בנק ישראל ירכוש 3.5 מיליארד דולר ב-2014 על מנת למתן את השפעת הגז

צילום: רויטרס

בנק ישראל ירחיב ב־2014 את היקף רכישת הדולרים שהוא מבצע בחודשים האחרונים וירכוש כ-3.5 מיליארד דולר.

מטרת הרכישות היא לקזז את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי מקידוח תמר על מאזן התשלומים. היקף הרכישות המדויק שיבצע הבנק בשנה הבאה עדיין לא נקבע, אולם ההערכה היא שהוא יסתכם בכ־3 מיליארד דולר לעומת כ־2.1 מיליארד דולר שצפוי בנק ישראל לרכוש במסגרת זו השנה.

בבנק ציינו כי תוכנית רכישות זו מהווה כלי נוסף במדיניות המוניטרית של בנק ישראל ומדיניות שער החליפין העיקבית איתה. "כמו בעבר, בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות", נכתב בהודעה שפורסמה על ידיד הבנק.

על פי התוכנית רכישת המט"ח, שצפויה להימשך עד 2018, מתכוון בנק ישראל לחשב מדי שנה את השיפור הצפוי במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז. לאחר מכן יופחתו מסכום זה הוצאות ההפקה והוצאות נוספות של החברות העוסקות בענף הגז, בהיקף כולל של 25%. היתרה שתתקבל היא סכום הדולרים שירכוש הבנק באותה שנה. הסיבה שהיקף רכישות הדולרים בשנה הבאה יהיה גדול יותר מב־2013 היא שהשנה תימשך הפקת הגז רק שלושה רבעונים, ואילו ב־2014 הפקת הגז כבר תתפרס על פני שנה שלמה.

מה שעומד מאחורי החלטה זו היא שמסוף מרץ 2013 מחליף הגז המופק מקידוח תמר ושנמצא בבעלות ישראלית סולר מיובא, ששימש בעיקר לייצור חשמל. כאשר יבוא הסולר מצטמצם, גדל הפער בין כלל היצוא והיבוא של ישראל, וכתוצאה מכך גדל במקביל זרם הדולרים שמגיע לארץ. דולרים אלה מומרים ברובם לשקלים, ועודף הביקוש למטבע המקומי גורם להתחזקותו.

מדובר בתופעה ידועה שזכתה בעולם לכינוי "המחלה ההולנדית", על שם מה שהתרחש בהולנד בשנות השישים לאחר גילוי כמויות גדולות של גז טבעי. המשמעות המעשית של "המחלה ההולנדית" היא שיצוא מוגבר של סקטור צר אחד גורם להתחזקות המטבע המקומי, ופוגע בכך בצורה קשה בענפים רבים אחרים במשק, ובעיקר בתעשיות המסורתיות.