פרשת ורמוס: דרושה ועדת חקירה
לזוהר גושן יש אינטרס בבדיקה חיצונית שתוכל להסיר ממנו את סימני השאלה שעולים מהפרשה
רגולטור בישראל הוא תפקיד קשה שדורש שעות עבודה רבות, אך נושא עמו הרבה מאוד כוח ועוצמה. רוב המתמנים לתפקיד מוצאים את עצמם ברגע אחד הופכים מאנשים אלמוניים ל"כוכבי תקשורת" ולמוקדי עלייה לרגל. במקרים מסוימים, הרגולטור אף חורץ גורלות מקצועיים של אנשים, עם השלכות גם על החיים האישיים.
תפקידו של הרגולטור הוא לספק הגנה אמיתית על הציבור וקביעת סטנדרטים לפעילות בתחום אחריותו, והוא פועל מתוך שורה של שיקולים. הבעיה מתעוררת כשמערכת שיקולים כזו הופכת נגועה באינטרסים שונים, שעלולים לפגוע בשיקול הדעת הנקי ולפגוע בגורם המפוקח. לעתים הדבר יכול לנבוע מרצון לתהילה אישית בעקבות פעולה משמעותית נגד גורם דומיננטי, לעתים היא יכולה להגיע אף לפעולה אמוציונלית נגד אותו מפוקח תוך כדי התנהלות ובגללה.
מהלומה לגושן
זוהר גושן עשה לא מעט פעולות ראויות בתקופת כהונתו, אבל זו הופכת לשנויה במחלוקת יותר ויותר ככל שחולפים הימים מאז שעזב והוחלף בשמואל האוזר על ידי שר האוצר באותה תקופה יובל שטייניץ. קיימים, לדוגמה, סימני שאלה סביב התנהלותו מול קבוצת אי.די.בי, לאור ההבדלים מול ההתייחסות אל הקונצרן מצד מחליפו האוזר, ובעיקר לאור העובדה שקיבל מאי.די.בי 3 מיליון שקל על תיווך בעסקה.
זוהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ני"ע צילום: עמית שעל החלטת הפרקליטות שלשום לסגור את התיק נגד רועי ורמוס היא מהלומה לגושן. תיק ורמוס היה אחד הנושאים המהותיים ביותר שייזכרו מתקופתו. הוא הניב את הקנס הגבוה ביותר ששולם אי פעם לרשות ני"ע - 150 מיליון שקל - על ידי פסגות. התיק עצר קריירה של חמישה בכירים בבית ההשקעות, ולמעשה קטע קריירה מזהירה של אחד מהמנכ"לים המצליחים ביותר בין מנכ"לי בתי ההשקעות ל־3.5 שנים.
ים של שאלות
לא ברור עד כמה ורמוס נקי, וכנראה איננו צח כשלג אם נאלץ לשלם 500 אלף שקל קנס (התמלולים שהושמעו ברדיו אתמול די בעייתיים מבחינתו), אולם הצורה שבה מסתיימת הפרשה מבהירה שהעוול שנעשה לו כבד, ומכאן ועד לתמונה השחורה שצייר סביבו גושן הדרך רחוקה. אותם דברים אמורים גם לגבי פרקליט המדינה משה לדור שמשך ומשך את התיק.
וכאן עולות שאלות: האם לא היה ניסיון - ולא משנה מה השיקול - להשקיע מאמץ מהותי בקשירת ורמוס לאירועים? האם ייתכן שעד היום אין חוות דעת שבוחנת את השאלה אם הפעילות של הסוחר דוד אדרי היתה חוקית ותקינה?
ומעבר לכך - מי בודק את הרגולטור? למי הוא כפוף? האם התנהלותו היתה נקיה? מי אחראי לעוול העצום שנעשה לוורמוס ולשי ירון, כמה זמן עוד אמור אדרי להמתין ומה יהיה גורלם של 150 מיליון השקלים שנגבו מפסגות? על השאלות האלה יכול לענות רק גוף לא תלוי שיבדוק את ההתנהלות של הרשות והפרקליטות לכל אורך הפרשה.
דווקא לגושן וללדור צריך להיות אינטרס בבדיקה כזו. היא תוכל להסיר מהם - בעיקר מגושן - את סימני השאלה המטרידים שסובבים כיום את התנהלותם, ומכתם שעלול לרדוף את גושן, לפחות לכל אורך המשך הקריירה החדשה כבנקאי השקעות.
