איגוד החברות הציבוריות: "ההקלות שמציעה רשות ני"ע - הולכת שולל"
האיגוד פנה לועדת הכספים שדנה היום בהצעת החוק של הרשות להקלות ולעידוד הפעילות בשוק ההון: "אסור ללכת שבי אחרי השם של הצעת החוק. חברות מחפשות דרך החוצה מהבורסה, המנפיקים מחפשים שווקים חלופיים"
- בכירי תעשיית ההייטק: "חברות לא נכנסו לכאן בגלל שינויי רגולציה"
- "כשהרגולטור מתערב, הוא יוצר הרס סביבתי"
- רשות ניירות ערך: חייבים להיות בית שמאי?
"מי שקורא את שמה של הצעת החוק עלול להתרשם, שאכן היא באה להתמודד עם הנושאים הקריטיים בשוק ההון, כדי לעצור את תהליך התייבשות הבורסה ולחדש את תפקידה כגורם מרכזי בצמיחה ובגיוס הון על ידי חברות. אך לא זה המצב", טוען האיגוד, ומדגיש כי חלק מהתיקונים המוצעים על ידי הרשות הם למעשה "החמרות ולא הקלות".
"הרגולציה המאיסה את שוק ההון על החברות הציבוריות", טוען האיגוד, "בשנים האחרונות חברות חדשות כמעט ולא גייסו הון באחד העם. חברות נוספות מחפשות דרך החוצה. מנפיקי ישראל מחפשים שווקים חלופיים ויש כאלה. במקביל, הגופים המוסדיים מנתבים מיליארדי שקלים מכספי החסכון בישראל להשקעות בחו"ל".
אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות מודל מדינת דלאוור
במכתב מציג האיגוד שורה של תיקונים דחופים שיש לטפל בהם בעדיפות ראשונה. בין השאר טוען האיגוד כי בכל הקשור לעסקאות בעלי שליטה, יש לאמץ את מודל האישור הקיים במדינת דלאוור בארה"ב.
במודל זה בפני החברה תעמודנה שתי חלופות לאישור עסקאות חריגות עם בעל שליטה: א.לאשר את העיסקה באסיפה כללית של החברה ברוב רגיל (ללא צורך ברוב כלשהו מבין בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעיסקה); ב.לאשר את העסקה באסיפה הכללית של החברה ברוב רגיל שיכלול רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העיסקה.
המודל קובעכי במקרה שהעסקה מאושרת על פי חלופה א', הנטל להוכחת הוגנות העיסקה יוטל על בעל השליטה ומנהלי החברה. לעומת זאת, כאשר תאושר העיסקה בחלופה ב', נטל להוכחת אי הוגנות העסקה יוטל על בעל המניות הטוען לכך.
האיגוד טוען כי בועדת גושן לבחינת קוד ממשל תאגידי נקבע כי יש ליישם את המודל לאחר הקמת מחלקה כלכלית מיוחדת בבית המשפט המחוזי.ואולם, אף שהמחלקה אכן הוקמה, המודל לא יושם.
עוד תוקף האיגוד את העובדה כי החלטות הרשות נלקחות מבלי לקחת בחשבון את העיקרון החיוני של עלות מול תועלת. "במהלך 2013 החליטה הממשלה על טיוב ושיפור הרגולציה הממשלתית. מצאנו, שהחלטת הממשלה לא תחול על בנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון, ביטוח וחסכון. לדעתנו, החרגה זו אינה במקומה", טוען האיגוד. זאת על אף שהרשות התחייבה במפת דרכים שפרסמה בספטמבר 2012 כי תתחשב בשיקולי עלות תועלת.
החוק מחמיר
דוגמה לאחת ההחמרות המוצעות בהצעת החוק של הרשות ל"הקלות" בשוק ההון נוגעת לתיקון סעיף ההתיישנות על עיצום כספי לחברות שביצעו הפרה מנהלית.
על פי הסעיף הקיים, קיימת הוראת התיישנות, לפי הרשות יכולה להעביר הודעה על עיצום כספי רק בתוך שנה ממועד גילוי ביצוע ההפרה או עד שלוש שנים ממועד הביצוע של ההפרה – המוקדם שביניהם. בתיקון המוצע מעוניינת הרשות לבטל את מגבלת השנה ממועד הגילוי - כלומר, להתיר לה להעביר דרישת עיצום כספי גם לאחר שתעבור שנה ממועד הגילוי של ההפרה. הנימוק שמספקת הרשות לשינוי המבוקש הוא, ש"עיתים מתעורר קושי ביחס להגדרת נקודת הזמן אשר בה גילתה הרשות את ביצוע ההפרה".
האיגוד תוקף את השינוי המוצע: "נימוק זה אינו מקובל וגם ההחמרה אינה מקובלת. ועדת הכספים התלבטה רבות בדיוניה בחוק האכיפה המינהלית, אשר במסגרתו נקבעה שורה של אירועים כהפרות מינהליות ,שעיצומים כספיים כבדים בצידן, זאת בלי שנדרש להוכיח שההפרות בוצעו בחוסר תום לב או מתוך כוונה פלילית. במסגרת הדיונים בועדת הכספים ובהבנות עם רשות ניירות ערך נקבעו איזונים ומגבלות על הרשות ותקופת ההתיישנות כחלק מהן", טוען האיגוד.
יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר צילום: אוראל כהן
נושא נוסף אליו מתייחס האיגוד הוא של מדרג רגולציה, וטוען כי על הרשות להציג הקלות לחברות בינוניות וקטנות, ובעיקר בכל הקשור לתדירות הדוחות הכספיים הנדרשת.
"רשות ניירות ערך אימצה בשנה האחרונה את הצורך במדרג רגולציה, שאינו כלול בהקלות בהצעת החוק הנוכחית. לדעתנו, במסגרת המידרג, ההבחנה המהותית ביותר היא לאפשר לחברות הקטנות להציג למשקיעים שני דוחות כספיים בשנה-דוח שנתי ודוח חצי שנתי. הגם שרשות ניירות ערך מקבלת את עקרון מדרג הרגולציה, אין בכוונתה להתיר צמצום הדיווח הכספי לשני דוחות כאמור לעיל, כפי שמקובל במספר בורסות בעולם", נכתב בפנייה לוועדת הכספים.
