוסף שהרתיע לאורך השנים את הגופים המוסדיים מלהשקיע בקרנות גידור, הוא התגמול למנהלי הקרן שנחשב לגבוה מאוד. מעבר לגביית דמי ניהול בהיקף של כ־1%–2% מנכסי הקרן, לעתים מתוגמל המנהל בהיקפים גבוהים המחושבים לפי אחוזים מהרווח שהשיגה הקרן. אחוזים אלה נעים בין 10% ל־30%, ומכונים בשפה המקצועית "דמי הצלחה".

"אני סבור שהמשבר שפקד לאחרונה את שוקי ההון גרם למשקיעים רבים לחפש דרכים אחרות לייצור תשואה עודפת מול שוק המניות התנודתי. במצב השוק הנוכחי אנחנו רואים שהזרקור מתחיל בהדרגה להיות מופנה להשקעות אלטרנטיביות, בתקווה להשיג תשואות גבוהות לנוכח הריביות האפסיות השוררות בשווקים. לדעתנו, החלטה לא להשקיע בנכס מסוים כדוגמת קרן גידור היא כבר לא רלבנטית, זה המסר העיקרי שלנו למשקיעים המוסדיים".

משכפלת קרנות

ליקסור מנהלת כ־100 מיליארד דולר בחלוקת ההשקעות הנעה בין מוצרים מובנים, ב־ETF, השקעות אלטרנטיביות והשקעות בנכסים אחרים. "תחום ההשקעה תלוי באופי ההשקעה של אותו גוף מוסדי. הנחת העבודה שלנו שבסביבת המאקרו־כלכלית הנוכחית חייבים המוסדיים הישראליים להגדיל את החשיפה שלהם לחו"ל, וגם את החשיפה שלהם להשקעות אלטרנטיביות, כלומר קרנות גידור שמספקות ביצועים טובים מאוד בתנודתיות נמוכה".

לקרנות הגידור בפלטפורמה של ליקסור כמה אסטרטגיות השקעה עיקריות האופייניות לתעשיית קרנות הגידור. הראשונה היא לונג שורט אקוויטי, ובנוסף משקיעה ליקסור בקרנות הפועלות באסטרטגיית גלובל מאקרו. "ניתן לעשות שורטים במקומות שבהם השוק מתרסק ולהרוויח על זה, בעוד אסטרטגיית גלובל מאקרו מתאימה בעיקר למשקיעים המסתכלים על התיק שלהם בצורה דפנסיבית ומעוניינים שהתיק ישיא תשואות בעיקר בתנאי אי־ודאות בכלכלה העולמית", מסביר שגב.

"יצרנו פלטפורמה שבמסגרתה אנחנו בוחרים את אותם מנהלי גידור שלדעתנו יש להם פוטנציאל גבוה מבחינת תשואה, ומבחינת ניהול סיכונים. אנחנו משכפלים את המודל של הקרן הנבחרת בכל הפרמטרים: ניהול הסיכונים, ניהול היחסים מול הרגולטור, הנאמן ועוד". לדבריו, "מדובר למעשה בשכפול או בניהול תיק דומה לקרן הגידור הנבחרת שמתבצע בליקסור, ולא בקרן עצמה.

הלקוח בא ומצביע על קרן מסוימת המנוהלת על ידי אותם מנהלי קרנות שבהם הוא מאמין ואנחנו משכפלים עבורו את המודל, בנטרול הסיכונים התפעוליים. הפעילות נעשית על ידי השקעה בתיק המנוהל על ידי מנהל הקרן בחשבון של ליקסור. על ההשקעה כולה מתבצעת בדיקת נאותות מקיפה לפני שילוב המנהל בפלטפורמה, ולאחר מכן נעשה מעקב שוטף עליה. באמצעות הפלטפורמה ניתן להשקיע בקרנות מצוינות, שלרוב סגורות להשקעות חדשות".

היסטוריה קצרה - נפילתן של קרנות הגידור ענת ציפקין לכתבה המלאה 

שגב מסביר כי היתרון הגדול של פלטפורמת קרנות גידור היא נזילות שבועית, למעט כמה קרנות בליקסור שבהן יש נזילות חודשית בלבד.

"אנחנו חשים את ההכבדה ברגולציה בניהול הקרנות עצמן. בדומה לשאר קרנות הגידור, אנחנו נמצאים תחת הזכוכית המגדלת של כל הרגולטורים הרלבנטיים. אבל אנחנו מסתדרים ואין לנו בעיה עם הרגולציה, היא לא גרמה לשינוי אסטרטגיות ההשקעה שלנו".

"דמי הניהול ודמי ההצלחה זהים לאלו של קרן המקור עצמה. מעבר לזה, בגלל שאנחנו נותנים למשקיע ערך מוסף באמצעות נטרול סיכון תפעולי ושליטה בנכסי הקרן, אנחנו גובים דמי ניהול נוספים של עד 0.6% על רוב הקרנות במדרגה יורדת ובתלוי בסכום ההשקעה".

חשיפת המוסדיים הישראליים לקרנות גידור נמוכה, יש לכם כאן "פרנסה"?

"אני מקווה שמשקיעים מוסדיים בישראל ילכו בעקבות משקיעים מוסדיים אחרים בעולם ויפזרו את תיק ההשקעות שלהם בחו"ל גם לעבר הקצאה לקרנות גידור דרך פלטפורמות., במיוחד לנוכח התגברות הציפיות לעליית ריבית בארה"ב ועלייה בתנודתיות בשוקי המניות".