"רישום ירידת הערך בקרקע בלאס וגאס יכל לחסוך את כל הקרקס של אי.די.בי"

"המדינה צריכה לבדוק את הכשל המערכתי שהיה בנושא של אי.די.בי. החשבונאות שם נסבה סביב דיבידנדים ולא רשמה ירידת ערך על הקרקע בלאס וגאס. היה ברור לכל שהיתה ירידת ערך. זה ברור שרישום הפסד בזמן היה מגביל את היכולת יכולת לחלק דיבידנדים, זה מאות מיליוני שקלים שיכלו לשבת בקופה של אי.די.בי פתוח ויכלנו לחסוך את כל הקרקס הנוכחי. אני לא חושב שצריך להתפשר בתביעות נגזרות. הזכרון הציבורי מאוד קצר, המוסדיים שכחו איך לתמחר סיכון באג"ח".

את הדברים האלה אמר הערב (ה') רו"ח שלומי שוב, סגן דיקן, בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, במפגש שהתקיים לרגל פרישתו מהוראה של פרופ' אמיר ברנע.  המפגש עסק באחד מההתמחויות המרכזיות של פרופ' ברנע: "הערכות שווי – מתודולוגיה ויישומה בחברות ציבוריות".  

רו"ח שוב היה אמור להתמקד בהרצאתו על "השלכות כללי חשבונאות IFRS על הערכות שווי כלכליות והחלטות בפירמה", אך החליט להתמקד בנושאים שעל הפרק. "ברגע האחרון שיניתי את נושא ההרצאה, והחלטתי לדבר על הגורם האנושי", אמר.

"כל הגבולות נשברו"

"בהערכות השווי, בתוך ים האינטרסים של הדו"חות הכספיים, בשנה האחרונה נשברו כל הגבולות האפשרים בנושא הערכות שווי מוזמנות - נתקלנו בסאגה של אי.די.בי, עם הערכות שווי לאותם נכסים באותם תאריך בפערים של מיליארדים. ראינו שווים שנוטים תמיד לטובת הגורם המזמין, לפעמים על ידי אותו מעריך. אני יודע שאנשים שומעים על הנושא של הערכות שווי - הם תמיד מאשימים את ה-IFRS, ואני חושב שזו טעות חמורה".

"בסך הכל ה-IFRS בא לעשות טוב, לעשות שקיפות ורלוונטיות לדוחות. בחברות הנדל"ן המניב, החשבונאות מנסה לתת למשקיעים את הכלים להעריך את השווי של החברות טוב יותר. להאשים את ה-IFRS בהערכות השווי זה כמו להאשים בחורה שנאנסה בזה שהיא הלכה עם מיני ומחשוף. מאוד קל להאשים אותו, ולא להתמודד איתה בעצמנו. תקינה חשבונאית היא נאיבית מעצמה, השוטר הוא משמעת שוק, הרגולטור - אל תצפו מהחשבונואות שתהיה השוטר של עצמה. התבלבלנו, הפכנו את החשבונואות למוטת אינטרסים".

פרופ' אמיר ברנע צילום: אוראל כהן

"המידע לשוק ההון על הערכות שווי הוא חורץ גורלות. יש סיפור כואב שעבר בשנה האחרונה מתחת לרדאר. הסיפור של חבס - אני רואה שם את חלום הבלהות של שוק ההון. הסיפור כולו מבוסס על הערכת שווי - הנכס העיקרי היתה ההשקעה שלה ב-NSI ההולנדית. ברבעון השלישי של 2012 מפרסמת חבס הערכת שווי אשר נותנת ל-NSI שווי כפול משווי השוק שלה. יצא דוח נקי, ללא שום סימן אזהרה, ותוך שלושה חודשים, במרץ המשקיעים גילו שאין כסף לפרוע את האג"ח. מבחינתי זה כשלון צורב של כל המערכת, חבס עכשיו בפירוק, אני לא אופתע אם שיעור ההשבה של הנכסים של הנושים הלא מובטחים יהיה בין אפס לעשרה אחוזים - אחנו מתגעגעים להסדר של דלק נדל"ן".

"עד כה לא חידשתי. אבל אני רוצה להציע פיתרון. הבעיה לטעמי נובע מהדילמה המוסרית שבה נמצאות הנהלות. הנהלה מדווחת, אבל היא גם בעלת אינטרס בעסק - וככל שהיא עם הגב אל הקיר הקונפליקט מתחדד. בכדי לפתור את הבעיה, צריך ארבע מהלכים במקביל - הראשון, חינוך, צריך להסביר לדירקטורים את התפקיד שלהם, הם נמצאים בקו הראשון, הם צריכים לדעת לעמוד בלחצים".

"הנקודה השניה, זה נושא הענישה. של מנהלים ודירקטורים, אין הסברה בלי משמעת. האכיפה צריכה להיות תקיפה".

"המהלך השלישי, זה לחזק את מעמד רואי החשבון. הרשות יכולה לעזור לרואי החשבון, שצריכים לאתגר את הערכות השווי, במיוחד באלו המנותקות משווי השוק לאורך זמן".

"רביעית, יצירת מעמד למעריכי השווי, אין להם כיום מעמד. אני חושב שאי אפשר לבקש מהם יושרה מקצועית, כשהתחום לא מוסדר. חייבים כללי כשירות. הרגולציה יכולה לעשות פה טוב".

אמיר ברנע: פער של 60% בין הערכות שווי לשווי שוק

חתן הערב, פרופ' ברנע התמקד בהרצאתו בהערכות שווי, מתודולוגיה ויישומה בישראל. "בהערכות שווי תמיד יהיו פערים - שוק ההון פועל בתנאי אי-ודאות, בגלל ציפיות שונות, וגם הערכות שווי משקפות את זה. עם זאת אין ספק שכללים ברורים ואחריות מקצועית שיאכפו, יצמצמו את הפערים".

ברנע הוסיף כי הנתונים כיום מטרידים: "במדגם לא גדול של הערכות שווי שנעשו בישראל מול שווי שוק, ישנו פער ממוצע בין הערכת שווי לשווי שוק של 60%. השאלה האם המספר הזה נשאר לאחר זמן. מה שאנחנו מוצאים זה, ששנה אחרי הפער נשאר 60% ולאחר שנתיים יורד ל-44%".

בנושא פרמיית שליטה ציין בין היתר ברנע, כי יש לזכור כי פרמיתי שליטה גבוהה נגזרת גם מרגולציה בענף - "פרמיית שליטה גבוהה משמעות רשות ני"ע שנכשלה".

"לא קל למעריך השווי בשוק ההון הישראל, איזה לחצים מופעלים עליו, איך מצדיקים פער של 60% משווי השוק? דיברו על זה אחרים, אני רוצה לומר שככל שהכללים שהרשות תקבע יהיו יותר ברורים, המצב של המעריך יהיה טוב יותר מול הלחצים. ככל שיהיה לו גיבוי דרך גישת הרשות האוכפת, כך בעולם רגולטורי שכזה, היכולת להתמודד תהיה גדולה".

יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר דיבר על הערכות שווי בפרספקטיבה של הרשות. "המעורבות של הרשות נוגעת בעיקר למצבים של אי סבירות בהערכות השווי והיא נועדה למזער את האפשרות של פגיעה בעניינם של המשקיעים. בדרך כלל, זה קשור להנחות שעל בסיסן נעשו הערכות השווי. הממצאים העיקריים כוללים פער של כ-29% בין הערכת המומחה לבין שווי השוק. הפער הזה מושפע לעתים מזהות המזמין. לעיתים, זו תוצאה בלתי סבירה".

שמואל האוזר צילום: עמית שעל

הדובר האחרון היה שופט בית המשפט העליון ד"ר יורם דנציגר, שהתמקד בהתייחסות בתי המשפט להערכות מומחים בדברי שווי חברה. דנציגר התמקד בנושא האם יש דרך משפטית להכריע באיזו שיטה להשתמש בכל המקרים כשיש הערכות שווי סותרות מצדדים שונים. "אפשר היה לקחת דוגמא מתחום הנזקין, כמו במקרים של אדם שנפגע בתאונה ותובע את חברת הביטוח שלו. הנפגע וחברת הביטוח יביאו כל אחד הערכה לנזק מטעמם. בתחום דיני הנזיקים נקבע שבת המשפט יקבע את הנזק - מה הם אחוזי הנכות, בממוצע בין הערכות. למה לא להחיל את הדבר במקרה הזה? כי מומחים בבית משפט, כמו בתי המשפט הולכים על שיטת המיצוע, על הרצון להתפשר, על האמצע. לי זה לא נראה במקרה של הערכות שווי, במיוחד בשל העובדה שלא מדובר במדע מדויק".

דנציגר הביא רעיון אחר, שנראה לו הולם יותר במקרה של הערכות שווי "בבית המשפט המחוזי במדינת דלוואר, היה פסק דין מקורי עוד ב1996. התיק נסוב סביב הערכת שווי למניות של חברה (תיק גונזלס), כשכל צעד הביא הערכת מחיר משלו, והפער ביניהם היה גדול מאוד. השופט אלן הודיע שהוא הולך לבחור את אחת מחוות הדעת להערכת שווי המניות באותו מקרה - לא את הממוצע. אני חושב שרעיון זה הוא נכון וטוב. השיטה תעבוד מצויין - כי אם מומחים ידעו שמומחים ידעו שפניהם ילבינו שהערכת השווי שלהם לא נבחרה, הפערים בין הערכות השווי יקטנו. יחסוך זמן שיפוטי, וזמן של מומחי בית המשפט. לצמצם את הפערים זו תהיה הברכה של כולנו".